בארוק אוקראיני
.jpg)
בארוק אוקראיני (אוקראינית: Українське бароко), הידוע גם בשם בארוק קוזאקי (אוקראינית: Козацьке бароко) או ברוק מאזפה,[1] הוא סגנון אדריכלי שהיה נפוץ בארצות אוקראינה במאות ה-17 וה-18. סגנון זה היה תוצאה של שילוב של מסורות אדריכליות מקומיות ובארוק אירופאי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות השפעות ממערב אירופה, החל מסוף המאה ה-16 הארצות בשטח אוקראינה המודרנית החלו להיות מושפעות מצורת האמנות והארכיטקטורה הבארוקית החילונית, שעדיין לא הייתה ידועה בצארות רוסיה השכנה.[2] לפי ההיסטוריון סרהי פלוחי (אנ'), פטרו מוהילה, המטרופוליט של קייב (אנ') מ-1633 עד 1647, הייתה אישיות מכריעה בפיתוח הסגנון כחלק מהדחף שלו לרפורמה בכנסייה האורתודוקסית האוקראינית (אנ') ולהתאים את הכנסייה לאתגרי הרפורמציה והקונטרפורמציה.[3] הבארוק האוקראיני הגיע לשיאו בתקופתו של הקוזק הטמן איבן מאזפה, מ-1687 עד 1708.סגנון הבארוק מאזפה הוא סינתזה מקורית של צורות אדריכליות בארוק מערב אירופאיות ומסורות אדריכליות בארוק לאומיות של אוקראינה.
סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
הבארוק האוקראיני נבדל מהבארוק המערב אירופי בקישוט מתון יותר ובצורות פשוטות יותר, וככזה נחשב יותר קונסטרוקטיביסטי. מבנים רבים מהבארוק האוקראיני השתמרו, כולל כמה מבנים בלאוורת קייב-פצ'רסק ומנזר וידוביצ'י (אנ') בקייב. ההיסטוריון אנדרו וילסון (אנ') ציין את כנסיית כל הקדושים, קתדרלת העלייה ושער השילוש בתוך לאוורת קייב-פצ'רסק כדוגמאות טובות לסגנון הזה, יחד עם מנזר כיפת הזהב של מיכאל הקדוש בקייב וכנסיית קתרינה הקדושה בצ'רניהיב.[4] גם החלק החיצוני של קתדרלת סופיה הקדושה בקייב עבר שינויים משמעותיים בסגנון הבארוק.[5] דוגמה נוספת לסגנון היא כנסיית אליאס הקדוש בסובוטיב (אנ'), שבה קבר בוגדן חמלניצקי את בנו טימיש בשנת 1653 לאחר מותו בקרב.[6] הכנסייה מתוארת גם בשטר ₴ 5.
הדוגמאות הטובות ביותר לציור הבארוק (אנ') באוקראינה הן ציורי הכנסייה בכנסיית השילוש הקדוש של לאוורת קייב-פצ'רסק. התפתחות מהירה בטכניקות חריטה התרחשה בתקופה זו שהשתמשה במערכת מורכבת של סמליות, אלגוריות, סימנים הרלדיים וקישוטים מפוארים. מהמאה ה-17 ואילך הייתה גם פריחה של ספרות הבארוק באוקראינה, אשר בתורה סייעה בהנחת היסודות לספרות החילונית הרוסית.[6]
אדריכלים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסל הבארוק האוקראיני יוהאן גיאורג פינסל (אנ'), שהיה פעיל באמצע המאה ה-18 בגליציה, היה נושא לתערוכה מיוחדת בלובר בפריז בשנים 2012–2013. פינסל, הפגין יכולת הבעה ייחודית ומופתית של צורה ואפיון אישי ביותר של פיסול וילונות ובדים בכפלים. הוא מוכר כיום כדמות מובילה בפיסול הבארוק האירופי.[7] אדריכל הבארוק הרוסי ברטולומיאו רסטרלי, הידוע בעיקר בעיצוב ארמון החורף בסנט פטרסבורג וארמון קתרין בצארסקו סלו, תרם גם הוא לסגנון הבארוק האוקראיני על ידי תכנון כנסיית סנט אנדרו וארמון מרינסקי בקייב.[8] הארמון משמש כיום כמעונו הרשמי של נשיא אוקראינה. האדריכל הגליציאני-איטלקי ברנרד מרטיני תכנן את קתדרלת סנט ג'ורג' המעוטרת בלבוב, שמשמשת ככנסיית אם על ידי הכנסייה היוונית-קתולית האוקראינית (אנ').[8]
השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאפיינים מסוימים של הבארוק האוקראיני השפיעו על תנועת הבארוק של נארישקין (אנ') במאה ה-17–18 במוסקבה.[9][10] מבני כנסייה אוקראינית מודרנית, כמו קתדרלת טרושצ'ינה (אנ'), בנויים גם הם בסגנון הזה שאינו אופייני לבארוק האוקראיני. אלמנטים של סגנון הבארוק האוקראיני הותאמו מאוחר יותר על ידי הקהילה האוקראינית-קנדית (אנ') בבניית כנסיות משלהם, שהותאמו לארכיטקטורת כנסיות העץ האופיינית יותר בכנסיות קנדיות-אוקראיניות.[11]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
קתדרלת סנט ג'ורג' במנזר וידוביצי (אנ') קייב. 1696 -
קתדרלת ההשתדלות במנזר פוקרובסקי, חרקוב. 1689 -
ההשתדלות הקדושה כנסיית פודולסק (אנ'), קייב. 1766 -
כנסיית קתרינה הקדושה, צ'רניהיב. 1715 -
כנסיית פיטר ופול של מנזר הוסטיניה במחוז צ'רניהיב. 1693 -
כנסיית השילוש של מנזר הוסטיניה במחוז צ'רניהיב. 1674 -
-
-
-
שבר של קישוט של מגדל הפעמונים של קתדרלת סופיה הקדושה -
-
כנסיית אבן התאולוג, ניזין. נבנה ב-1757, על ידי האדריכל איבן הריהורוביץ'-ברסקי (אנ'). יש מעבר ניכר מהבארוק לקלאסיציזם -
קתדרלת ההשתנות הקדושה, איזיום. 1682 -
מנזר ילצקי, צ'רניהיב -
-
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שירי בארוק ומוסיקה אוקראינית. קבצי שמע של שירי בארוק
בארוק אוקראיני, בביצוע Ukrainian baroque sculptor 18th century Ivan Georg Pinzel, סרטון באתר יוטיוב- בארוק באנציקלופדיה של אוקראינה
- Українська гравюра бароко: Майстер Ілля, Олександр Тарасевич, Леонтій Тарасевич, Іван Щирський Степович. В.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kollmann, Nancy Shields (2017). The Russian Empire 1450-1801 (באנגלית). Oxford University Press. p. 78. ISBN 978-0-19-928051-3.
- ^ Wilson, Andrew (2015). The Ukrainians: Unexpected Nation (באנגלית) (4th ed.). New Haven and London: Yale University Press. p. 119. ISBN 978-0-300-21725-4.
- ^ Plokhy, Serhii (2015). The Gates of Europe. New York: Basic Books. p. 115. ISBN 978-0-465-07394-8.
- ^ Wilson, Andrew (2015). The Ukrainians: Unexpected Nation (באנגלית) (4th ed.). New Haven and London: Yale University Press. p. 142. ISBN 978-0-300-21725-4.
- ^ Plokhy, Serhii (2015). The Gates of Europe. New York: Basic Books. p. 116. ISBN 978-0-465-07394-8.
- ^ 1 2 Plokhy, Serhii (2015). The Gates of Europe. New York: Basic Books. p. 125. ISBN 978-0-465-07394-8.
- ^ Scherf, Guilhem. "Johann Georg Pinsel, A Baroque Sculptor in 18th-Century Ukraine". Musée du Louvre. Musée du Louvre. נבדק ב-2 באפריל 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Wilson, Andrew (2015). The Ukrainians: Unexpected Nation (באנגלית) (4th ed.). New Haven and London: Yale University Press. p. 120. ISBN 978-0-300-21725-4.
- ^ Власов В. Г. Большой энциклопедический словарь изобразительного искусства В 8т. Нарышкинский стиль
- ^ "The Meaning of the Domes in Orthodox Church Architecture". Holy Trinity Orthodox Church (OCA) (באנגלית אמריקאית). 2014-11-26. נבדק ב-2019-04-28.
- ^ Thomas Kordan, Diana (1988). "Tradition in a New World:Ukrainian-Canadian Churches in Alberta" (PDF). Society for the Study of Architecture in Canada Bulletin. 1 (13): 3. נבדק ב-27 בפברואר 2021.
{{cite journal}}: (עזרה)