הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

(הופנה מהדף הטכניון)

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

תאריך ההקמה:	1924
סוג:	מכון טכנולוגי ואוניברסיטה ציבורית
נשיא:	פרופ' יצחק אפלויג
סטודנטים:	12,499 (2006)
סטודנטים לתואר ראשון:	9,065
סטודנטים לתואר שני:	2,551
סטודנטים לתואר שלישי:	883
מיקום:	חיפה
www.technion.ac.il

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטה בחיפה המתמקדת בהנדסה ובמדעים מדויקים. בטכניון 18 פקולטות ויחידות אקדמיות, בהן פקולטה לרפואה. הטכניון הוא המוסד הוותיק בישראל בתחום המחקר הטכנולוגי. נכון לשנת 2008, מכהן כנשיא הטכניון פרופסור יצחק אפלויג.

[עריכה] תולדות הקמת הטכניון

[עריכה] הצורך בהקמת בית ספר טכני

לוחית תרומה מנחושת לזכר התורמים שיף וויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן.

בשנת 1901 קמה בברלין שבגרמניה "חברת עזרה של יהודי גרמניה" (בקיצור "עזרה"). לחברת "עזרה" היו שתי מטרות: לעזור ליהודי מזרח אירופה ולקדם את התרבות הגרמנית אצל היהודים שמחוץ לגרמניה.

בחודשים ספטמבר-דצמבר 1907 סייר מייסד "עזרה", ד"ר פאול נתן, בארץ ישראל כדי לראות את בתי הספר ש"עזרה" הקימה. בזמן שהייתו בישראל עלה בדעתו רעיון להקים מוסד לימודי עליון במתכונת של בית ספר טכני, שיהיה גולת הכותרת של פעולתה החינוכית של חברת "עזרה".

יוזמתו של נתן נבעה משינויים שהתחילו להתרחש באזור. האימפריה העות'מאנית ששלטה בארץ ישראל באותה תקופה פיגרה מהבחינה הטכנולוגית אחרי אירופה. באותו זמן התחילה הממשלה הטורקית ליזום עבודות פיתוח גדולות ונזקקה להרבה עובדים טכניים. עובדים כאלה לא היו בסביבה משום שלא היה שום בית ספר טכני בכל האימפריה העות'מאנית ולכן היה צורך להביא עובדים טכניים מחוץ לאימפריה.

נתן קיווה שיהודים בוגרי בית הספר הטכני החדש יתקבלו לעבודה בפרויקטים הטכנולוגיים החדשים, וכך:

ישתפר מצבם הכלכלי של יהודי ארץ ישראל
הכלכלה הגרמנית תזכה לעזרה עקיפה, משום שכל המכשור, וחלק מחומרי הבנייה והידע ההנדסי ייובאו מגרמניה
יהודים יוכלו ללמוד בארץ ישראל מקצועות טכניים, אותם נאסר עליהם ללמוד במקומות רבים במזרח אירופה
יותר יהודים ירצו לעלות לארץ ישראל

נתן תכנן ששפת הלימוד בבית הספר הטכני תהיה גרמנית, כיוון שכל ספרי הלימוד עתידים היו להיות בגרמנית, והציוד שבו עתידים היו התלמידים להשתמש הגיע מגרמניה (כי מימון בית הספר הגיע מחברת "עזרה" הגרמנית).

בשנת 1908 פנה נתן בבקשת סיוע לדוד ויסוצקי, בנו של זאב קלונימוס ויסוצקי שהיה ממנהיגי חובבי ציון, ומייסד חברת "תה ויסוצקי". ויסוצקי התחייב לתרום 100,000 רובל להקמת בית הספר הטכני ומאה אלף רובל נוספים חמש שנים מאוחר יותר. אחד העם, שהיה ידידו של קלונימוס ויסוצקי, היה שותף במשא ומתן והצליח להכניס להסכם סעיף המבטיח את האופי היהודי של המוסד.

ב-29 במרץ 1908 חתמו בברלין ויסוצקי ואחד העם על התעודה לייסוד "קרן ויסוצקי" של חברת "עזרה" לשם הקמת בית ספר טכני בארץ ישראל.

[עריכה] הקמת הטכניקום

בניית משכנו הראשון של הטכניון, בשכונת הדר הכרמל, בתמונה משנת 1913.

משכנו הראשון של הטכניון כפי שצולם ב־2006. כיום שוכן בבניין המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל.

