סודה לשתייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נתרן ביקרבונט
Sodium bicarbonate.jpg
סודה לשתייה
פרטים
שם סיסטמטי נתרן מימן פחמתי
שמות נוספים סודה לשתייה
נוסחה כימית CHNaO3
מסה מולקולרית g/mol‏ 84.01
מראה קריסטלים לבנים
מספר CAS 144-55-8
צפיפות g/cm3‏ 2.20
מצב צבירה בטמפרטורת החדר מוצק
מסיסות 69 g/L (0 °C)

96 g/L (20 ºC)
165 g/L (60 ºC)
236 g/L (100 °C)

טמפרטורת היתוך 50 °C (323 K)

סודה לשתייה (נתרן מימן פחמתי, סודיום ביקרבונט) היא מלח נפוץ. נוסחתו היא: NaHCO3.

תכונות החומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סודה לשתייה היא חומר מוצק גבישי לבן, בדרך כלל בצורה של אבקה דקה

  • מסה מולרית - 84.007 גרם למול
  • צפיפות: 2.159 גרם לסמ"ק
  • מסיסות במים : 7.18 גרם ב-100 סמ"ק מים (ב 18°C)
  • טמפרטורות התכה ורתיחה: אין (מתפרק בחום)
  • pKb (קבוע הבסיס): 6.3
  • CAS : 144-55-8
נתרן מימן פחמתי - סודה לשתיה

כימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה מנתרן הידרוקסידי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתרן פחמתי יכול להתקבל בתגובה בין נתרן הידרוקסיד (NaOH) ופחמן דו-חמצני (CO2) לפי הנוסחה: 2NaOH + CO_2 \Rightarrow Na_2CO_3 + H_2O.

לאחר מכן מתרחשת תגובה בין הנתרן הפחמתי, המים ודו תחמוצת הפחמן: Na_2CO_3 + CO_2 + H_2O\Rightarrow 2NaHCO_3.

תוצר התגובה הוא סודה לשתייה (NaHCO3).

תגובות סתירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במים מתפרקת סודה לשתייה לקטיון נתרן (+Na) ואניון של מימן פחמתי (-HCO3). מימן פחמתי הוא בסיסי ויגיב במים תוך שחרור הידרוקסיד ודו תחמוצת הפחמן: HCO_3^-  \Rightarrow CO_2 + OH^-.

סודה לשתייה תגיב עם חומצות ותנטרל אותן, התגובה תייצר מלחים שונים. כך למשל תגיב סודה לשתייה עם חומצה הידרוכלורית (HCl): NaHCO_3 + HCl  \Rightarrow CO_2 + NaCl + H_2O . המלח המתקבל הוא נתרן כלורי (מלח בישול).

פירוק בחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעל טמפרטורה של 60°C תתפרק סודה לשתייה ותפלוט הרבה פחמן דו-חמצני. בגלל תכונה זו משתמשים בה בתוך חומר מתפיח באפייה ובמטפים לכיבוי אש. נוסחת ההתפרקות היא: 2NaHCO_3 \Rightarrow CO_2 + Na_2CO_3 +H_2O.

חימום נוסף יהפוך את הנתרן הפחמתי לתחמוצת הנתרן וישחרר עוד פחמן דו-חמצני לפי התגובה: Na_2CO_3 \Rightarrow CO_2 + Na_2O

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהכנת מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מספר E של סודה לשתייה הוא E500ii‏[1]
  • סודה לשתייה משמשת באפייה בתור חומר מתפיח והיא מתחילה לעבוד מיד במגע עם מים ולכן כאשר משתמשים בסודה לשתייה מוסיפים אותה לבצק סמוך ככל הניתן לזמן האפייה.
  • כתוספת לרוטב עגבניות לנטרול החומציות של מיץ העגבניות, או לעוגת דבש לנטרול חומציותו של הדבש.
  • סודה לשתייה משמשת לריכוך בשר.
  • השריית קטניות יבשות כמו שעועית וחמצה (חומוס) בתמיסת סודה לשתייה מקצרת את פרק הזמן הנדרש לריכוכן, ומפחיתה את נטייתם לגרום נפיחות.

נטרול חומצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמושים רפואיים וקוסמטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נטרול ריחות רעים.
  • הקלה על צרבת על ידי ניטרול חומצות הקיבה במערכת העיכול (ומכאן שמה העממי "סודה לשתייה").
  • תמיסת סודה לשתייה משמשת לריכוך שעוות אוזניים להקלה על ניקוי האוזן.
  • תוסף למשחות שיניים (חומר שחיקה).
  • תמיסת סודה לשתייה מוזרקת לווריד כאשר יש חשד לירידה ב pH של הדם לשם ניטרול החומציות (לאחר החייאה או במצב חמצת קיטונית עקב סוכרת).
  • נמצא כי תמיסת סודה לשתייה יכולה לשמש כחומר יעיל לטיפול בפטרת העור (דרמטופיקוזיס הנגרם על ידי פטריות מסוג Trichophyton) ופטרת עומק (הנגרמת על ידי פטריות מהסוג Candida‏, Aspergillus ו-Trichosporon)‏[2].

סודה לשתייה כחומר ניקוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שימוש בסודה לשתייה כחומר ניקוי מקטין את החשיפה לכימיקלים, מקטין את המלחת הקרקעות כתוצאה משימוש במלחי ניקוי תעשייתיים
  • ניתן לעשות כביסה ביד או במכונה עם סודה לשתייה במקום אבקות כביסה למיניהן
  • תמיסה חמה של סודה לשתייה במים תנקה ציפוי שחור מכסף (כשכלי הכסף במגע עם רדיד אלומיניום)
  • תמיסת סודה לשתייה במים יעילה לניקוי עדשות מגע (יש לשטוף היטב אחרי הניקוי)
  • יעיל לניקוי כתמי יין, מיץ וקפה.
  • יעיל לניקוי מברשות שיער ומסרקים.

שימושים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משמש כמרכך לבדים.
  • משתמשים בסודה לשתייה כדי לייצר גרסה ניתנת לעישון של קוקאין, קראק.
  • סודה לשתייה נמצאת במטפים לכיבוי אש בגלל תכונת ההתפרקות שלה בחום.

מיתוס היצר המיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפולקלור ידוע החומר כמדכא יצר מיני, הסיפור מופיע כשמועה על הוספת סודה לשתייה למזון חיילים כדי שהאנרגיות שלהם יופנו לאפיקים מועילים.[3] הוספת סודה לשתייה למזונם של אסירים לאותו צורך בגרמניה בשנות ה-20 של המאה ה-20 מוזכרת בספרו של ליאון פויכטוונגר, ניצחון:

בשעות שלאחר חצות מענה לחצו של המין. כל דרי הבית מתייסרים בזה. כדי להפחית את חשקם של האסירים, נותנים סודה במזונם. הסודה נוטלת מהאוכל את שארית טעמו, אבל אינה עוזרת.

– פויכטוונגר, ניצחון, חלק שלישי פרק 7, תרגום: צבי ארד

המיתוס חסר ביסוס: סודה לשתייה היא בסיס ותעבור בקיבה תגובת סתירה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ E 500: Sodium carbonates
  2. ^ Letscher-Bru et al. (2012). Antifungal activity of sodium bicarbonate against fungal agents causing superficial infections. Mycopathologia 175(1-2):153-8. PMID 22991095
  3. ^ ראו למשל: יורם קניוק, תש"ח, הוצאת משכל (ידיעות ספרים) - 2010 (עמ' 11)