מסכת ברכות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "ברכות" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ברכה (פירושונים).
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה מבין המשניות שבשישה סדרי המשנה, ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

מסכת ברכות כוללת 57 משניות.

אורכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסכת ברכות מכילה 9 פרקים. בתלמוד הבבלי המסכת מכילה 63 דפיםבתלמוד הירושלמי היא מכילה 68 דפים[1]). במסכת ברכות יש כ-73,000 מילים, כארבע חמישיות מבבא בתרא שבה יש כ-89,000 מילים, וכשני שלישים ממסכת שבת (המסכת הארוכה ביותר בתלמוד הבבלי מבחינת מספר המילים) שבה כ-118,000 מילים.[2]

מיקומה וחשיבותה של המסכת בסדר זרעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, מכיוון שסדר זרעים עוסק בעבודת האדמה המניבה את מזונותיו של האדם, ומכיוון שכל מי שאוכל חייב לברך לפני האכילה, ראוי היה להקדים בתחילת הסדר את המסכת העוסקת בברכות בכלל ובברכות המזון למיניהם בפרט.

בסדר התלמוד הבבלי שהתחבר בימי הגלות חיברו האמוראים את הגמרא על סדר זרעים רק למסכת ברכות

באשר יתר הדברים שבסדר זרעים הם אינם נוגעים להלכה כשישראל נמצאים בגלות [3] וכדי שיוכלו להספיק ללמוד בדברים הנוגעים למעשה לא חיברו רבינא ורב אשי את התלמוד בבלי בדברים אלו שאינם נוגעים הלכה למעשה והיא הראשונה משלושים וחמש מסכתות שחיברו רבינא ורב אשי עליהם את התלמוד[4].

חשיבותה של מסכת ברכות כבר בתקופה הקדומה ניכרת ממיקומה. הופעתה של המסכת בסדר זרעים נובעת מכך שהיא עוסקת בענייני יום יום ואולי מעיסוקה בברכות פירות האדמה, אולם מיקומה בראש הסדר עשוי להפתיע שכן היא איננה המסכת בעלת מספר הפרקים הרב ביותר (לברכות 9 פרקים, לתרומות 11 ולשביעית 10) וממילא סדר זרעים, בניגוד לשאר הסדרים, אינו מסודר לפי מספר פרקים. חשיבותה ניכרת גם מכך שלמסכת זו, בניגוד לשאר סדר זרעים, יש תלמוד בבלי (בדומה לנידה בסדר טהרות), וזו המסכת היחידה שאינה מ׳תלתא סדרי׳ (מועד, נשים, נזיקין) שיש עליה שני התלמודים לכל ארכה.

תוכן המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

למסכת ברכות שלשה חלקים המשקפים את חלקי הליטורגיה היומית: קריאת שמע, תפילה וברכות סעודה. המשותף להם הוא שהם מקיפים את היום בבוקר ובערב.[5] חיבורם יחד מתואר במפורש בדברי ר׳ מאיר בסוף המסכת בתוספתא: "אין לך אדם מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום: קורא את שמע מברך לפניה ולאחריה; אוכל את פתו מברך לפניה ולאחריה; מתפלל שלש פעמים של שמונה עשרה". הפרק התשיעי אינו אלא נספח, העוסק בברכות מזדמנות, שאינן חלק מהליטורגיה הקבועה.[6] האופי המחושב והדווקני של מבנה זה מוכח מכך שהמשנה משווה במפורש בין חלקיה השונים: בין קריאת שמע (שאינה אלא עדות) לתפילה (שהיא עמידה לפני מלך, ולכן דורשת תנאים מיוחדים),[7] ובין תפילה לבין ברכה.[8]

הרמב"ם, בהקדמה לפירושו למשנה, וכן המאירי בפתיחתו למסכת, כתבו כי הסיבה שהמסכת היא הפותחת את המשנה והתלמוד, היא מכיוון שהיא כוללת את הבסיס ליהדות: ייחוד השם (קריאת שמע), תפילה וברכות.[9]

לפי המסורת, נוסח הברכות חובר על ידי אנשי כנסת הגדולה בתחילת תקופת בית שני, אך לא הייתה זו קביעה סופית של הנוסח; ברכות רבות חוברו גם לאחר חורבן בית שני, ואף בתקופות מאוחרות יותר.

פרקי המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מֵאֵימָתַי (חמש משניות[10]) - קריאת שמע, זמנה וברכותיה.
  2. הָיָה קוֹרֵא (שמונה משניות) - אופן קריאת שמע, דין קריאת שמע לחתן ומעשי רבן גמליאל.
  3. מִי שֶׁמֵּתוֹ (שש משניות) - הפטורים מקריאת שמע והאסורים בה.
  4. תְּפִלַּת הַשַּׁחַר (שבע משניות) - זמני התפילות, תפילת שמונה עשרה, דיני תפילת הולכי דרכים ותפילת מוסף.
  5. אֵין עוֹמְדִין (חמש משניות) - דיני ברכות תפילת שמונה עשרה וטעות בתפילה.
  6. כֵּיצַד מְבָרְכִין (שמונה משניות) - ברכות הנהנין על אוכלים ומשקים.
  7. שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ (חמש משניות) - דיני זימון וברכת המזון.
  8. אֵלּוּ דְּבָרִים (שמונה משניות) - מחלוקות בית שמאי ובית הלל בדיני סעודה.
  9. הָרוֹאֶה (חמש משניות) - ברכות השבח, בתלמוד הבבלי מופיעים פירושי חלומות.