אחרי חשיבה ממושכת הבין נתן שהמקום הטוב ביותר לבית הספר הטכני הוא חיפה. על אף שחיפה הייתה אז עיר קטנה בת רק 20,000 תושבים, מתוכם רק 2,000 יהודים, היו לה יתרונות אחדים:

באותו הזמן התחילה הממשלה הטורקית להשתמש בחיפה בתור צומת מרכזי לרכבות שהגיעו עד לארצות השכנות
הממשלה הטורקית תכננה פרויקט להרחבת הנמל בחיפה

היה ברור ששני הדברים יהפכו את חיפה למרכז תעשייתי ותחבורתי. בית ספר טכני קשור לתעשייה ותחבורה באופן ישיר וכך יספק עבודות לבוגרי הטכניון. בנוסף, היישוב היהודי בחיפה היה קטן ולא מקובע בדעות פוליטיות או דתיות כמו מקומות מרכזיים אחרים כגון ירושלים, שהייתה נתונה להשפעה חרדית, או יפו. בית ספר טכני יכול להפוך את העיר למרכז יהודי חדש ולקדם את פיתוח העיר.

ב-1908 קיבל נתן את תרומתם של יורשי ויסוצקי וכך יכול היה להתחיל לקנות קרקעות. הוא ביקש מאפרים כהן, הנציג של "עזרה" בארץ, לחפש מקומות בחיפה שיתאימו לבית הספר הטכני. הנציג מצא כמה מקומות שאותם בדק נתן באופן אישי חודשיים אחר כך, ובחר, אחרי שהתייעץ עם שמואל פבזנר בשטח בגודל 46 דונם בשכונת "מיראוואן" (כיום הדר הכרמל). השטח נקנה מכמה בעלי קרקע ערבים וגרמנים מתנועת הטמפלרים. בשל חוק טורקי שאיפשר רישום קרקע על שם אזרחים טורקיים בלבד, נדחה רישום הקרקע על שם חברת "עזרה" הגרמנית בשנתיים שלמות, עד שנתן הפעיל לחץ על הממשלה הטורקית בעזרת השגריר הגרמני באיסטנבול. באוגוסט 1910 נרשמה הקרקע על שמו של ד"ר ג'יימס סימון, היו"ר של חברת "עזרה". קניית השטח, התיווך והרישום עלו 100,000 פרנק צרפתי.

מכיוון שהיה צורך בכסף נוסף, נערכה מגבית שבה הותרמו ארגונים נוספים. הקרן הקיימת לישראל תרמה 100,000 פרנק, וגם דרשה וקיבלה נציגות בדירקטוריון של בית הספר. (שמריהו לוין ויחיאל צ'לנוב) וקבוצת יהודים אמריקאים בראשות יעקב שיף תרמו 100,000 דולר. לארגונים התורמים היו דרישות שונות לגבי הרכב ההנהלה, אך בסופו של דבר, בפועל, היה זה נתן שניהל את הארגון שהוקם לנהל את "המכון לחינוך טכני" (שמו הראשון של הטכניון) ממקום מושבו בברלין.

כדי לקבוע את המקצועות שיילמדו במכון לחינוך טכני התייעץ נתן עם קבוצת מורים מרחבי גרמניה. ההחלטות שהתקבלו היו:

המכון לחינוך טכני יהיה ברמה בינונית, מהסוג הקרוי בגרמנית טכניקום. זו הסיבה ש"עזרה" החליטה לקרוא לביה"ס הטכני טכניקום.
בטכניקום יהיו שתי מחלקות: מכונאות, ובנייה ועבודות ציבוריות.
התארים שיקבלו בוגרי בית הספר יהיו טכנאים, ועוזרים למהנדסים.
יוקם בית ספר תיכון המוקדש להכנה לטכניקום (לימים תיכון בסמ"ת).

לבניית הטכניקום הובא מגרמניה ארכיטקט יהודי בשם אלכסנדר ברוולד. אחרי שברוולד תכנן את מבני הטכניקום, נדרשו שלושה רישיונות שונים כדי להתחיל את הבנייה, תהליך ארוך ומסובך שארך שנתיים. העיכוב נגרם בשל עוינות התושבים הערבים וחוסר יעילותה של הממשלה הטורקית. כמנהל אחראי על הבנייה במקום מטעם הנהלת המוסד מונה ד"ר שמריהו לוין. ב-11 באפריל 1912 התקיים הטקס הרשמי של הנחת אבן היסוד לבניין הראשי של הטכניקום.

