צארסקויה סלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צארסקויה סלו
המרכז ההיסטורי של סנקט פטרבורג ואתרים קשורים
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
ארמון יקטרינה
ארמון יקטרינה
מדינה Flag of Russia.svg רוסיה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1990, לפי קריטריונים 1, 2, 4, 6
ארמון אלכסנדר. מבט מכיוון "חצר הכבוד" לעבר הארמון.

צארסקויה סלורוסית: Ца́рское Село́ - "כפר הצאר") הוא אתר מגורים של משפחת הצאר הרוסי בתקופת שלטון בית רומנוב. האתר, הממוקם בעיירה פושקין, כ-26 ק"מ דרומית לסנקט פטרבורג (באותה עת בירת האימפריה הרוסית), הוכרז בשנת 1990 כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסקו כחלק מהמרכז ההיסטורי של סנקט פטרבורג ואתרים קשורים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המאה ה-17 הייתה האחוזה בבעלותו של אציל שבדי. באותה עת נקראה האחוזה בפינית: "סארי סלו" - "כפר האי" או "הכפר הגבוה". לימים עוות השם על ידי התושבים הרוסיים של האזור ל"צארסקויה" - שמשמעו "של הצאר".

בשנת 1708 הוענק השטח על ידי הצאר פיוטר הגדול לרעייתו, הקיסרית יקטרינה הראשונה, אשר הקימה בכפר את כנסיית הבשורה בשנת 1724 ושינתה את שם הכפר ל"בלאגווסצ'נסקויה" (כפר הבשורה). שם זה לא תפס ותושבי הכפר המשיכו לקרוא לו בשמו המקורי.

יקטרינה החלה לבנות באתר מגורי נופש קיסריים לחודשי הקיץ. בתה, הקיסרית יליזבטה הורתה לאדריכל ברטולומאו רסטרלי להקים במקום את הארמון, שיקרא לימים ארמון יקטרינה.

הארמון הורחב בהוראת הקיסרית יקטרינה השנייה, אשר שכרה את האדריכל צ'ארלס קמרון להרחיב את הארמון לממדיו הנוכחיים.

כיום האזור כולל שני ארמונות:

  1. ארמון יקטרינה הבנוי בסגנון הבארוק, וסביבו פארק יקטרינה;
  2. ארמון אלכסנדר הבנוי בסגנון נאו קלאסי, וסביבו פארק אלכסנדר.

פארק יקטרינה כולל גנים רשמיים בסגנון צרפתי, וגנים אנגליים טבעיים ובהם מבנים רבים (מבני שטות) ובהם בית האדמירליות ההולנדי, הפגודה החורקת, עמוד צ'זמה, אובליסק קאגול וגשר עשוי שיש.

בפארק אלכסנדר נבנה הכפר הסיני.

בשלהי המאה ה-18 הפך האזור לאתר הנופש הפופולרי של האצילות הרוסית, אשר שאפה לנפוש בסמוך למשפחה הקיסרית. בצידו הדרומי של הארמון הוקמו מבני המשמר הקיסרי, ובסמוך, בשנת 1770 יסדה יקטרינה הגדולה את העיירה "סופיה" (שמה הגרמני של הקיסרית). בתקופה זו נבנתה בעיירה קתדרלת העלייה, בתכנונו של צ'ארלס קמרון (בסגנון ניאו קלאסי).

בשנת 1808 אוחדו סופיה וצארסקויה סול, והפכו לעיירה אחת.

בשנת 1811 הורה הצאר אלכסנדר הראשון על פתיחת צארסקויה סלו לייסאום בסמוך לארמון יקטרינה. בית ספר זה שימש את ילדי משפחתו וכן למדו בו אלכסנדר פושקין ואלכסנדר גורצ'קוב (שסיימו את לימודיהם בבית הספר בשנת 1817).

העיירה נותרה עיירה כפרית, ובמהלך התיעוש שפקד את האזור בשלהי המאה ה-19 לא ניבנו בסמוך לה מפעלים, אולם קו הרכבת הראשון ברוסיה נבנה בשנת 1837 במטרה לקשר את הכפר עם סנקט פטרבורג. כמו כן הוקמה בכפר תחנת רדיו בשנת 1917.

במהלך המהפכה הרוסית הוחזק הצאר ניקולאי השני במעצר בארמון אלכסנדר.

בשנת 1918, בעקבות מהפכת אוקטובר שונה שם הכפר ל"דטסקויה סלו" (כפר הילדים) ובשנת 1937 שונה שם העיירה לפושקין, לזכר ציון יובל המאה למותו של המשורר אלכסנדר פושקין.

ב-17 בספטמבר 1941 כבשו הנאצים את העיירה, הפכו את הארמונות למחנות צבא, ובזזו והרסו את הארמון והגנים. בין היתר נבזז חדר הענבר הידוע מארמון יקטרינה. הארמון שוחרר על ידי הצבא הסובייטי ב-24 בינואר 1944.

בתום המלחמה החלו עבודות השיקום של הארמונות. עבודות אלה טרם הסתיימו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of Russia
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית ברוסיה

המכלול הארכיטקטוני של לאוורת השילוש-סרגייב בסרגייב פוסאדכנסיית העלייה לשמים בקולומנסקויהדרבנטהמכלול ההיסטורי ותרבותי של איי סולובצקיהרצועה הקורונית (עם ליטא) • מנזר פראפונטובמנזר נובודוויצ'יהמכלול ההיסטורי והאדריכלי של הקרמלין של קאזאןהמרכז ההיסטורי של סנקט פטרבורג ואתרים קשוריםהאתרים ההיסטוריים של נובגורודהמרכז ההיסטורי בירוסלבלקיז'יהקרמלין והכיכר האדומה במוסקבההקשת הגאודזית של שטרובה (עם תשע מדינות אחרות) • האתרים הלבנים בוולדימיר ובסוזדלסיחוטה-אליןהרי הזהב של אלטאיימת באיקלהמערכת הטבעית באי וראנגלאגם אובס נואור (עם מונגוליה) • היערות הבתוליים בקומיהרי הגעש של קמצ'טקההקווקז המערבירמת פוטוראנה * המתחם ההיסטורי והארכאולוגי בבולגר

קואורדינטות: 59°43′24″N 30°24′57″E / 59.72333°N 30.41583°E / 59.72333; 30.41583