שיש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שיש הוא אבן גיר אשר עברה התמרה כתוצאה מחום או מלחץ שנוצר במעמקי כדור הארץ. על פי הגדרת התקן האמריקאי [1] שיש הינו סלע גבישי שנוצר מאחד משלושת המינראלים קלציט, דולומיט וסרפנטין, אבל לעתים מתייחסים בתור שיש גם לסלעים העשויים ממינראלים אחרים.
היוונים נהגו לפסל פסלים משיש שהובא מאי שבים האגאי ומהר פנדליקון שנמצא בצפון מזרח לאתונה ששימש לעיצוב המקדש פרתנון שבאתונה. איכות השיש לפיסול תלויה בגודל הגבישים היוצרים את השיש ,כאשר ככל שהגבישים קטנים , השיש נחשב מתאים יותר לפיסול.
אמני הפיסול הירבו להשתמש בשיש מאזור קאררה שבצפון מערב איטליה. גם הרומאים שבתקופה העתיקה נהגו להשתמש בשיש זה. במאה ה-16 מיכלאנג'לו בואונרוטי פיסל בשיש זה.
מקורות לשיש נחצבו גם בבלגיה, שווייץ, אירלנד, ארצות הברית ובהודו.
בישראל, המונח "שיש" משמש לרוב לתיאור סלע מלוטש כגון גרניט או אבן גיר. דוגמה לכך היא אבן גיר צהבהבה הנכרית באזור מכתש רמון ומשווקת בעולם בשמות מסחריים שונים כגון:RAMON GOLD או Jerusalem Gold. סוג נוסף של שיש מדומה הנפוץ בישראל הוא "שיש חברון".
מחצבות שיש מדומה קיימות בישראל בכפר גלעדי, כרמיאל, גליל ובסביבת חברון.
 גושי שיש בתערוכה |
 ציוד לחציבת שיש |
 קסילופון משיש בגן המדע של מכון ויצמן |
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ASTM c 503
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