[עריכה] המכשולים בבניית הטכניקום ובהכנתו

בניית הטכניקום לוותה בקשיים רבים:

לא היו פועלים מיומנים לבנייה באזור ולכן היו צריכים להביא אותם ממקומות אחרים: ירושלים ואפילו גרמניה.
התגלע ריב בין העובדים היהודיים לעובדים הערבים על רקע הטענה שהפועלים היהודים מנעו כניסת עובדים ערבים לאתר עד שהסתבר שזו אשמת שווא.
המתכנן התלבט ארוכות בקשר לסוג חומרי הבנייה בהם יעשה שימוש בבניית הטכניקום בגלל התקציב המוגבל.
רוב החומרים וכל המכונות הובאו מגרמניה, והדבר גרם לעלויות נוספות ולאיבוד זמן.
מקור המים לבית הספר היה אמור להיות באר שתיחפר בשטח הטכניקום, אלא שהפועלים המקומיים לא היו מיומנים מספיק על מנת להגיע לעומק הדרוש. אי לכך נדחתה בניית הבאר עד שמהנדס גרמני הגיע ובעזרת ציוד מתאים הצליח לחפור ולהגיע למי התהום בעומק של 100 מטר.

בניין בית הספר התיכון הושלם באביב 1913. המבנה הראשי של הטכניקום המשמש כיום כמוזיאון הלאומי למדע בשכונת "הדר" בחיפה הושלם ברובו ב-1913. המטרה הייתה שבתחילת אפריל 1914 יוכל המוסד להתחיל לפעול.

היה צריך לבצע הערכות מחדש של העלויות ובסופו של דבר התברר שאי אפשר להשלים את בניית הטכניקום בתקציב הקיים, והיה צורך לפנות שוב לתורמים ולנסות לגייס כסף ממקורות נוספים.

מכל המכשולים שבדרך, הקושי הרציני ביותר היה בעיית שפת ההוראה.

[עריכה] מלחמת השפות

ערך מורחב – מלחמת השפות

עד שנת 1913 לא היה ספק שהלימודים בבית הספר התיכון הצמוד לטכניקום יהיו בעברית, אך בטכניקום עצמו יהיו מקצועות שיילמדו בגרמנית בשל מחסור בספרים בעברית, במורים מקצועיים דוברי עברית ובקיומם של מונחים מקצועיים בעברית שהייתה עדיין שפה מתפתחת.

הבעיה החלה כשנתן החליט שהשפה בטכניקום ובתיכון שלידו תהיה גרמנית ולא עברית. הנימוקים לכן היו מעשיים גרידא - מכיוון שמטרת התיכון היא להכשיר תלמידים לטכניקום, מן הראוי שילמדו באותה שפה שבה ימשיכו אחר כך. ההחלטה הכעיסה מאוד את הגופים הציוניים שתרמו להקמת הטכניקום, הן משום שבהתחלה הובטח להם ששפת הלימוד העיקרית בבית הספר התיכון, ובחלק מהמקצועות בטכניקום, תהיה עברית, והן משום שהשפה העברית המתחדשת הפכה לסמל של גאווה לאומית. גל של התנגדות ומחאות שמרכזו בגימנסיה הרצליה החל מתפשט ביישוב. הוויכוח בין שני הצדדים היה חריף וגרם לד"ר שמריהו לוין (שמונה על ידי חברת "עזרה" למנהל פרויקט הקמת הטכניקום) ושתמך בעברית כשפה עיקרית בביה"ס התיכון, להתפטר מתפקידו. לוין נאם בקונגרס הציוני ה-11 שנערך ב-1913, בדרישה שההסתדרות הציונית תהיה חייבת לדאוג לחינוך הדור הצעיר בארץ. ב־26 באוקטובר 1913 התקיימה הישיבה המכריעה בהנהלת מוסד הטכניקום בברלין בנושא שפת ההוראה. ההחלטה הייתה לקבל את ההצעה של נתן, וללמד בגרמנית.

כתוצאה מהחלטה זו התפטרו חברי ההנהלה הציוניים מהנהלת המוסד ובארץ ישראל פרצה התנגדות רבה נגד חברת "עזרה", עד כדי כך שהסתדרות המורים הכריזה על חרם נגד הטכניקום והתיכון (מעשה סמלי בלבד שכן הטכניקום והתיכון טרם קמו ועדיין לא היה צורך במורים).

