ברנרד וידל שו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ברנרד וידל שו (18911984) היה שופט בריטי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1910–1923 שירת במשטרת הודו. שו הוסמך כעורך דין בשנת 1923[1]. בשנת 1925 מונה לעוזר מנהל מחוז קיסומו-לונדיאני בקניה[2][3]. במאי 1928 מונה למנהל המחוז בפועל עם סמכות של שופט שלום[4]. בשנת 1934 מונה לשופט שלום במומבסה[5]. בשנת 1936 עבר לכהן כשופט מחוזי רוטציוני בארץ ישראל[6]. בעקבות מותו של ארנולד שרוויל מונה לנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים[7]. בתחילת 1945 מונה לשופט בבית המשפט העליון בארץ ישראל[8][9].

בשנת 1947 הוא כיהן כממלא מקום זקן השופטים[10]. לאחר הקמת מדינת ישראל עבר לקפריסין לכהן כשופט בבית המשפט העליון שם. בשנת 1956, לאחר שדן למוות שני אנשי מחתרת היה יעד לחיסול ונפגע בפיגוע של אאוקה במרחק כמה מאות מטרים מבית המשפט בניקוסיה[11][12]. באחד המשפטים הוא פסל את הודעתו של ניקוס סמפסון שהודה ברצח שביצע כחבר באאוקה, בגלל הטיפול הלקוי שקיבל לאחר מעצרו, כמוהם לא ראה שו, לדבריו, ב-47 שנות ניסיונו[13]. לימים הודה סמפסון שרצח 15 חיילים ואזרחים בריטים[14].

בשנת 1957 קיבל תואר אבירות ביום ההולדת של המלכה[15].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Judge Shaw for Supreme Court, פלסטיין פוסט, 10 בינואר 1945
  2. ^ Appointments, Kenya Gazette, April 1, 1925
  3. ^ appointments, Kenya Gazette 3 April 1928
  4. ^ Appointments, Kenya Gazette, June 5, 1928
  5. ^ Appointments, Kenya Gazette, December 4, 1934
  6. ^ Criminal Assizes Open in Jaffa District, פלסטיין פוסט, 13 באוקטובר 1936
  7. ^ Judge Shaw to Succeed Judge Sherwell, פלסטיין פוסט, 19 במרץ 1942
  8. ^ The London Gazette, page 530
  9. ^ השופט שאו בביה"ד העליון, הצופה, 14 בינואר 1945
  10. ^ בית המשפט העליון היושב בדין בדיני אדמיראליות, עמ' 993
  11. ^ [1]
  12. ^ Charles Foleÿ, W. I. Scobie, The struggle for Cyprus, Hoover Institution Press, 1975, page 98
  13. ^ Human Rights and the End of Empire, page 972
  14. ^ The End of Empire: Cyprus: A Soldier's Story
  15. ^ The London Gazette