בית ויטלסבאך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית ויטלסבאך
Wappen Deutsches Reich - Koenigreich Bayern (Grosses).png
מדינה גרמניה, דנמרק,יוון, נורווגיה, שבדיה
תארים
קיסר גרמניה, מלכי יוון, מלכי נורווגיה שליטי איחוד קאלמאר
מייסד לואיטפולד, רוזן בוואריה
ראש הבית הנוכחי פרנץ, דוכס בוואריה
שנת ייסוד המאה ה-10
אתניות גרמנית

בית ויטלסבאך הוא בית אצולה אירופאי ושושלת גרמנית שמוצאה מממלכת בוואריה. המשפחה החזיקה בתארים ותפקידים רבים, כשהחשובים בהם היו דוכסי בוואריה (1180 - 1623) הנסיכים הבוחרים של בוואריה (1623 - 1805), מלכי בוואריה (1805 - 1918) ומלכי שבדיה (1654 - 1720). בנוסף לכך מלך אחד מבני המשפחה כמלך יוון (המלך אותון, 1815 - 1867) ושניים נבחרו לתפקיד קיסר האימפריה הרומית הקדושה (לודוויג הרביעי וקארל השביעי).

מוצא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסד שושלת ויטלסבאך היה לואיטפולד, רוזן בוואריה (מת בשנת 907), המצביא ובן דודו של ארנולף, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. באותה התקופה נקראה משפחתו בית לואיטפולדינג, על שמו. בנו ברתולד, רוזן בוואריה המשיך את השושלת ונכדו אוטו השני, רוזן דכאו רכש את טירת ויטלסבאך, שהפכה למעון הרשמי של המשפחה בשנת 1119 והעניקה לו את שמו. נכדו של אוטו השני היה הראשון לבית ויטלסבאך שקיבל את התואר "דוכס בוואריה", שהיה שייך עד אז לבית וולף. טירת ויטלסבאך עצמה חרבה בשנת 1209, לאחר הירצחו של פיליפ, מלך גרמניה, בידי אחד מבני המשפחה.

שושלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים, התחלקה המשפחה לשושלות. בתחילת המאה ה-14, הקיסר לודוויג הרביעי הקים את שושלת בוואריה, ואחיו, רודולף, הקים את השושלת הפלטינית, שהתפצלה במאה ה 15 לשתי שושלות אחרות (זימרן ושוייבראכן) - השושלת הבווארית התפצלה לשלש- מינכן, לנדסהוט, ואינגלשטט. אחר כך, השושלת הפלטינית העמידה את רוב האישים המפורסמים במשפחת ויטלסבאך.

ציוני דרך ואישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשפחה העמידה לגרמניה שני קיסרים לאימפריה הרומית הקדושה, ומלך אחד. רופרכט השלישי (מהשושלת הפלטינית) (מלך 1400 - 1410), לודוויג הרביעי (בוואריה) (קיסר 1314 - 1347), וקרל השביעי (בוואריה - מינכן) (קיסר 1742- 1745).

ענף של השושלת הפלטינית, מצאצאי רופרכט, מלכו בשבדיה (החל מ-1654), מהמלך קרל העשירי עד למלך קרל השנים עשר ואחותו אולריקה אלאונורה שהיו אחרוני המלכים בשבדיה לבית ויטלסבאך (1741).

נכדו של רופרכט, כריסטוף היה מלך בדנמרק, שבדיה ונורבגיה (1440-1448). מענף אחר של השושלת יצא המלך פרידריך החמישי, מלך בוהמיה.

נוסף על כך, החל מסוף המאה ה-16 ועד לאמצע ה-18, היו בני המשפחה ארכיבישופים של קלן, ובתור שכאלה גם נסיכים בוחרים. השפעתה של בוואריה הייתה חזקה לאורך כל השנים, ולכן בתקופות מסוימות, ובעיקר במאה ה17, קיבל אחד מבניה מעמד של נסיך בוחר.

בשנת 1503 פרצה מלחמה בבוואריה על רקע ירושת לנדסהוט, היא מלחמת לנדסהוט. בשנת 1777, נכחדה שושלת בוואריה. עקב כך, הייתה מלחמה נוספת, בין בוואריה לאוסטריה, היא מלחמת בוואריה, על רקע רצונה של בוואריה לקבל מעמד עצמאי, לאחר השתלטותה של אוסטריה על הקיסרות. בסופו של דבר השליטה על בוואריה עברה לשושלת הפלטינית. לאחר מכן, היו בני משפחת ויטלסבאך מלכי בוואריה, הם המשיכו למשול בה עד שהודחו בשנת 1918 במהלך המהפכה הגרמנית.

כיום ראש שושלת ויטלסבאך וכן הטוען לכתר בוואריה הוא פרנץ, דוכס בוואריה (נולד ב-1933).