ביגל (ספינה)
אה"מ ביגל (HMS Beagle) הייתה ספינת מפרש דו-תורנית של הצי המלכותי הבריטי, ששימשה בעיקר למטרות מחקר בין השנים 1820 ו-1870, והתפרסמה כספינה שעליה הפליג החוקר צ'ארלס דרווין.
ביגל הושקה ב-11 במאי 1820 ממספנות וולוויץ' (Woolwich), וביולי הייתה הספינה הראשונה שחצתה את גשר לונדון, כשהשתתפה במשט של הצי המלכותי לרגל הכתרתו של ג'ורג' הרביעי. עד משימתה הבאה היא אוחסנה למשך חמש שנים. הספינה סופחה למשימות מחקר של הצי והשתתפה בשלושה מסעות מחקר. במסעה השני התלווה אליה חוקר טבע צעיר בשם צ'ארלס דרווין, שעבודת המחקר שלו במסע זה הפכה את ביגל לאחת מהספינות המפורסמות בהיסטוריה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מסע המחקר הראשון
לאחר שהותאמה למשימות מחקר (הסרת תותחים והוספת תורן נוסף לשיפור התמרון), יצאה הספינה לדרכה ב-22 במאי 1826 תחת פיקודו של קפטן פרינגל סטוקס (Pringle Stokes). משימתה הייתה ללוות ספינה גדולה יותר, אדוונצ'ר, שהייתה במשימת מיפוי ימי ומיפוי קו החוף באזור פטגוניה וארץ האש.
באחד השלבים הקשים של המסע באזור נידח ושומם במצר מגלן בארץ האש, נתקף קפטן הספינה בדיכאון עמוק ונעל עצמו בחדרו במשך 14 יום, ובאוגוסט 1828 התאבד בירייה. סגן המפקד, סגן וו. ג. סקיירינג, מונה לקפטן הספינה. משם הם הפליגו לריו דה ז'ניירו, וב-15 בדצמבר 1828 מונה רוברט פיצרוי (Robert FitzRoy) בן ה-23 למפקד הספינה. פיצרוי הוכיח את עצמו כמפקד ראוי וכבעל יכולות מיפוי מצוינות. בתקרית שבה גנבו התושבים המקומיים של ארץ האש סירה מאחת הספינות, העלה פיצרוי את בני משפחות הגנבים לאונייה והחזיק בהם כבני ערובה. בסופו של דבר הוא החזיק בארבעה מהם, שני גברים, נערה וילד, ולקח אותם עמו חזרה לאנגליה. ב-14 באוקטובר 1830 הסתיים המסע.
[עריכה] מסע המחקר השני
במקור ביגל לא הייתה אמורה לצאת למסע זה, אך בשל מצבה הגרוע של הספינה שיועדה מלכתחילה למסע, נבחרה ביגל להחליפה. פיצרוי התחבט בשאלה כיצד יוכל להחזיר את הילידים הדרום אמריקאים שלקח עמו במסעו הראשון (בזמן שהייתם באנגליה החטופים הפכו למיסיונרים). בתאריך 25 ביוני 1831 הוא מונה שוב לפקד על ביגל במסעה השני.
הביגל עברה מספר שיפורים טכניים כדי להתאימה בצורה טובה יותר למשימת המחקר. השיפור העיקרי היה הגבהת הסיפון העליון ב-20 ס"מ והזזתו לכיוון החרטום ב-30 ס"מ כדי לייצבה (דגם הספינה הזה נודע בנטייתו לטבוע). המיקום החדש של הסיפון סייע גם לניקוז מהיר יותר של המים מחלקה העליון של הספינה.
פיצרוי היה מוטרד מבדידותו במסע הארוך, בעיקר עקב התאבדותו של קפטן פרינגל סטוקס, וגם בגלל התאבדותו של דודו. עקב כך ביקש מהממונה עליו, שהיה גם חברו, לצרף לו בן לוויה שיארח לו לחברה בזמן המסע הארוך. בקשה זו סללה את הדרך להצטרפותו של דרווין למסע. דרווין הצטרף כחוקר טבע.
ב-27 בדצמבר 1831 הפליגה הביגל למסעה השני שעתיד להוות בסיס למהפכה מדעית. לאחר סיום המחקר הנרחב בדרום אמריקה היא חזרה דרך ניו זילנד לאנגליה, ב-2 באוקטובר 1836.
[עריכה] מסע המחקר השלישי
שישה חודשים מאוחר יותר, ב-1837, יצאה ביגל לסרוק חלקים גדולים של חופי אוסטרליה תחת פיקודו של ג'ון קלמנטס וויקהאם. הסריקה החלה באזור המערבי, בין אזור נהר סוואן (פרת' של היום) לבין אזור נהר פיצרוי (שהתגלה במסע זה של ביגל ונקרא על שמו של הקפטן הקודם) שבמערב אוסטרליה. לאחר מכן סרק הצוות את חופי מצר בס, בפינה הדרומית ביותר של אוסטרליה. במאי 1839 פנו החוקרים צפונה כדי לסרוק את חופי Arafura Sea הנמצאים בצד השני של טימור. קפטן ווקהאם קרא לאזור מפרץ ביגל. כאשר קפטן ווקהאם חלה ופרש מתפקידו, נבחר ג'ון לורט סטוקס להחליפו. המסע השלישי הסתיים ב-1843.
[עריכה] שנים אחרונות
ב-1845 שרתה ביגל כעמדת תצפית נייחת של משמר החוף על גדות הנהר תמזה. ב-1851 הוגשה עצומה להסרתה של ביגל מעמדתה על ידי חברות וסוחרים שמכרו צדפות, בטענה שהיא מפריעה למעבר בנהר. לפי רישומי הצי, שונה שמה ב-25 במאי 1851 ל-"W.V. No. 7", וב-1870 היא נמכרה לסוחר גרוטאות למטרת פירוק.
