ברברים (מונח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ברבריםיוונית עתיקה: βάρβαρος, בארבארוס) הוא מונח מן העת העתיקה, שהתייחס לעמים הגרמאניים, קלטיים וסלאביים שהיו במגע עם רומא העתיקה, ובמידה פחותה עם יוון העתיקה. מקור המילה בחיקוי לעגני של לשונם הזרה והלא-מובנת של בני העם האחר (בדומה לביטוי "פטפטן" או אולי לביטוי הסלנג העברי "צ'חצ'ח"). מקובל שהשימוש המקורי במושג התייחס בעיקר להיותם של בני הקבוצה שכונתה "ברברית" כאנשים שלא דוברים את השפה היוונית. היום, מתייחס המונח לנוכרי אשר איננו בעל המאפיינים התרבותיים של הדובר, ומבטא לרוב יחס מזלזל ולעגני כלפי העם או הקבוצה האתנית אליה הוא שייך. עמים שונים עשו שימוש נרחב בכינוי "ברברים" על מנת לפטור בכך תרבויות זרות ולא מובנות.

בתקופה הפאודלית כינו עמי מרכז אירופה הנוצרים, מאזור גרמניה (של היום) וצרפת, את שבטי הצפון הסקנדינבים והנורדים בשם ברברים. באותם ימים נדדו רבים למרכז אירופה, אזור שהיווה מרכז תרבות דתי שאקלימו נוח יותר בחורף לעומת מקום מושבם של הנורדים.

היוונים התייחסו לגאלים המזרחים ולסקיתים כברברים. הרומאים התייחסו לשבטים הגרמאנים, לשבטים הקלטים ולהונים כברברים. הסינים התייחסו למונגולים, לטטארים, לטורקים ולאירופאים כברברים. היפנים קראו לאירופאים "נאנבאן" שפירושו ברברים הבאים מהדרום, מאחר שספינות הפורטוגזים הגיעו מכיוון דרום.

מכיוון שבראיית תרבות יוון ורומא העתיקה הברברים היו אנשים נחותים, התגלגל המונח כפי שהוא מוכר כיום לתיאור אדם אלים, פרימיטיבי, טיפש וחסר תרבות.

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.