קייב
ערך זה עוסק בקייב עיר הבירה של אוקראינה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קייב (פירושונים).
|
||||||||||||||||||||||||||||
קייב (באוקראינית: Київ, נהגה קִיִיב כשה-i הראשונה "עמוקה"; ברוסית: Киев, נהגה קִייֵב; בעבר בעברית קיוב) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה. העיר נמצאת בצפון המדינה על גדות הנהר דנייפר, שחוצה אותה לאורכה. בעבר שימשה כבירת רוס של קייב, המדינה הראשונה של העמים הסלאבים. בשנת 2001 חיו בה באופן רשמי 2,611,327 תושבים[1], אך ישנן הערכות שבפועל האוכלוסייה גדולה יותר[2]. מבחינה מנהלית העירייה מנותקת ממחוז קייב שסובב אותה. קייב הינה מוקד חשוב של תעשייה, מדע, השכלה ותרבות במזרח אירופה. בית למספר רב של תעשיות היי טק, מוסדות להשכלה גבוהה ומוקדים היסטוריים בעלי חשיבות עולמית. בעיר יש תשתית רחבה ומאוד מפותחת של תחבורה אזרחית, במיוחד מערכת הרכבת התחתית של העיר הנקראת קייבסקיי מטרופוליטן. בשנת 1990 הוכרזו קתדרלת סופיה הקדושה ולאוורת קייב-פצ'רסק בעיר, כאתרי מורשת עולמית.
תוכן עניינים |
היסטוריה[עריכה]
חפירות ארכאולוגיות מצביעות על התיישבות במקום כבר לפני 15,000 עד 20,000 שנה. האגדה מספרת כי העיר נוסדה בין המאה ה-5 למאה ה-6 על ידי שלושה אחים: קִיי, שצ'ק ו-חוריב (ברוסית ובאוקראינית: Кий, Щек, Хорив בהתאמה) ואחותם ליביד (באוקראינית: Либідь; ברוסית: Лыбедь) על גדות נהר הדנייפר (Днепр), וכי הם קראו לה על שם אחיהם הבכור קיי. כזכר לסיפור ייסודה של העיר באגדה, ישנו פסל על גדות הנהר ובו מופיעים ארבעתם על רפסודה. לעומת זאת טוענים חוקרים שקייב נוסדה בידי הכוזרים להגנה על דרכי המסחר באזור והשם הוא כוזרי ומובנו בכוזרית "יישוב על גדת נהר": "קי" בכוזרית פירושה "גדת נהר" ו"ייב" הוראתה "יישוב".
מן המאה ה-9 שימשה קייב כבירתה של רוס של קייב, עד שבעקבות חלוקות אדמותיה איבדה את מעמדה המרכזי ונכבשה על ידי המונגולים ב-1240. ב-1362 נכבשה על ידי הליטאים. בעקבות איחוד לובלין ב-1569 צורפה לפולין. לאחר המרד הקוזקי של בוגדן חמלניצקי ב-1654 צורפה לאימפריה הרוסית. ב-1917 בכיבוש גרמני, פולני, שימשה כבירת הרפובליקה העממית של אוקראינה, אך נכבשה על ידי הבולשביקים ב-1920 בסופו של דבר. בירת אוקראינה נקבעה בחרקוב, אך קייב חזרה למעמדה ב-1937. ב-1941 בעקבות קרב קייב נכבשה על ידי גרמניה וב-5 בנובמבר 1944 שוחררה. העיר הוכרזה כעיר-גיבורה של ברית המועצות. ב-1986 נפגעה העיר מאסון צ'רנוביל, שאירע כ-100 ק"מ צפונית לעיר. מ-1991 קייב היא בירת אוקראינה העצמאית. בשנים 2004-2005 התרחשה בעיר המהפכה הכתומה, שבראשה עמד ויקטור יושצ'נקו.
