ניקוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניקוסיה
Λευκωσία
Nicosia city fl n7160.gif
Nicosia city center.jpg
מראה במרכז העיר
מדינה / טריטוריה קפריסין
מחוז ניקוסיה
ראש העיר אלני מאוורו (בצד היווני)
שטח 51 קמ"ר
גובה 149 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

310,355‏  (נכון ל-2011)
קואורדינטות 35°10′N 33°21′E
אזור זמן UTC +2
http://www.nicosia.org.cy
(למפת קפריסין רגילה)
כנסייה בניקוסיה
המעבר ברחוב לדרה

ניקוסיה (יוונית: לפקוסיה Λευκωσία ובטורקית לפקושה Lefkoşa) היא עיר באי קפריסין, המחולקת בין הרפובליקה של קפריסין לבין הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין המוכרת על ידי טורקיה בלבד. שני חלקי העיר משמשים כערי בירה לשתי הישויות (על החלק הטורקי ראו "לפקושה"). מספר התושבים בעיר בחלק היווני 239,277 נכון לשנת 2011 תושבים ובחלק הטורקי 71,078 תושבים נכון לשנת 2006. סה"כ מספר התושבים בעיר כולה 310,355).

מיקומה של העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקוסיה ממוקמת על גדת נהר פדיאוס במרכז האי קפריסין. העיר מחולקת בין קפריסין הטורקית לבין קפריסין היוונית. במרכז העיר יש אזור חיץ שבו מחזיקים כוחות האו"ם. באפריל 2003 נפתחה נקודת מעבר בין שני חלקי העיר, דרך אזור החיץ.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר משמשת מרכז לייצור בדים, עורות, קדרות, מוצרי פלסטיקה ומוצרי נחושת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר נקראה ניקוסיה "לדרה" או "לדריאה". עד שנת 1192 היא לא נשאה חשיבות מיוחדת, ועריו החשובות של האי שכנו לאורך החוף. ב-1191, במהלך מסע הצלב השלישי, כבש ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה את קפריסין, ומכרו למסדר אבירי היכל שלמה. אלה מכרו אותו בתורם לגי דה ליזיניאן, מלכה המודח של ממלכת ירושלים, ב-1192. אחיו של ליזיניאן אמלריך השני, מלך ירושלים הוכתר למלך קפריסין, וקבע את בירתו בעיר. בשנת 1489 הפכה העיר למושבה של הרפובליקה של ונציה, ובתקופה זו קמו ביצוריה של העיר. ב-1570 הטילו העות'מאנים מצור על העיר, וכ-20,000 מתושביה מצאו בו את מותם. שנה לאחר מכן נכבשה העיר על ידי העות'מאנים, ואלה החזיקו בה עד שהאימפריה הבריטית כבשה את האי ב-1878. העיר שימשה כבירת הקולוניה הבריטית החדשה, והחלה מתפתחת מחוץ לחומות.

בשנת 1960 זכתה קפריסין בעצמאותה. שלוש שנים לאחר מכן הציע הארכיבישוף מקאריוס השלישי לערוך 13 תיקונים בחוקת המדינה, והדבר הביא לפריצת קרבות בין היוונים והטורקים באי. תהליך הקיטוב באי הלך והעמיק והאוכלוסייה הטורקית, שהיוותה כחמישית מכלל התושבים, החלה מתרכזת במובלעות. תהליך זה לא פסח על העיר. ב-1974 חלה שוב הסלמה ביחסי שתי הקהילות עקב חששם של הטורקים מסיפוח קפריסין ליוון. בתגובה פלש צבא טורקיה לצפונה של קפריסין, ובין היתר, השתלט גם על חלקה הצפוני של ניקוסיה. האי והעיר חולקו, וב-1975 הוקם הקו הירוק, חיץ פיזי בין שני החלקים. בשנת 2003 נעשו מאמצים בתיווך האו"ם לאחד את האי קפריסין ואת העיר, אולם הם הסתיימו בלי תוצאות. עם זאת, עקב הפשרת היחסים בין הטורקים ליוונים, נפתחו כמה נקודות מעבר לאורך אזור החיץ המחלק את האי, ובהן נקודת מעבר גם בעיר. ב-3 באפריל 2008 נפתחה נקודת מעבר נוספת על הקו הירוק ברחוב לדרה שבעיר. רחוב לדרה היה הרחוב הראשי של העיר לפני חלוקת קפריסין, אך הוא נחסם וננטש בשנת 1974. פתיחת נקודת המעבר ברחוב לדרה התאפשרה לאחר הפשרה נוספת ביחסים בין היוונים לטורקים בקפריסין ולוותה בטקס חגיגי בהשתתפות מנהיגי שני חלקי האי.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר ממוקמים רוב מוסדות הלימוד הקפריסאיים, ביניהם אוניברסיטת קפריסין, אוניברסיטת ניקוסיה ועוד שלוש אוניברסיטאות פרטיות.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר ניקוסיה היא אחת הערים בהן יושבים חלק ממועדוני הצמרת של הכדורגל בחלק היווני של האי הקפריסאי. בניקוסיה אלו אפואל, אומוניה, אולימפיאקוס, לאקאטמיה וטראסט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניקוסיה בוויקישיתוף


דגל האיחוד האירופי
בירות מדינות האיחוד האירופי

אוסטריה: וינהאיטליה: רומאאירלנד: דבליןאסטוניה: טאליןבולגריה: סופיהבלגיה: בריסלגרמניה: ברליןדנמרק: קופנהגןהולנד: אמסטרדםהונגריה: בודפשטהממלכה המאוחדת: לונדוןיוון: אתונהלוקסמבורג: לוקסמבורגלטביה: ריגהליטא: וילנהמלטה: ולטהסלובניה: ליובליאנהסלובקיה: ברטיסלאבהספרד: מדרידפולין: ורשהפורטוגל: ליסבוןפינלנד: הלסינקיצ'כיה: פראגצרפת: פריזקפריסין: ניקוסיהרומניה: בוקרשטשבדיה: סטוקהולם