בריאן קלאף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה כללית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה כללית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
בריאן קלאף
Brian Clough
מידע אישי
לידה 21 במרץ 1935
מידלסברו, מחוז יורקשייר שבאנגליה
פטירה 20 בספטמבר 2004 (בגיל 69)
דרבי, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא בריאן הווארד קלאף
גובה 1.78 מטרים
עמדה חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19551961
1961–1964
מידלסברו
סנדרלנד
213 (197)
61 (54)
נבחרת לאומית כשחקן
1959 אנגליה 2 (0)
קבוצות כמאמן
19651967
1967–1973
1973–1974
1974
19751993
הארטלפול יונייטד
דרבי קאונטי
ברייטון אנד הוב אלביון
לידס יונייטד
נוטינגהאם פורסט
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פסל של בריאן קלאף במידלסברו

בריאן הווארד קלאףאנגלית: Brian Howard Clough; ‏21 במרץ 193520 בספטמבר 2004) היה כדורגלן אנגלי ולאחר מכן מאמן כדורגל, ידוע בעיקר בזכות ההצלחה שלו עם דרבי קאונטי ונוטינגהאם פורסט.

בשנת 1977 העפילה קבוצתו נוטינגהאם פורסט, קבוצה קטנה בממדים של הכדורגל האנגלי, לליגה הראשונה באנגליה, בתוך שנה בשנת 1978, זכתה הקבוצה באליפות אנגליה בכדורגל, בשנת 1979 זכתה הקבוצה בגביע אירופה לאלופות אחרי ניצחון בגמר על מאלמה משוודיה 0-1 ובשנת 1980 זכתה הקבוצה בפעם השנייה ברציפות בגביע אירופה לאלופות אחרי ניצחון בגמר על המבורג מגרמניה באותה תוצאה.

בשנת 2016 נבחר על ידי אופ"א לאחד מעשרת המאמנים הטובים ביותר מאז נוסד הארגון בשנת 1954.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במידלסברו, היה הילד השישי מתוך תשעה ילדים לאב שעבד בחנות ממתקים מקומית. אחותו הבכורה, אליזבת, נפטרה ב-1927 מספטיסמיה בגיל ארבע. כשדיבר על ילדותו אמר קלאף "הערצתי אותה מכל הבחינות. אם מישהו צריך היה להיות אסיר תודה על חינוכו מאימו ואביו, אני הייתי האדם הזה. אני הייתי הילד שבא מחלקה קטנה בגן עדן". בחינוכו במידלסברו, קלאף טען שזה לא היה המקום הכי יפה בעולם, "אבל בשבילי זה היה גן עדן". "כל מה שעשיתי, כל הדברים שהשגתי, כל דבר שאני יכול לחשוב עליו שהשפיע על חיי-חוץ מהאלכוהול-נובע מהילדות שלי. אולי זה היה המראה התמידי של אמא, עם שמונה ילדים שהיא הייתה צריכה לטפל בהם, עובדת מהבוקר עד הלילה, עובדת יותר קשה ממה שאני או אתה אי פעם עבדנו".

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלאף שיחק בקבוצת בילינגהאם סינטוניה לפני שירותו בחיל האוויר בשנים 1953 עד 1955. בעקבות זאת הפך לחלוץ פורה בקבוצה של עיר ילדותו מידלסברו, שם כבש 197 שערים ב-213 הופעות בליגה. אז הוא חתם בסנדרלנד וכבש 54 שערים ב-61 הופעות בליגה. ב-26 בדצמבר 1962, במשחק נגד בורי התנגש עם השוער כריס האקר, ונפצע בברכו ברצועה הצולבת, שבדרך כלל גמרה לשחקן את הקריירה בתקופה ההיא. קלאף חזר לשחק שנתיים מאוחר יותר אבל היה מסוגל לעמוד רק בשלושה משחקים לפני שפרש.

היו לו שתי הופעות במדי נבחרת אנגליה, נגד ויילס ב-17 באוקטובר 1959 ונגד שוודיה ב-28 באוקטובר 1959, מבלי לכבוש שערים.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרטלפול יונייטד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלאף הפך למאמן והתחיל את קריירת האימון שלו בהרטלפול יונייטד עם פיטר טיילור כעוזר המאמן שלו מאוקטובר 1965. בגיל 30, קלאף היה אז המאמן הצעיר ביותר בליגה. במאי 1967, לאחר שהוביל את הרטלפול למקום השמיני בליגה הרביעית באנגליה בסוף עונתם המלאה הראשונה, פיטר ארנסט אורד את קלאף ואת טיילור, והם עברו לקבוצת דרבי קאונטי בתור מאמן ועוזר מאמן.