סביבה[עריכה]
גאוגרפיה[עריכה]
קייב בנויה משני צידי נהר הדנייפר שזורם דרומה לים השחור. גאוגרפיית קייב שייכת לאזור הגאולוגי של פולסיה אך ייחוד מבנה הקרקע מייחד אותה מהאזור הסובב אותה. החלק העתיק יותר (החלק המערבי) מיוצג על ידי מספר רב של גבעות מיוערות, עמקים ונהרות קטנים. הרמה היא חלק מהאזור הרחב יותר הנקרא "Prydniprovska" שמתחבר לגדה המערבית של נהר הדנייפר. העיר התרחבה מזרחית לנהר רק במאה ה-20. חלקים נרחבים של עמק הדנייפר יובשו מלאכותית על ידי הטמנת חול והם מוגנים על ידי סכרים. הדנייפר יוצר מערכת של פלגים, איים ונמלים בתוך תחומי העיר. העיר היא אזור מפגש של נהרות הדסנה עם מאגר המים קייב (בצפון) ומאגר המים קניב (בדרום).
מבנה העיר[עריכה]
.jpg)
קייב היא בירת אוקראינה, והיא העיר הגדולה והמטופחת ביותר במדינה. רחובותיה רחבים, הבתים העתיקים (יחסית) במרכז העיר שמורים היטב. השדרה המרכזית רחבה וציבור גדול מתכנס בה בימי חופשה וחגים לטיול או להפנינג. בעיר מקומות היסטוריים רבים, פארקים מפוארים וגדולים ואטרקציות רבות. כמו כן בקייב מוקמת האנדרטה בבאבי יאר (Бабий Яр) לזכר יהודי קייב שהובלו למוות על ידי הכוחות הנאצים במלחמת העולם השנייה. פסל ענק לכבוד אמא מולדת (Родина Мать)
ראשי העיר[עריכה]
|
ראשי העיר קייב, בתקופת האימפריה הרוסית
ראשי העיר קייב, בתקופת מלחמת האזרחים |
יושב ראש הוועד המבצע של מועצת העיר קייב (תקופת ברית המועצות)
הבורגרמייסטר של קייב (תקופת הכיבוש הגרמני) |
ראשי מועצת העיר קייב, ברית המועצות |
ראשי עיריית קייב, אוקראינה |
יהודים[עריכה]
אזכורים על יהודים בקייב נמצאו החל מהמאה ה-10. מכתב קיוב המפורסם, המסמך העתיק ביותר הקיים היום שבו מוזכרת העיר בשמה, נכתב בשפה העברית על ידי אנשי הקהילה היהודית בעיר. בכרוניקות הרוסיות מסופר שלנסיך ולדימיר הראשון הגיעו יהודים מהממלכה הכוזרית שניסו ליהדו, אך הוא בחר להתנצר. בנימין מטודלה ופתחיה מרגנסבורג מזכירים את קייב כעיר גדולה של יהודים. חסרות ידיעות על היישוב היהודי בתקופת הכיבוש המונגולי, אך בכיבוש הליטאי ידוע שוב על קהילה יהודית. בשנת 1482 העיר נכבשה על ידי מושל קרים מנגלי-גירי, יהודים רבים נהרגו ואחרים נלקחו בשבי לקרים. ב-1495 כשהעיר חזרה לליטא נגזרה על היהודים גזירת גירוש, שבוטלה ב-1503 על ידי המלך סיגיזמונד. ב-1619 הסוחרים הנוצרים הצליחו ללחוץ על השלטונות, ולהשיג גירוש נוסף ליהודים. ב-1648 יהודים רבים נהרגו מגייסותיו של בוגדן חמלניצקי. בשנת 1654 לאחר הכיבוש הרוסי נאסר על היהודים להתיישב בקייב, כמו בכל רוסיה של אז, ועד חלוקת פולין לא ידוע על קהילה יהודית במקום. בחלוקת פולין השנייה ב-1793 חודשה הקהילה היהודית על ידי יהודים מבלארוס וליטא והתחילה לגדול במהירות.
