סודה לשתייה
| נתרן ביקרבונט | |
|---|---|
סודה לשתייה |
|
| פרטים | |
| שם סיסטמטי | נתרן מימן פחמתי |
| שמות נוספים | סודה לשתייה |
| נוסחה כימית | CHNaO3 |
| מסה מולקולרית | g/mol 84.01 |
| מראה | קריסטלים לבנים |
| מספר CAS | 144-55-8 |
| צפיפות | g/cm3 2.20 |
| מצב צבירה בטמפרטורת החדר | מוצק |
| מסיסות במים | 69 g/L (0 °C)
96 g/L (20 ºC) |
| טמפרטורת היתוך | 50 °C (323 K) |
סודה לשתייה (נתרן מימן פחמתי, סודיום ביקרבונט) היא מלח נפוץ. נוסחתו היא: NaHCO3.
תוכן עניינים |
תכונות החומר [עריכה]
סודה לשתייה היא חומר מוצק גבישי לבן, בדרך כלל בצורה של אבקה דקה
- מסה מולרית - 84.007 גרם למול
- צפיפות: 2.159 גרם לסמ"ק
- מסיסות במים : 7.18 גר' ב-100 סמ"ק מים (ב 18°C)
- טמפרטורות התכה ורתיחה: אין (מתפרק בחום)
- pKb (קבוע הבסיס): 6.3
- CAS : 144-55-8
כימיה [עריכה]
הפקה מנתרן הידרוקסידי [עריכה]
נתרן פחמתי יכול להתקבל בתגובה בין נתרן הידרוקסיד (NaOH) ופחמן דו-חמצני (CO2) לפי הנוסחה:
.
לאחר מכן מתרחשת תגובה בין הנתרן הפחמתי, המים ודו תחמוצת הפחמן:
.
תוצר התגובה הוא סודה לשתייה (NaHCO3).
תגובות סתירה [עריכה]
במים מתפרקת סודה לשתייה לקטיון נתרן(+Na) ואניון של מימן פחמתי (-HCO3). מימן פחמתי הוא בסיסי ויגיב במים תוך שחרור הידרוקסיד ודו תחמוצת הפחמן:
.
סודה לשתייה תגיב עם חומצות ותנטרל אותן, התגובה תייצר מלחים שונים. כך למשל תגיב סודה לשתייה עם חומצה הידרוכלורית(HCl):
. המלח המתקבל הוא נתרן כלורי(מלח בישול).
פירוק בחום [עריכה]
מעל טמפרטורה של 60°C תתפרק סודה לשתייה ותפלוט הרבה פחמן דו-חמצני. בגלל תכונה זו משתמשים בה בתוך חומר מתפיח באפייה ובמטפים לכיבוי אש. נוסחת ההתפרקות היא:
.
חימום נוסף יהפוך את הנתרן הפחמתי לתחמוצת הנתרן וישחרר עוד פחמן דו-חמצני לפי התגובה: 
שימושים [עריכה]
בהכנת מזון [עריכה]
- מספר E של סודה לשתייה הוא E500ii[1]
- סודה לשתייה משמשת באפייה בתור חומר מתפיח והיא מתחילה לעבוד מיד במגע עם מים ולכן כאשר משתמשים בסודה לשתייה מוסיפים אותה לבצק סמוך ככל הניתן לזמן האפייה.
- כתוספת לרוטב עגבניות לנטרול החומציות של מיץ העגבניות, או לעוגת דבש לנטרול חומציותו של הדבש.
- סודה לשתייה משמשת לריכוך בשר.
- השריית קטניות יבשות כמו שעועית וחמצה (חומוס) בתמיסת סודה לשתייה מקצרת את פרק הזמן הנדרש לריכוכן, ומפחיתה את נטייתם לגרום נפיחות.
נטרול חומצות [עריכה]
- לטיפול במקרה חירום של שפך חומצה.
- הוספה לחומרים שונים על מנת להביא אותם ל pH רצוי.
- מוסיפים סודה לשתייה לשליטה על חומציות ביוב במכלים לפירוק ביולוגי של החומר האורגני.
שמושים רפואיים וקוסמטיים [עריכה]
- נטרול ריחות רעים.
- הקלה על צרבת על ידי ניטרול חומצות הקיבה במערכת העיכול (ומכאן שמה העממי "סודה לשתייה").
- תמיסת סודה לשתייה משמשת לריכוך שעוות אוזניים להקלה על ניקוי האוזן.
- תוסף למשחות שיניים (חומר שחיקה).
- תמיסת סודה לשתייה מוזרקת לווריד כאשר יש חשד לירידה ב pH של הדם לשם ניטרול החומציות (לאחר החייאה או במצב חמצת קיטונית עקב סוכרת).
- נמצא כי תמיסת סודה לשתייה יכולה לשמש כחומר יעיל לטיפול בפטרת העור (דרמטופיקוזיס הנגרם על ידי פטריות מסוג Trichophyton) ופטרת עומק (הנגרמת על ידי פטריות מהסוג Candida, Aspergillus ו-Trichosporon)[2].
סודה לשתייה כחומר ניקוי [עריכה]
- שימוש בסודה לשתייה כחומר ניקוי מקטין את החשיפה לכימיקלים, מקטין את המלחת הקרקעות כתוצאה משימוש במלחי ניקוי תעשייתיים
- ניתן לעשות כביסה ביד או במכונה עם סודה לשתייה במקום אבקות כביסה למיניהן
- תמיסה חמה של סודה לשתייה במים תנקה ציפוי שחור מכסף (כשכלי הכסף במגע עם רדיד אלומיניום)
- תמיסת סודה לשתייה במים יעילה לניקוי עדשות מגע (יש לשטוף היטב אחרי הניקוי)
- יעיל לניקוי כתמי יין, מיץ וקפה.
- יעיל לניקוי מברשות שיער ומסרקים.
שימושים אחרים [עריכה]
- משמש כמרכך לבדים.
- משתמשים בסודה לשתייה כדי לייצר גרסה ניתנת לעישון של קוקאין, קראק.
- סודה לשתייה נמצאת במטפים לכיבוי אש בגלל תכונת ההתפרקות שלה בחום.
מיתוס היצר המיני [עריכה]
בפולקלור ידוע החומר כמדכא יצר מיני, הסיפור מופיע כשמועה על הוספת סודה לשתייה למזון חיילים כדי שהאנרגיות שלהם יופנו לאפיקים מועילים.[3] הוספת סודה לשתייה למזונם של אסירים לאותו צורך בגרמניה בשנות ה-20 של המאה ה-20 מוזכרת בספרו של ליאון פויכטוונגר, ניצחון:
|
בשעות שלאחר חצות מענה לחצו של המין. כל דרי הבית מתייסרים בזה. כדי להפחית את חשקם של האסירים, נותנים סודה במזונם. הסודה נוטלת מהאוכל את שארית טעמו, אבל אינה עוזרת. |
||
| – פויכטוונגר, ניצחון, חלק שלישי פרק 7, תרגום: צבי ארד | ||
המיתוס חסר ביסוס: סודה לשתייה היא בסיס ותעבור בקיבה תגובת סתירה.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
הערות שוליים [עריכה]
- ^ E 500: Sodium carbonates
- ^ Letscher-Bru et al. (2012). "Antifungal activity of sodium bicarbonate against fungal agents causing superficial infections". Mycopathologia 175(1-2):153-8. PMID 22991095
- ^ ראו למשל: יורם קניוק, תש"ח, הוצאת משכל (ידיעות ספרים) - 2010 (עמ' 11)