בסך הכל במסכת 57 משניות מנין ז"ן.

פרק הרואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ברכות הראייה

בפרק התשיעי של מסכת ברכות, פרק הרואה, מרוכזות ההלכות הנוגעות לברכות שאינן קשורות לתפילה או לברכות הנהנין. מספר ברכות מופיעות במשנה ובתוספתא המקבילה לפרק[11] וברכות נוספות מוזכרות בברייתות בתלמוד. בין הברכות השונות המוזכרות:

  • ברכת שהחיינו: ברכה שאדם מברך על דבר טוב שקרה לו כגון קניית בגד חדש.
  • ברכת הטוב והמטיב: ברכה שאדם מברך על דבר שטוב לו אך טוב גם לאחרים.
  • ברכה על הברק - "עושה מעשה בראשית".
  • ברכה על הרעם - "שכוחו וגבורתו מלא עולם".
  • ברכה על הקשת - "זוכר הברית, הנאמן בבריתו והקיים במאמרו".[12] הברית שבברכה זו היא הברית שנכרתה בין האל לבין נח שלא יהיה מבול נוסף.
  • ברכה על ראיית מלך- כאשר המלך אינו יהודי מברכים "שנתן מכבודו לבשר ודם" וכאשר המלך יהודי - "שחלק מכבודו ליראיו".
  • ברכה על אנשים לא רגילים או חיות מוזרות - "ברכת משנה הבריות".
  • אדם שפוגש את חברו לראשונה לאחר זמן רב- "מחיה המתים".
  • ברכה על הים הגדול[13]- "שעשה את הים הגדול".
  • ברכה על בשורות רעות - "ברוך דיין האמת".

בתלמוד הבבלי מובא בפרק זה דיון אגדי נרחב על משמעות החלומות וההתמודדות עם חלומות רעים.

עדי נוסח וכתבי יד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסכת ברכות זכתה כנראה לפופולריות רבה במשך הדורות ככל הנראה בגלל שעוסקת בהלכות הנצרכות כל יום, ולכן נמצאו הרבה יותר עדי נוסח שלה, גם בתלמוד בבלי וגם בתלמוד הירושלמי. מספר הטפסים של קטעים מתוך המסכת שנמצאו בגניזה הקהירית גדולה בהרבה ממה שנמצא במסכתות אחרות, הן בבבלי והן בירושלמי.

כמו כן, נוסח מסכת ברכות בבלי הוא מבין המסובכים שבמסכתות התלמוד. כל מי שניסה לעשות סדר בממצא שבין עדי הנוסח של המסכת גילה תמונה מסובכת ומסורבלת. לרוב חלקי המסכת יש חמישה עדי נוסח "שלמים", ועוד קטעי גניזה רבים שקשה מאוד לסדרם לפי ענפי נוסח. חילופי הנוסח במסכת מפליגים יותר ממה שמצוי במסכתות אחרות, ולא פועלים לפי סדר קבוע. גם מי שחילק את העדים לענפי נוסח, הדגיש שמדובר בחלוקה "סטטיסטית", כלומר, שעד פלוני הולך יותר פעמים עם עד אלמוני מאשר עם עד פלמוני, אך עדיין הוא עשוי להתאים פעמים רבות דווקא לפלמוני. הרבה פעמים היחסים בין עדים "קרובים" של מסכת ברכות דומים ליחסים בין עדים "רחוקים" של מסכתות אחרות.

פרשני מסכת ברכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על המשניות (ברכות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשונים על תלמוד בבלי (ברכות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרונים על תלמוד בבלי (ברכות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

על תלמוד ירושלמי (ברכות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אגדות הש"ס (ברכות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

על תוספתא (ברכות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי ביאורים ללימוד קל (ברכות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט משנה, מסכת ברכות, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תוספתא, מסכת ברכות, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת ברכות, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ לפי חלוקת דפוס וילנא
    2. ^ המספרים כאן לפי ספירת המילים שבפרויקט השו"ת.
    3. ^ כמו כן לא התחבר תלמוד בבלי על סדר טהרות מלבד מסכת נידה אך על סדר קדשים אפילו שהוא לא נוגע להלכה התחבר תלמוד בבלי ובסיבת הדבר עיין ברשי בבא מציעא קיד, ב
    4. ^ כך הספירה לפי הרמב"ם, אבל באמת יש בידינו 37 מסכתות ומה שהרמב"ם מנה 35 זה מכיוון שכל הבבות [בבא קמא ,מציעא ובתרא ] שזה כל מסכת נזקין והיא נחשבת כאחת לדעת הרמב"ם ויש מקומות שטוענים שיש 36 ומתרצים שהגמרא על מסכת תמיד סדרוהו אחרי רב אשי לכן יוצא 36
    5. ^ הרי אכלו רק שתי סעודות ביום, וזה הייחוד של שלוש סעודות בשבת.
    6. ^ למבנה זה של פרקים נספחים בסופי מסכתות השוו פסחים פרק י ויומא פרק ח וראו משה וייס, "פרקים נספחים".
    7. ^ ראו ברכות פרק ב משנה ד; וכן ברכות פרק ג משנה א
    8. ^ כך למשל בפרק ט משנה ד
    9. ^ ראו עוד בעניין זה בספר "צדקת הצדיק" לרבי צדוק הכהן מלובלין, אות ב
    10. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
    11. ^ פרק שישי בתוספתא שבדפוס
    12. ^ קיימים שינויים קלים בנוסח בין המנהגים השונים
    13. ^ יש מחלוקת מהו הים הגדול - הים התיכון או האוקיינוס.