במאה ה-19 משפחת ברודסקי ששלטה על תעשיית הסוכר ובנתה ברוסיה מסילות ברזל ממקום מושבה בקייב התפרסמה מאוד ברוסיה. אילי ההון היהודים ישראל ברודסקי ובניו אליעזר ואריה לייבוש בנו בעיר בית-כנסת מרכזי, הנושא את שמם, בתי ספר למלאכה ובתי חולים. ב-26 באפריל 1881 התרחש בעיר פוגרום כנגד האוכלוסייה היהודית, מספר אנשים נהרגו, 20 נשים עונו ומאות דירות ועסקים יהודיים חובלו. המשטרה המקומית סייעה למתפרעים. בין 18 ל-20 באוקטובר 1905 התקיים בעיר פוגרום נוסף נגד האוכלוסייה היהודית, כשבפעם השנייה המשטרה סייעה למתפרעים ואף הסיתה נגד היהודים. בשנת 1911 התקיים בעיר משפט בייליס, כשיהודי הואשם בעלילת דם. המשפט גרם שוב למעשים אנטישמיים בעיר, אפילו לאחר זיכויו של הנאשם. לאחר מלחמת העולם הראשונה יהודים רבים מבלארוס וליטא מצאו בעיר מקלט. במלחמת האזרחים בין 1919 ל-1921 על העיר שלטו גדודים שונים, הנלחמים זה בזה, כשהיהודים הם הסובלים המרכזיים, מאות נהרגו, ואלפים נפצעו באותה תקופה.
בשואה[עריכה]
 |
ערך מורחב – באבי יאר |
ב- 19 בספטמבר 1941 התקדמו הנאצים מזרחה וכבשו את קייב. לפני הכיבוש הצליחו יותר מ-100,000 מתוך 160,000 יהודי העיר להימלט ממנה. ב-28 בספטמבר 1941 פורסמה ברחבי קייב הודעת גירוש לכאורה, ורוב תושבי העיר האמינו שמדובר בגירוש מהעיר התייצבו בשעה היעודה כאמור בהוראות. אלה הופנו אל בית הקברות היהודי ואל באבי יאר ושם נורו למוות. לפי דו"ח של האיינזצגרופן, 33,771 יהודים נטבחו ב-29 וב-30 בספטמבר בבאבי יאר. במהלך השנה שלאחר הרצח הובלו לבאבי יאר והומתו שם בהריגה 15,000 יהודים נוספים שנתפסו בעיר ובסביבתה.
לאחר המלחמה[עריכה]
בשנת 1946 היה בית כנסת אחד פעיל בעיר. רופאים יהודיים רבים תושבי העיר פוטרו ממשרתם במשפט הרופאים ב1953. בעיר כיום קיימות 2 קהילות, ולהם 2 בתי ספר: האחד של חב"ד, בראשות הרב משה ראובן אסמן, והשני של חסידות קרלין בראשות הרב יעקב בלייך. ישנו גם סניף של ישיבת אש התורה ונציגות של הסוכנות היהודית.
ערים תאומות[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- Kiev in photo אתר תמונות של קייב בעברית
- ראשי פרקים על יהודי קייב ואוקראינה
- יהודים בקיוב - מימי ממלכת הכוזרים ועד כה, ירחון "בית יעקב", גיליון 115, כסלו תשכ"ט
- רבקה שפק-ליסק, האם יהודי מזרח אירופה הם צאצאי הכוזרים?, מאמר מגזין באתר e-mago.co.il
- קייב, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- יומני קייב, ב-"אורבניסט", הבלוג של אורי ברקוביץ'
- אדוארד דוקס, קייב, תחנת המטרו של קייב נבחרה לאחת היפות בעולם, באתר ynet, 6 בפברואר 2013
הערות שוליים[עריכה]
| מחוזות אוקראינה | ||
|---|---|---|
| רפובליקות אוטונומיות | ||
| מחוזות |
אודסה • איוונו-פרנקובסק • דונייצק • דנייפרופטרובסק •והולין •ויניצה • ז'יטומיר • זפורוז'יה • זקרפטיה • חמלניצקי • חרסון • חרקוב• טרנופול • לבוב • לוגנסק •מיקולאיב• סומי • פולטבה • קייב• קירובוגרד • צ'רנוביץ' • צ'רניהיב • צ'רקסי • רובנו |
|
| ערים בעלות מעמד מיוחד |
קייב • סבסטופול |
|
