ביקרבונט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ביקרבונט (מימן פחמתי, Bicarbonate) הוא יון שנוסחתו -HCO3 ומסתו המולרית 61.01 דלטון. אטום פחמן מרכזי מוקף בשלושה אטומי חמצן במבנה של משולש מישורי ואטום מימן הקשור לאחד החמצנים, הביקרבונט איזו אלקטרוני לחומצה חנקתית (אותו מספר אלקטרונים באותה קונפיגורציה).

יון הביקרבונט, הקו המקווקו מסמן רזוננס

לביקרבונט מטען שלילי אחד, הוא החומצה המצומדת ליון הקרבונט CO32- והבסיס המצומד לחומצה פחמתית H2CO3. במים יהיה יון הביקרבונט חלק מתגובות שיווי המשקל הבאות:

  • 2CO_3^{2-} + 2H_2O \Leftrightarrow HCO_3^- +H_2O +OH^- \Leftrightarrow H_2CO_3 +2OH^-
  • H_2CO_3 + 2H_2O \Leftrightarrow HCO_3^- +H_3O^+ +H_2O \Leftrightarrow 2CO_3^{2-} +2H_3O^+


המלחים המכילים ביקרבונט ניקראים גם ביקרבונטיים, כמו סודיום ביקרבונט (סודה לשתייה) NaHCO3. ביקרבונטים, בבואם במגע עם חומצה פולטים פחמן דו-חמצני. HCO_3^- +H_3O^+ \Rightarrow CO_2 + 2H_2O

מערכת היונים הביקרבונט/פחמן משמשת גם כבופר במערכת הדם.

רוב הפחמן הדו-חמצני, כ-80%, מובל בדם בצורת יון ביקרבונט שנוצר כתוצאה מריאקציה של הפחמן הדו-חמצני עם מולקולת מים. בריאקציה הזו נוצרת חומצה קרבונית וממנה נוצר יון ביקרבונט. על פי "אפקט בוהר", ככל שכמות הפחמן הדו-חמצני גבוהה, ההמוגלובין ישחרר יותר חמצן.

Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.