בן דודי ויני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בן דודי ויני
My-Cousin-Vinny-Poster.jpg
כרזת הסרט
שם במקור: My Cousin Vinny
בימוי: ג'ונתן לין
הפקה: דל לאונר
פול שיף
תסריט: דל לאונר
עריכה: סטפן ריבקין
שחקנים ראשיים: ג'ו פשי
מריסה טומיי
ראלף מאצ'יו
מוזיקה: רנדי אדלמן
צילום: פטר דמינג
חברת הפצה: פוקס המאה ה-20
מדינה: Flag of the United States.svg ארצות הברית
הקרנת בכורה: Flag of the United States.svg 13 במרץ 1992
משך הקרנה: 120 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: $11,000,000
הכנסות: $64,088,552
פרסים: זוכה פרס אוסקר לשחקנית המשנה
דף הסרט ב-IMDb

בן דודי ויני (באנגלית: My Cousin Vinny) הוא סרט קומדיה אמריקאי שיצא לאקרנים בשנת 1992. הסרט נכתב על ידי והופק על ידי דל לאונר, בוים על ידי ג'ונתן לין ומככבים בו ג'ו פשי, ראלף מאצ'יו, מריסה טומיי ופרד גווין. עבור גווין היה זה הסרט האחרון לפני שמת מסרטן הלבלב ב-2 ביולי 1993.

הסרט עוסק בשני צעירים תושבי ניו יורק הנעצרים בחשד לרצח שלא ביצעו. הם שוכרים את עורך הדין הכושל ויני שעושה את כל הטעויות האפשריות אך מצליח לזכות את השניים בסופו של דבר. פשי וטומיי זכו לשבחים על הופעתם בסרט, טומיי אף זכתה בפרס האוסקר בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 1993.‏[1]

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן טיול שעורכים שני חברים, מחליטים ביל גמביני (בגילומו של ראלף מאצ'יו) וסטן רותנסטיין (מיטשל וויטפילד) לעצור בחנות נוחות באחת מתחנות הדלק באזור. אחרי שהם עוזבים את החנות נורה ונהרג המוכר ועל פי ראיות של עדים נעצרים השניים בחשד לרצח. אמו של ביל מספרת לו בשיחת טלפון מבית המעצר כי יש במשפחה עורך דין, וינסנט (ויני) גמביני ושלחת אותו מיד לייצג את השניים בבית המשפט. גמביני מגיע עם ארוסתו מונה ליסה ויטו (מריסה טומיי) כדי להיפגש עם השניים. אט אט הם מגלים שהוא עורך דין כושל וכי בשש השנים האחרונות לא הצליח לעבור את מבחן ההסמכה של לשכת עורכי הדין וזה הולך להיות בעצם התיק הראשון שלו.

למרות בורותו בתהליכים משפטיים בסיסיים מסיכימים השניים שהבן דוד ייצג אותם. הוא מואשם בביזיון בית המשפט בעקבות בגדיו, התנהגותו, נאום הפתיחה הנוראי שלו והשניים מתחילים לאבד תקווה ושוקלים לפטרו אחרי שהם מגלים שהוא לא יודע לשאול את השאלות הנכונות ולמעשה מוביל את חבר המושבעים להרשיע אותם. ויני מבקש עוד הזדמנות ומוכיח כי הוא יכול להציל אותם.

מונה ליזה ויטו מצילה את המצב עם סדרת הערות ועזרה עם ספרי הלימוד של גמביני ובסופו של דבר היא שוברת בעדותה את כל העדים האחרים בזכות ידיעתה בכל הנוגע למכוניות, צמיגים ומנועים מתוצרת הרכב שצולם מחוץ לחנות הנוחות. השניים יוצאים זכאיים והרוצח האמיתי נתפס.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
ג'ו פשי וינסנט גמביני
ראלף מאצ'יו בילי גמביני
מריסה טומיי מונה ליסה ויטו
מיטשל וויטפילד סטן רותנסטיין

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט קיבל ביקורות חיוביות באופן כללי ולציון 85% באתר ריכוז הביקורות Rotten Tomatoes, מתוך 39 ביקורות‏[2]. עם תקציב זעום יחסית של 11 מיליון דולר בלבד הצליח הסרט לגרוף כמעט 65 מיליון בעקבות הצלחתו[3]. מריסה טומיי זכתה בפרס האוסקר כשחקנית המשנה הטובה ביותר על משחקה בסרט. ההצלחה הייתה כל כך גדולה עד שהתסריטאי דל לאונר החליט לכתוב סרט המשך על מעלליו של עורך הדין הכושל, ג'ו פשי הסכים לקחת חלק בסרט ההמשך, אך טומיי לא הייתה מוכנה בשום אופן[4]. בשנת 2008 דירג המגזין ABA את הסרט במקום השלישי ברשימת 25 הסרטים המשפטיים הטובים ביותר[5] ושנתיים מאוחר יותר נבחר פשי במקום ה-12 ברשימת 25 עורכי הדין הבדיוניים הטובים בכל הזמנים[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זוכי פרס האוסקר לשנת 1993
  2. ^ "my cousin vinny‎", באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes (באנגלית)
  3. ^ Fox, David J. (1992-05-12). "Weekend Box Office `Player,' `Vinny' Show Strength", The Los Angeles Times. אוחזר ב־ 2010-10-27. 
  4. ^ Long Bio of Dale Launer. dalelauner.com. אוחזר ב־March 12, 2012.
  5. ^ Brust, Richard (2008-08-01). "The 25 Greatest Legal Movies", ABA Journal. אוחזר ב־ March 12, 2012. 
  6. ^ "The 25 Greatest Fictional Lawyers (Who Are Not Atticus Finch)", ABA Journal (2010-08). אוחזר ב־ March 12, 2012.