המריבות על השפה גרמו לכישלון בניסיון למצוא תורמים להמשך הפרויקט, ולכן נאלצו להפסיק את הבנייה בגלל מחסור בכסף ולדחות את פתיחת המוסד. התוצאה הישירה הייתה פיטורי העובדים ועוינות מוגברת כלפי חברת "עזרה" בארץ ישראל. לחברת "עזרה" לא נותרה ברירה אלא להיכנע, ובישיבה שנערכה ב־22 בפברואר 1914 היא הודיעה ששפת הלימוד בטכניקום תהיה עברית.

[עריכה] מלחמת העולם הראשונה

פתרון בעיית השפה לא פתר את בעיית התקציב, שהחמירה. ב-17 ביולי 1914 התנהלה הישיבה האחרונה של הדירקטוריון בברלין. בין השותפים בהנהלת המוסד פרצו ויכוחים פנימיים בנושא, עד שחברת "עזרה" הציעה למכור את הטכניקום במכירה פומבית. מטרתה הסמויה של חברת "עזרה", שהייתה בעלת החוב העיקרית של הטכניקום, הייתה לקנות את המקום בעצמה כדי שלא יפריעו לה יותר בניהולו.

כעבור שבועיים פרצה מלחמת העולם הראשונה. הדבר איפשר לחברת "עזרה" שמושבה בגרמניה ושהייתה בת ברית לטורקים, לקנות את הטכניקום כפי שתכננה, מכיוון שהמתחרים שלה לקניית המוסד היו ממדינות ההסכמה שנלחמו בטורקיה. ב-15 במרץ 1915 נמכרו במכירה פומבית נכסי "אגודת הטכניקום", וחברת "עזרה" רכשה לעצמה את הקרקע והבניינים תמורת 225,000 מרק.

בזמן המלחמה הופסקה הבנייה והעבודה הצטמצמה לשמירה ולתחזוקה של הבניינים והציוד. ב-1917 תפש הצבא הגרמני את הבניינים והשתמש בהם כמכון חיטוי וכבית מטבחיים. באביב אותה שנה בא במקומו הצבא הטורקי, שהפך את הבניין הראשי לבית חולים. באוקטובר 1918 כבשו האנגלים את חיפה ואף הם השתמשו במבני הטכניקום כבית חולים צבאי.

בסיום המלחמה היה מצבה הכלכלי של חברת "עזרה" בכי רע, וההסתדרות הציונית, בת ברית עם הצד המנצח במלחמה, ניצלה את ההזדמנות וקנתה את הטכניקום מחברת "עזרה" ב-6 בפברואר 1920.

נתן, שהטכניקום היה גולת הכותרת של מפעל חייו ושתכנן לעבור בערוב ימיו לחיפה, ראה בעיניים כלות כיצד יריביו משכבר משתלטים על המוסד.

[עריכה] פתיחת הטכניון

אלברט איינשטיין מבקר בטכניון (1925).

מצב הבניינים בשטח הטכניקום היה גרוע. הצבא הבריטי הקים בשטח הטכניקום בית חולים והשתלט על הבאר. רוב המכונות שהיו במוסד נגנבו או נמכרו בתקופת המלחמה. היה צורך דחוף לגייס כסף לתיקונים ולרכישת מכונות חדשות. כמו כן היה צורך לשכנע את האנגלים לפנות את השטח. ד"ר חיים ויצמן היה הרוח החיה בניסיונות לגייס את הכספים הדרושים לשיפוץ הבניינים, השלמת הבנייה ורכישת המכונות. התהליך ארך חמש שנים, שבמהלכן נמצאו הכספים הדרושים בשביל התיקונים, נרכשו מכונות וציוד לימודים, נבחרו המורים והצוות המנהלי למוסד וגובשה תוכנית הלימודים של הטכניקום.

בספטמבר 1924 הוחלט לקבל את הצעתו של חיים נחמן ביאליק לקרוא לבית הספר הטכני בשם "תכניון" (הטענה הייתה שהמילה "טכני" הגיעה ליוונית מהמלה העברית "תֶּכֶן"). רק בשנת 1945 נקבע השם "טכניון"^[1].

ב-1923 ביקר באתר הטכניון אלברט איינשטיין והסכים שנה אחר כך להיות נשיא ועד הטכניון.

שיעורי הערב הראשונים החלו ב-14 בדצמבר 1924 וטקס הפתיחה הרשמי של הטכניון התקיים ב-6 בפברואר 1925, 13 שנה לאחר הנחת אבן הפינה.