דרבי קאונטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרבי בילתה תקופה של עשור בליגה השנייה באנגליה כשקלאף הגיע לקבוצה, ובחמש שנים הבאות היא לא נאבקה בזכות לעלות ליגה. בעונתו הראשונה של קלאף הקבוצה סיימה מקום אחד יותר נמוך מבעונה הקודמת, אבל הוא התחיל להניח את היסודות של הצלחתו העתידית על ידי החתמת שחקנים חדשים, ביניהם רוי מקפרלנד, ג'ון אוהרה, ג'ון מקגוברן, אלן הינטון ולס גרין. מהקבוצה שהוא קיבל, 11 שחקנים שוחררו ורק ארבעה נשארו: קווין הקטור, אלן דורבן, רון וובסטר וקולין בולטון. קלאף גם פיטר את המזכירה, את איש המשק ואת הסקאוט הראשי. עם החתימה הנוספת של דייב מקאי ווילי קארלין ב-1968, האימון של קלאף וטיילור הוביל את דרבי להיות האלופה של הליגה שנייה באנגליה, ובדרך לקבוע שיא מועדון של 22 משחקים ללא הפסד.

בעונת 1971–1970 הקבוצה סיימה במקום התשיעי, אבל בעונת 1972–1971 דרבי נאבקה על האליפות מול ליברפול, לידס יונייטד ומנצ'סטר סיטי. הם הובילו את הליגה בהפרש של נקודה, אחרי ששיחקו במשחק האחרון לעונה וניצחו את ליברפול 0–1, פיטר טיילור לקח את השחקנים לחופשה במיורקה, שם הם גילו ששתי הקבוצות שנאבקו איתם על האליפות לא הצליחו לנצח במשחקים האחרונים שלהם, מה שאומר שדרבי זכתה באליפות בפעם הראשונה ב-88 שנות קיומה. קלאף באותה עת בחופשה באיי סילי עם משפחתו שם שמע את החדשות.

ב-15 באוקטובר 1973 התפטרו קלאף וטיילור מאימון דרבי קאונטי, לאחר סכסוכים רבים עם הנהלת הקבוצה.

ברייטון והוב אלביון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלאף עבר יחד עם טיילור לאמן את ברייטון אנד הוב אלביון לאחר ההתפטרות מדרבי אך לא הצליח שם כמו בקבוצתו הקודמת. הקבוצה ניצחה רק 12 מתוך 32 משחקים תחתיו בליגה השלישית באנגליה. בסוף העונה הקבוצה סיימה במקום ה-19 בליגה.

לידס יונייטד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלאף עזב את ברייטון ביולי 1974, אחרי פחות משנה מאז הצטרפותו למועדון כדי להפוך למאמנה של לידס יונייטד, בעקבות עזיבתו של המאמן דון ריווי לאימון נבחרת אנגליה, אך טיילור לא הצטרף אליו. המעבר של קלאף ללידס היה מפתיע מאוד בהתחשב בביקורת הנוקבת שמתח בעבר על ריווי ועל שחקני הקבוצה, ועל שיטת המשחק של לידס יונייטד שהייתה אגרסיבית מדי לטעמו.

הוא פוטר על ידי בעלי הקבוצה לאחר 44 יום בתפקיד, ב-12 בספטמבר 1974, לאחר שהסתכסך עם רובם המכריע של השחקנים, ועקב רצף של תוצאות רעות.

נוטיגהאם פורסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 בינואר 1975 שב קלאף לאמן כשחתם בנוטינגהאם פורסט, שהייתה באותו זמן במקום ה-13 בליגה השנייה. ביחד, קלאף וטיילור שינו את הקבוצה מקצה לקצה: ההצלחה הראשונה שלו הייתה בעונה השנייה המלאה שלו בקבוצה, עונת 1976/1977, כשהקבוצה עלתה לליגה הראשונה אחרי שהם סיימו את העונה במקום השלישי. בעונה הראשונה אחרי שהם עלו ליגה הם זכו בגביע הליגה אחרי ניצחון 0–1 בגמר על ליברפול, וזכו באליפות אחרי שסיימו ראשונים בהפרש של שבע נקודות מליברפול שסיימה שנייה.

הישג זה הפך את קלאף למאמן הראשון מאז הרברט צ'פמן שזכה באליפות עם שתי קבוצות שונות. בעונה לאחר מכן נוטיגהאם זכתה שוב בגביע הליגה עם ניצחון 2–3 על סאות'המפטון בגמר, אבל סיימו במקום השני בליגה אחרי ליברפול. העונה הסתיימה עם ניצחון בגמר גביע אירופה לאלופות על מאלמה בתוצאה 0–1.

שנה לאחר מכן, קלאף הוביל את הקבוצה לזכייה שנייה ברציפות בגביע אירופה לאלופות אחרי ניצחון 0–1 במשחק הגמר על המבורג, ולגמר שלישי ברציפות בגביע הליגה בו הם הפסידו 0–1 לוולברהמפטון.

קלאף פרש מאימון נוטיגהאם פורסט במאי 1993. הוא נפטר ב-20 בספטמבר 2004, מסרטן הקיבה[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בריאן קלאף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Coaching greats in profile
  2. ^ Mike Adamson, Brian Clough loses battle with cancer, The Guardian, ‏20 Sep 2004