ג'ון מקנרו
 | |
| ג'ון מקנרו | |
| לידה |
16 בפברואר 1959 (בן 65) ויסבאדן, גרמניה |
|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית |
| מקום מגורים | ניו יורק, ניו יורק |
| בן או בת זוג |
פטי סמית (אפריל 1997–?)  |
| צאצאים |
קווין ג'ון מקנרו, שון מקנרו, אמילי מקנרו |
| גובה | 1.80 מטר |
| יד חובטת | שמאל (חבטת גב היד ביד אחת) |
| פעילות כמקצוען | 1978–1992 (כ־14 שנים) |
| סה"כ פרסים שצבר |
12,552,132 דולר אמריקאי |
| יחידים | |
| מאזן קריירה | 875–198 |
| דירוג שיא | 1 |
| זכיות בטורנירים | 77 |
| זוגות | |
| מאזן קריירה | 530–103 |
| דירוג שיא | 1 |
| זכיות בטורנירים | 78 |
| שיאי גראנד סלאם | |
| זכיות 7 | |
| אליפות אוסטרליה הפתוחה | חצי גמר (1983) |
| אליפות צרפת הפתוחה | גמר (1984) |
| וימבלדון | זכייה (1981, 1983, 1984) |
| אליפות ארצות הברית הפתוחה | זכייה (1979, 1980, 1981, 1984) |
  | |
ג'ון פטריק מקנרו, ג'וניור (באנגלית: John Patrick McEnroe, Jr.; נולד ב-16 בפברואר 1959 גרמניה) הוא טניסאי עבר אמריקני, נחשב לאחד משחקני הטניס הטובים בכל הזמנים. הוא דורג במקום הראשון בעולם במשך 170 שבועות (6 בכל הזמנים) ובמשך ארבע עונות רצופות הוא סיים במקום הראשון בעולם (1984-1981). מקנרו ידוע בעיקר בזכות התמודדויותיו הידועות והנשנות עם הטניסאים ביורן בורג, ג'ימי קונורס ואיוון לנדל. בעונת השיא שלו, 1984, ניצח מקנרו ב-82 משחקים והפסיד בשלושה בלבד, שנת שיא לטניסאי כלשהו בהיסטוריית הטניס העולמי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקנרו נולד בבסיס צבאי אמריקאי בגרמניה המערבית וגדל ברובע קווינס בניו יורק. הוא פרץ לבימת הטניס הבינלאומי כאשר הגיע לחצי הגמר טורניר ווימבלדון ב-1977, בגיל 18, כשחקן אלמוני שנזקק לטורניר מוקדמות על מנת לזכות במקום בטורניר. הוא למד באוניברסיטת סטנפורד, וזכה בתואר היחידים של ה-NCAA בשנת 1978. מקנרו התפרסם בגלל מזגו החם וההפכפך, ועימותיו עם שחקנים ועם שופטים. הוא הרבה להטיח בשופטים את הביטוי "אתה לא רציני" ("You cannot be serious"), שלימים היה לכותרת האוטוביוגרפיה שלו. בתחילת הקריירה שלו זכה מקנרו לביקורת ולסלידה מצד הקהל, בעיקר באנגליה, אולם עם הזמן זכה להערכת ציבור הצופים ולכינוי החיבה "הילד הרע של הטניס".
מקנרו היה חבר קבוע בצוות האמריקאי בגביע דייוויס.
לאחר פרישתו ממשחק, מונה למאמן צוות גביע דייוויס האמריקאי.
בשנת 2001 ביקר מקנרו בארמון בקינגהאם, בהזמנתה של המלכה אליזבת השנייה. ב-2002 פרסם את אוטוביוגרפיה.
במשך יותר מעשור, שימש מקנרו פרשן ומגיש טלוויזיה ברשת CBS, רשת NBC, רשתות כבלים בארצות הברית וכן ב-BBC בבריטניה. נכון ל-2005 התגורר במנהטן שבניו-יורק עם אשתו השנייה, הזמרת פטי סמיית' (לא להתבלבל עם זמרת הפאנק פטי סמית') וששת ילדיו (שלושה מהם מאשתו הראשונה טאטום אוניל, שניים מסמיית' ועוד אחד מנישואיה הקודמים של סמיית').
מקנרו מנהל אקדמיית טניס מצליחה במנהטן וממשיך לשחק טניס במשחקי ראווה של שחקנים וותיקים. הוא מופיע בתפקיד עצמו במספר רב של סרטים וסדרות טלוויזיה, ובין היתר הופיע בסדרות "רוק 30", "אמת או חובה" ו-"תרגיע", בתוכנית הבידור "Saturday Night Live" ובסרטים "מיסטר דידס", "אל תתעסקו עם הזוהן" ו-"סדנה לעצבים".
הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניגוד לרוב המכריע של טניסאי הצמרת מסבב היחידים, שיחק מקנרו באופן קבוע ובהצלחה רבה גם בסבב הזוגות בטורנירים בהם השתתף, והגיע למקום הראשון בדירוג העולמי הן ביחידים והן בזוגות. במהלך הקריירה שלו זכה מקנרו ב-77 תוארי יחידים וב-78 תארים בזוגות גברים. שותפו העיקרי למשחקי הזוגות, פיטר פלמינג, טען פעם שהזוג הטוב בעולם הטניס הוא "ג'ון מקנרו וכל אחד אחר".
מקנרו זכה ב-7 תוארי גראנד סלאם ליחידים: 3 באליפות וימבלדון (1981, 1983 ו-1984) ו-4 באליפות ארצות הברית הפתוחה (1979, 1980, 1981 ו-1984), ב-9 תוארי גראנד סלאם בזוגות גברים: 5 באליפות וימבלדון (1979, 1981, 1983, 1984, 1992) ו-4 באליפות ארצות הברית (1979, 1981, 1983, 1989) ובתואר גראנד סלאם בזוגות מעורבים, אליפות צרפת הפתוחה (1977).
מקנרו זכה 3 פעמים באליפות סבב המאסטרס העולמי (1978, 1983, 1984), ו-5 פעמים בגביע דייוויס (1978, 1979, 1981, 1982, 1992).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ון מקנרו, באתר ה-ATP
- ג'ון מקנרו, באתר ה-ITF
- ג'ון מקנרו, באתר גביע דייוויס
- ג'ון מקנרו, באתר היכל התהילה של הטניס
- ג'ון מקנרו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- בן גולדפריינד, ג'ון מקנרו: "הבעיה בישראל היא שאין תמיכה בשחקני הטניס", באתר מאקו, 28 באוגוסט 2023