כשנפתח היה שטח הטכניון 46 דונם. היו בו שבעה מבנים, והלימודים התרכזו באחד מהם. סגל המוסד מנה אז שישה מורים, ולמדו בו שישה-עשר תלמידים בשתי מחלקות: ארכיטקטורה והנדסה אזרחית.

בשנים הראשונות התמודדו מנהלי הטכניון עם בעיות שונות, אך בעיקר עם המחסור בכספים.

[עריכה] מהקמת הטכניון עד ימינו

בול "הטכניון חיפה" תאריך ההופעה: 1956
ערך נקוב: 350 פר'
מס' קטלוגי: 156
מעצב: ג. המורי

שלמה קפלנסקי, שניהל את הטכניון במשך 19 שנים, הקים פקולטות ללימוד הנדסת מכונות, הנדסת חשמל והנדסה כימית. בתקופה זו (שנות ה-30) צמח הטכניון וקלט מדענים רבים שברחו מאימי השלטון הנאצי בגרמניה.

מפנה חשוב בתולדות הטכניון חל בשנות ה-50: הטכניון ניתק מהגופים הציוניים, הפך למוסד עצמאי, ושמו שונה ל"טכניון - מכון טכנולוגי לישראל" - שמו עד היום. תחומי המחקר התרחבו, נפתחו הפקולטות ללימוד ביולוגיה, הנדסה חקלאית, הנדסה אווירונאוטית, הנדסת מזון, הנדסת חומרים, הנדסת תעשייה וניהול והפקולטה לחינוך טכנולוגי. המחלקות למתמטיקה, לכימיה ולפיזיקה הפכו למחלקות נפרדות, ונפתחה מחלקה נפרדת ללימודים הומניסטיים ואמנויות. מפאת צפיפות הבנייה שהקיפה את הטכניון לא ניתן היה להרחיבו במקומו, והיה הכרח לעבור לקמפוס אחר. המעבר לקמפוס החדש בנווה שאנן היה הדרגתי וארך כ-25 שנה. הפקולטה לארכיטקטורה הייתה האחרונה שעברה מהקמפוס בהדר הכרמל לקמפוס בנווה שאנן.

את הפקולטה לפיזיקה הקים נתן רוזן, פיזיקאי בעל שם ששיתף פעולה עם אלברט איינשטיין בכתיבת המאמר המהפכני על פרדוקס EPR. בשנות ה-60 נפתחו בטכניון הפקולטות לרפואה ולמדעי המחשב, ושיטת הלימוד הישנה הוחלפה בשיטת הצבירה. מספר הסטודנטים עלה ליותר מ-7,000.

יצחק אפלויג, נשיא הטכניון הנוכחי

במשך שנים רבות, עד לפתיחת הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, היה הטכניון המוסד היחיד בישראל שהכשיר מהנדסים.

בשנת 1990 התמנה לנשיא הטכניון פרופסור זאב תדמור, שהיה בוגר הטכניון הראשון שמונה לנשיאו של המוסד.

נכון ל-2007 לומדים בטכניון למעלה מ-13,000 סטודנטים לכל התארים, מתוכם כ-10,000 לתואר ראשון. הטכניון הסמיך קרוב ל-70,000 בוגרים מיום הקמתו עד היום. נשים מהוות שליש מכלל הסטודנטים בטכניון - כ-3000 סטודנטיות לתואר ראשון בלבד. ברוב הפקולטות אחוז הנשים גבוה מן הממוצע הארצי, ובטכניון רואים בכך נתון שיש להתגאות בו.

