בנייה בגבס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גבס הוא חומר בניין שימושי מאוד המקובל בבנייה המודרנית. השימוש בגבס שימושי בעיקר בעיצוב פנים ונקרא גם בנייה קלה ואינו משמש לבנייה של מבנים שלמים או כחלק משלד של מבנה - לכן בנייה מגבס תמיד נתמכת על ידי מבנה גדול יותר העשוי בטון, פלדה או לבנים.

שיטת הבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיר גבס במהלך בנייה. צידו השני טרם חובר וניתן לראות את מסלולי הפח ונקודת חשמל המוסתרת בקיר
תקרת גבס עם פיתוחים. חלק מתקרת הגבס כבר הושלם בעזרת מֶרֶק ובחלקה ניתן עוד לראות את הברגים. קווי תיקוני המֶרֶק הנראים ככתמים לבנים מרמזים על קורות פח המחזיקות את לוח הגבס מאחור. (לחצו להגדלה)

הגבס כחומר גלם לבנייה מגיע בצורה של לוחות גבס הנחתכים לכדי הצורה הרצויה ומחוברים אל המבנה בעזרת פרופילי פח מפלדה מגולוונת. מסלולי המתכת מחוברים אל קירות בטון או לבנים, לתקרה או לרכיבים שלדיים אחרים במבנה בעזרת ברגים ודיבלים ואליהם מוברגים באופן פשוט ברגים קטנים החודרים דרך שני החומרים הרכים יחסית. באופן זה, ניתן לקבל קירות, תקרות, מדפים או צורות בנויות נוספות בעבודה פשוטה יחסית ובמשקל קטן מאוד. על גבי הגבס נמרח מֶרֶק המחליק את החיבורים בין לוחות הגבס, בעיקר אלה המחוברים בזווית ומעלים את הברגים שראשם נשאר חשוף בצידו החיצוני של לוח הגבס.

הפשטות בבנייה היא באפשרות המהירה יחסית להקים את קונסטרוקציית הפח אותה ניתן לחתוך בעזרת מספרי פח וחיבור לוחות הגבס אותם ניתן לנסר בפשטות ואף לחתוך בעזרת סכין. בבנייה של משטחי גבס גדולים נדרש חיזוק של מסלול פח לאורך המשטח בכל 60 ס"מ ובצורות מורכבות נדרש מסלול בכל זווית ובכל חיבור בין שני משטחים.

הבנייה בגבס היא מהירה, מדויקת מאוד, קלה לביצוע וקלה במשקל, ומאפשרת פיתוחים של צורות שלא ניתן לבצע בשום שיטת בנייה אחרת למעט נגרות או ייצור תעשייתי מיוחד. אולם, לשיטת מספר גם מספר חסרונות לעומת בנייה בבלוקים או בלבנים. אחד מחסרונותיו של הגבס הוא אי עמידותו בפני מים. מגע ממושך בין גבס ומים גורם לו להתנפח ולהתעוות. בשל כך, לא ניתן להשתמש בבנייה מגבס במקומות החשופים לגשם וכן יש צורך להרחיקו ממקום שעלול לנקז מים על מנת שמים המשמשים לשטיפה לא יספגו בו.

חסרון בולט נוסף הוא היותו של מבנה גבס חלש באופן יחסי לחומרים האחרים. קיר גבס לדוגמה, אינו מסוגל לשאת משקל של ארונות קיר או של חיפוי שיש - על מנת לתלות על גביו משקל גדול כגון ארונות תלויים או טלוויזיה יש צורך בחיזוקים מיוחדים למבנה המתכת.

סוגי גבס לבנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחות הגבס הם משטחים העשויים שכבה דקה של נייר ועליה טיח גבס - הרכב חצי-מימי של סידן גופרתי (CaSO4.½ H2O). באופן זה נוצק משטח קשיח המשמש כחומר הגלם לבנייה בגבס. עובי הלוח הסטנדרטי הוא 12 מ"מ אך קיימים גם לוחות דקים יותר המשמשים בעיקר לבנייה של משטחים עגולים אותם ניתן לכופף מבלי שישברו.

קיימים שלושה סוגים בסיסיים של קירות גבס המשמשים לבנייה השכיחה. ניתן אף להבדיל ביניהם לפי צבע הנייר שבגב המשטח:

  1. לוח גבס רגיל - בצבע בז'.
  2. לוח גבס בצבע ורוד - העמיד בפני אש.
  3. לוח גבס ירוק - העמיד בפני רטיבות. יעיל כנגד לחות בלבד, ומשמש לחדרי אמבטיה או מטבחים. גבס זה אינו עמיד בפני מים בכמות גדולה כגון מי גשם הפוגעים בקיר חיצוני.

