ש"ס וילנא
ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, שנוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם בשנים ה'תר"ם עד ה'תרמ"ו (1880-1886).
הדפסת המהדורה ארכה כשש שנים, החל בכרך של מסכת ברכות שפורסם בי"ח באייר ה'תר"ם ועד הכרך של מסכת נידה שיצא לאור בי"ג בניסן ה'תרמ"ו.
המוציאים לאור כתבו באחרית הדבר שבסוף הכרך האחרון של המהדורה שנוסח הש"ס גובש בעזרת חשיפת מקורות שכמעט שאבדו ועל פי כתבי יד שונים של התלמוד. הפרשנים שמופיעים לצד טקסט הגמרא גם הם הועתקו מכתבי יד ונעשתה עבודת בדיקת הנוסח. על העבודה הופקדו יותר ממאה דפסים וארבעה עשר מגיהים.
שער המסכתות הנפוץ, שבו רשימת מאה הפירושים שנלווים לתלמוד, הופיע בתחילה רק בפתח הכרך האחרון, ובהדפסות מאוחרות יותר התווסף לכל כרכי התלמוד. גם מיקומו של פירוש הרי"ף השתנה: במהדורות הראשונות הוא הודפס בכרכים נפרדים, שיצאו לאור במקביל לכרכי מסכתות הגמרא, ורק בשכפולים המאוחרים אוחדו הגמרא והרי"ף בכרך אחד.
תוכן עניינים |
עבודת ההכנה להדפסת הש"ס [עריכה]
בתארו את העבודה העצומה של הכנת המהדורה המודפסת של הש"ס, לא חוסך מנהל ההדפסה ר' שמואל שרגא פייגנזון (להלן מופיע בכינויו, שפ"ן הסופר) בתיאורים ציוריים.
 |
והרבינו לפאר ולהאדיר המלאכה בכל פאר והידור אפשרי, לא עצמה ממנו כל הוצאה, ולא שגבה ממנו כל עבודה – כמה ממון שקעו בבנין זה ! כמה נפשות עמלו בבנין זה ! יותר ממאה חרשים פועלי הדפוס עמלו בבניינו, ארבעה עשר מגיהים מומחים חכמי התורה, ומהם גדולי וגאוני ישראל... |
 |
המו"לים של המהדורה אכן הקדישו זמן רב וממון בחיפוש אחר נוסחאות מדויקות של התלמוד ושל מפרשיו הראשונים, ולאלה הוסיפו פירושים של האחרונים. צוות עורכי המהדורה כלל דמויות מוכרות כרב שלמה הכהן מווילנה, שפירושו על הש"ס מופיע במהדורה זו, והרב רפאל נתן נטע רבינוביץ, בעל דקדוקי סופרים. הרב רבינוביץ נשלח לספריית הוותיקן ברומא על מנת להעתיק מכתב יד את חידושי רבינו חננאל, ובזכות המלצות מיוחדות שקיבל הורשה לעבוד שם גם בזמן שהספרייה סגורה.
ההוספות החדשות שנוספו בש"ס וילנא [עריכה]
מלבד הפירושים שהיו קיימים במהדורות קודמות של הש"ס, נוספו בש"ס זה עוד מאה פירושים על התלמוד, וארבעים פירושים על הרי"ף. בתארו את הדפוסים שקדמו לו כותב שפ"ן הסופר שמאז הדפוסים הראשונים של הש"ס, לא הופיע שום חידוש משמעותי במהדורות הבאות, וכל חמישים המהדורות שנדפסו מאז ש"ס ונציה (למעשה 64 מהדורות, חלקן לא שלמות) לא היו אלא כ"מעשה קוף" ובנוסף "הוסיפו שיבושים חדשים על שלפניהם".
|
עד שקמתי ראם שקמתי דפוס בישראל, עד אשר העיר ה' את רוחנו ונתן את לבנו ונפשנו ומאדנו להציל את אמרות קדשם מאבדון, ואת פליטת מחמדיהם מכליון... . |
|
החידושים החשובים שנוספו בש"ס וילנא [עריכה]
- פירוש רבינו חננאל בן חושיאל, שרק חלקו היה מוכר לפני כן. הועתק מכתב יד בספרית הוותיקן
- פירוש רבינו גרשום מאור הגולה – הועתק בבית המדרש בברלין על פי כתב יד שהועתק מכתב יד רומא
- תוספות ר"י הזקן – הועתק מכתב יד בספרית המוזיאון הבריטי
- תוספות ר"ש משאנץ למסכת סוטה – הועתק מכתב יד מהספרייה הבודליאנית באוניברסיטת אוקספורד
- תוספות ישנים למסכת יבמות הועתק מכתב יד בספרית המוזיאון הבריטי
- חידושי היעב"ץ יצאו לאור לראשונה, הועתקו מגליונות הש"ס שעליהם כתב את הערותיו
כמו כן הודפסו פירושים רבים ממהדורות עתיקות ונדירות של דפוסים ראשונים. על אלה נוספו חידושים של חכמי אותה תקופה, כמו חידושי הרש"ש וחידושיו של הרב שלמה הכהן מווילנה, שהיה שותף בעריכת הש"ס.
ראו גם [עריכה]
לקריאה נוספת [עריכה]
- אחרית דבר מופיע בסוף הכרך האחרון של הש"ס, נכתב על ידי מנהל ההדפסה ר' שמואל שרגא פייגנזון (שפ"ן הסופר)
- רר"נ רבינוביץ, מאמר על הדפסת התלמוד, ירושלים, תשי"ב
