הכרזת העצמאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל. אם התכוונתם להכרזת העצמאות של מדינות אחרות, ראו הכרזת העצמאות (פירושונים).

הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נעשתה בתל אביב ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. היה זה היום האחרון לקיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל. היישוב היהודי בארץ ישראל ידע, שעם סיום המנדט, בחצות הלילה, עלולים צבאות ערב הסדירים לפלוש לארץ, וזאת כדי למנוע את יישום תוכנית החלוקה של עצרת האו"ם. על אף הסיכון הרב שבהכרזה על הקמתה של מדינת ישראל העצמאית והריבונית, ולמול אזהרתו של שר החוץ האמריקני, ג'ורג' מרשל, ועצות של מדינות שונות לדחות את ההכרזה, החליטה מינהלת העם, בישיבה שהחלה ב12 במאי 1948 והסתיימה בשעה 1:45 לאחר חצות, לצאת בהכרזה ההיסטורית על הקמת המדינה. ההיסטוריונים חלוקים לגבי הדיונים. לפי תיאור אחד, שמקורו בספרו של זאב שרף, מזכיר הממשלה הזמנית, ההחלטה עברה בעקבות לחצו של דוד בן-גוריון, ועל חודו של קול:

• בעד: דוד בן-גוריון (מפא"י), משה שרת (מפא"י), אהרון ציזלינג (מפ"ם), מרדכי בנטוב (מפ"ם), משה שפירא (הפועל המזרחי), פרץ ברנשטיין (הציונים הכלליים).
• נגד: אליעזר קפלן (מפא"י), דוד רמז (מפא"י), פנחס רוזן (עלייה חדשה), בכור שלום שטרית (ספרדים ועדות המזרח).
• נעדרים: הרב יהודה ליב הכהן פישמן (המזרחי) ויצחק גרינבוים (הציונים הכלליים), שהיו מרותקים לירושלים במצור, והרב יצחק מאיר לוין (אגודת ישראל) ששהה בארצות הברית.

לעומתם יש חוקרים כדוגמת מרדכי נאור ויגאל עילם המסתייגים מכך, וטוענים כי ההצבעה במינהלת העם לא הייתה על הכרזת המדינה אלא בנושא אחר - האם לקבוע מראש את גבולותיה [1].

ההכרזה התקיימה בישיבת מועצת העם באולם מוזיאון תל אביב, ששכן באותה עת בבית דיזנגוף בשדרות רוטשילד. בית זה היה מעונו של מאיר דיזנגוף והוא תרם אותו בצוואתו לתושבי תל אביב. באותו מעמד הסבה מועצת העם בת 37 החברים את שמה ל-מועצת המדינה הזמנית, והפכה להיות הגוף המחוקק של המדינה החדשה ומינהלת העם נקבעה להיות הממשלה הזמנית. יושב ראש המועצה דוד בן-גוריון, שהיה אז יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, קרא את נוסח ההכרזה - מגילת העצמאות, שהיא המסמך החוקתי הראשון של ישראל. המגילה התוותה את אופיה של המדינה שהוקמה כמדינת היהודים שתקבץ את היהודים מהגלויות ותתייחס לכל תושביה בשוויון ללא הבדל דת, גזע ומין. בתום ההכרזה חתמו חברי המועצה על מגילת העצמאות. דוד בן-גוריון היה ראשון החותמים, והתמנה לאחר מכן לראש הממשלה ושר הביטחון בממשלה הזמנית של המדינה החדשה.

מאז חוגגת מדינת ישראל מדי שנה בה' באייר את יום העצמאות.

עוד באותו לילה הכירה ארצות הברית במדינה החדשה (הכרה "דה פקטו"), ושלושה ימים לאחר מכן הכירה בה גם ברית המועצות (הכרה "דה יורה").

למחרת ההכרזה פלשו צבאות של חמש מדינות ערב לארץ, והחל השלב השני של מלחמת העצמאות.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• קמה מדינת ישראל, באתר מרכז אור שלום - לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב
• לפיכך נתכנסנו אנו, בעיתון תל אביב
• הקלטה ההכרזה ועותק ממגילת העצמאות באתר הכנסת.
• הכרזת העצמאות באתר יו טייב