בין הסוגים הנוספים של לוחות גבס ניתן למנות:

  1. לוח גבס כחול - לוח בעל חוזק משופר לנגיפה, צבע פני הלוח כחול, צבע גב הלוח כחול אפור.
  2. לוח גבס משולב סיבי זכוכית (לוח FIRE-BOARD) - לעמידות גבוהה במיוחד באש.
  3. לוח גבס משולב פוליסטירן מוקצף (קלקר) - לוח בעל בידוד תרמי משופר.
  4. לוח גבס מבוסס בריום סולפט - להגנה מפני קרינת רנטגן (X-Ray).

יצור הגבס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הגבס התעשייתי הוא במחצב סולפטי רך בעל הנוסחה הכימית CaSO4·2H2O . לאחר חציבתו הגבס נגרס לחצץ, מנופה ומועבר למפעלים לעיבוד תעשייתי. כחלק מהעיבוד במפעל הגבס נטחן בתהליך רציך תוך כדי חשיפה לטמפ' גבוהה. במהלך החימום נפלטים 75% מהמים בתוך המחצב. אבקת הגבס הנוצרת מעורבת עם תוספים נוספים בהתאם ליעוד הסופי והתערובת הנוצרת נוצקת על גבי נייר קרטון.

בארץ הגבס מיוצר על ידי שני יצרנים עיקריים: טמבור גבס בע"מ ואורבונד תעשיות גבס ומוצריו בע"מ.

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

קירות גבס שבנייתם כמעט גמורה וביניהם מין נישה עם מדפי גבס. נראים מבחוץ לאחר הטיוח כעשויים מקשה אחת

השימוש הנפוץ ביותר של הגבס הוא לבניית קירות ותקרות מונמכות.

קיר גבס[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיר גבס בנוי משני לוחות גבס מקבילים הניצבים לרצפה ונתמכים ומחוברים זה לזה בעזרת ניצבי פח. קירות גבס נבנים בדרך כלל מלוחות בעובי מינימלי של 7 מ"מ. חלל הקיר נשאר לרוב ריק או שהוא ממולא בצמר סלעים לטובת בידוד תרמי ובידוד אקוסטי. בבניית קירות גבס נשמר רווח של כסנטימטר בין הרצפה והלוח על מנת שמים המשמשים לשטיפה לא יספגו בו, וחלקו התחתון של הקיר מחופה בעזרת פאנל מחומר אחר (כגון קרמיקה, שיש או עץ).

תקרת גבס[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקרת גבס היא אלמנט אדריכלי נפוץ מאוד המאפשר הנמכה של התקרה הרגילה הבנויה ויצירת חלל שירות ביניהן. התקרה נתלית לרוב מהבטון המחזיק אותה ומנמיכה את גובה החלל במידה הרצויה. בתוך חלל זה ניתן להכיל מערכות בניין שונות שחלקן אף מחייבות שימוש בתקרה תלויה כגון מערכת מיזוג אוויר. בתוך התקרה גם ניתן להשקיע גופי תאורה שנראים מלמטה מיושרים עם מישור הגבס וכן מערכות כגון חשמל, תקשורת, הגברה (רמקולים) ועוד. לרוב, נדרשת גם בנייה של לוחות פריקים אותם ניתן להסיר בקלות מהתקרה כדי לגשת אל המערכות לצורך תחזוקה.

קלות הבנייה בגבס מאפשרת יצירה של צורות תקרה שונות בעלי חשיבות אדריכלית. לדוגמה, אלמנטים נפוצים מאוד של עיצוב פנים כוללים קרניז גבס צמוד לתקרה ובו תאורה הפונה כלפי מעלה הנראית כפס אור בתקרה היוצר אווירה מסוימת בחלל. זו, יכולה להשתלב באופן יעיל עם מערכות מיזוג אוויר, כיבוי אש או חשמל הנדרשות לבניין מבחינה פונקציונאלית.

אלמנטים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעזרת משחק תלת ממדי בלוחות גבס ניתן ליצור נישות, מדפים ואלמנטים דקורטיבים הנראים כחלק מהבינוי הבסיסי שכן כולם מטוייחים יחד ונראים כמקשה אחת. נישות המשולבות בקירות גבס הן אלמנט שימושי מאוד ועשויות לכלול בעצמן גופי תאורה פנימיים וחשמל בדומה לקיר או תקרת גבס.

ציפוי גבס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיצוב הפנים המודרני, קיימת גישה של ציפוי כל קירות הבלוקים או הבטון בלוחות גבס, בעיקר במקומות בהם לא קיימת מצוקה של שטח. השיטה נהוגה בדרך כלל במגדלי מגורים ומשרדים המיועדים למכירה או השכרה לגופים רבים אשר סביר להניח כי כל אחד מהם יתכנן ויעצב את הפנים בהתאם לצרכיו.

בשיטה זו ניתן בקלות לבצע שינויים במערך החשמל והתאורה של החלל, המאפשר דינמיות רבה במבנה החלל. במקומות מסוימים מצופה גם התקרה בגבס עם מרווח מינימלי של מסלול פח בין לוח הגבס ותקרת הבטון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]