אשר כהן (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב אשר הכהן אשכנזי (י"ב באדר ה'תקנ"ז, 10 במרץ 1797ד' בשבט ה'תרכ"ו, 20 בינואר 1866) היה מרבני טיקטין. מחבר "ברכת ראש" על מסכת נזיר ועל מסכת ברכות. לאחר פטירתו נדפס ספרו "שארית הברכה". הגהותיו לתלמוד הבבלי נדפסו במסכת נזיר של ש"ס וילנא.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בטיקטין ב-1797, לרב צבי הירש הכהן (בן הרב אריה ליב הכהן, מרבני טיקטין). בהיותו בן 18 עבר לישיבת וולוז'ין והיה לתלמיד קרוב של רבי חיים מוולוז'ין. כתלמידו, כתב את הנהגותיו של רבו, שלימים הודפסו בספר "כתר ראש" ובמקומות נוספים.[1] רבי חיים מוולוז'ין מינה אותו למגיד שיעור יומי בישיבה, במשך שלוש שנים. בשנת תקע"ט עזב את וולוז'ין ועבר לקמניץ שבליטא (היום בלרוס), בסמוך לחותנו. בקמניץ עסק במסחר לפרנסתו, אך הקדיש את עיקר זמנו ללימוד בבית המדרש הישן בעיר, עטוף בטלית ובתפילין. בתקופה זו סרב להצעות רבנות שונות.

לאחר הגיעו לגיל חמישים, בשנת תר"ח (1848), התמנה לרב העיירה שרשוב. שם הוציא את ספרו "ברכת ראש" בשנת תרט"ז (1856). לאחר עשור ברבנות שרשוב, בשנת תרי"ח (1858) התמנה לרב ואב"ד בעיר הולדתו טיקטין. בשנת 1863 נאלץ לעזוב את טיקטין לאחר שנאשם בידי השלטונות הרוסיים בהשתתפות במרד ינואר, והוא שב לשרשוב והתמנה שם שוב לרב, עד פטירתו. נפטר בפרוזנא ב-1866.

נינו הוא רבי נפתלי הרץ קרצ'מר, שוחט וראש ישיבה בפוניבז'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]