[עריכה] הישגים בולטים של הטכניון

בשנת 1982 גילה פרופסור דן שכטמן, מהפקולטה להנדסת חומרים, מבנה של קווזי-גביש: זהו מבנה של גבישי בעל סימטריה מחומשת - דבר שנחשב לבלתי אפשרי לפי התאוריה הקיימת של גבישים וחייב מהפך מחשבתי בתורת הקריסטלוגרפיה.
בשנת 2004 זכו בפרס נובל בכימיה שני פרופסורים מהטכניון: אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר, עבור גילוי המערכת הביולוגית הגורמת לפירוק חלבונים בתא.
ד"ר שולמית לבנברג, בת 37, נבחרה על־ידי כתב העת Scientific American כאחת מ-50 המדענים המובילים בעולם לשנת 2006, בעקבות פיתוח שיטה ליצירת רקמות שהגוף אינו דוחה.
בשנות ה־70 פיתחו הפרופסורים אברהם למפל ויעקב זיו את אלגוריתם למפל-זיו לדחיסת נתונים. בשנים 2007 ו־1995, בהתאמה, זכו במדליית ריצ'רד המינג על עבודה חלוצית בתחום דחיסת הנתונים ובמיוחד על פיתוח אלגוריתם זה.
פרופ' מוסה יודעים המציא את התרופה רסג'ילין, היעילה לטיפול בחולי פרקינסון ואלצהיימר.
פרופ' אורי סיון, פרופ' ארז בראון ופרופ' יואב איישן השתמשו ברצפי DNA ליצירת חוט מתכת מוליך שעוביו אלפית מעוביה של שערה אנושית.
פרופ' קרל סקורצקי מצא הוכחה גנטית לכך שכל היהודים המשתייכים למשפחת כהן הם בניו של אותו אב קדמון, כנראה אהרן הכוהן.
לוויין הטכניון, ששוגר לחלל, הוא אחד הקטנים בעולם. הוא בנוי כקובייה שאורך כל אחת מצלעותיה 45 ס"מ, משקלו 48 ק"ג ותצרוכת החשמל שלו נמוכה ביותר. על הלוויין גלאי אוזון, מחשב זעיר ומערכת ניווט ובקרה.
הטכניון נחשב כיום לאחד מהמוסדות המובילים בתחומו בעולם, ודורג במקום ה-25 בעולם בקטגוריית האוניברסיטאות הטכנולוגיות, על פי סקר "The Times Higher Education Supplement". בדירוג אוניברסיטת גיונג טונג הסינית לאוניברסיטאות טכנולוגיות־הנדסיות בשנת 2007 תופס הטכניון את המקום ה-38 בעולם ואת המקום הרביעי באירופה. [1]
יותר מ-70% ממייסדי תעשיות ההיי-טק בישראל וממנהליהן הם בוגרי הטכניון.^[2]

[עריכה] קריית הטכניון

קמפוס הטכניון מכונה קריית הטכניון. הוא משתרע על פני 1,325 דונם, בין שכונת נווה שאנן בחיפה לבין העיר נשר.

קריית הטכניון היא עיר בזעיר אנפין, הכוללת מבני מעונות לסטודנטים ולסגל זוטר (ישנם מעונות לזוגות סטודנטים ולכאלו עם ילדים), מרכז ספורט, בית כנסת, קולנוע, מרכז מבקרים, אכסניה, מועדוני תרבות, סניף בנק, חנויות מכולת, גן ילדים, מרפאה ועוד. אגודת הסטודנטים בטכניון מקיימת אירועי תרבות שונים ודואגת לרווחת הסטודנטים.

הפקולטה לרפואה נמצאת מחוץ לקריית הטכניון, בשכונת בת גלים בחיפה, סמוך לרמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם.

[עריכה] יחידות אקדמיות

הבניין ע"ש טאוב - הפקולטה למדעי המחשב

הבניין ע"ש סגו - הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים

הבניין ע"ש רפפורט - הפקולטה לרפואה

בטכניון 16 פקולטות, המעניקות תארים ראשונים וגבוהים במבחר מסלולי לימודים. בטכניון גם שתי מחלקות אקדמיות.

[עריכה] פקולטות

[עריכה] מחלקות

הוראת הטכנולוגיה והמדעים
לימודים הומניסטיים ואומנויות

[עריכה] יחידות מחקר נוספות

[עריכה] הערות שוליים

^ סמדר ברק, "לתולדות שמו של הטכניון", לשוננו לעם, מחזור נא-נב, חוברת א', התש"ס-התשס"א.
^ http://pard.technion.ac.il/fastfacts/FramsFactsH.asp?myret=main

[עריכה] לקריאה נוספת

תולדות הטכניון בראשיתו, המחלקה לקשרי ציבור של הטכניון
היסטוריה קצרה של המוסד, באתר האינטרנט של הטכניון

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ספר לימוד בוויקיספר: מורה נבוכים לסטודנט בטכניון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הטכניון

ראו גם פורטל חיפה

אוניברסיטאות בישראל

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל - האוניברסיטה העברית בירושלים - מכון ויצמן למדע - אוניברסיטת בר-אילן אוניברסיטת תל אביב - אוניברסיטת חיפה - אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - האוניברסיטה הפתוחה

_{קואורדינטות: 32°46′39″N 35°01′18″E}

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9F_-_%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F_%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99_%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

קטגוריות: הטכניון | חיפה