שיש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שיש
"צורה חופשית 3", אוסטין רייט 1988, שיש דאנבי לבן

שיש הוא אבן גיר אשר עברה התמרה כתוצאה מחום או מלחץ שנוצר במעמקי כדור הארץ. על פי הגדרת התקן האמריקני[1] שיש הוא סלע גבישי שנוצר מאחד משלושת המינרלים קלציט, דולומיט או סרפנטין. עם זאת, לעתים מתייחסים בתור שיש גם לסלעים העשויים ממינרלים אחרים.

היוונים נהגו לפסל פסלים משיש שהובא מאי שבים האגאי ומהר פנדליקון שנמצא בצפון מזרח לאתונה ששימש לעיצוב המקדש פרתנון שבאתונה. איכות השיש לפיסול תלויה בגודל הגבישים היוצרים את השיש ,ככל שהגבישים קטנים , השיש נחשב מתאים יותר לפיסול.

אמני הפיסול הרבו להשתמש בשיש מאזור קרארה שבצפון מערב איטליה. גם הרומאים בתקופה העתיקה נהגו להשתמש בשיש זה. במאה ה-16 פיסל מיכלאנג'לו בואונרוטי בשיש זה.

מקורות לשיש נחצבו גם בבלגיה, שווייץ, אירלנד, ארצות הברית ובהודו.

בישראל, המונח "שיש" משמש לרוב לתיאור סלע מלוטש כגון גרניט או אבן גיר. דוגמה לכך היא "אבן מצפה", אבן גיר צהבהבה שנכרית באזור מכתש רמון ומשווקת בעולם בשמות מסחריים שונים כגון: Ramon Gold או Jerusalem Gold. סוג נוסף של שיש מדומה הנפוץ בישראל הוא "שיש חברון" ("חלילה").

מחצבות שיש מדומה קיימות בישראל בכפר גלעדי, כרמיאל, גליל ובסביבת חברון.


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ASTM c 503