ביורן בורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ביורן בורג
Björn Borg2.jpg
מדינה שבדיה
תאריך לידה: 6 ביוני 1956 (בן 58)
מקום לידה סטוקהולם, שבדיה
גובה 1.80 מטר
יד חובטת: ימין, גב-יד בשתי ידיים
מקצוען משנת: 1973-1982, 1991-1993
סה"כ פרסים שצבר/ה: $3,655,751
יחידים
דירוג שיא: 1 (23 באוגוסט 1977; 109 שבועות)
זכיות בטורנירים: 61
זוגות
דירוג שיא: 890 (22 במרץ 1993)
זכיות בטורנירים: 4
שיאי גראנד סלאם
זכיות: 11
אליפות אוסטרליה הפתוחה סיבוב שלישי (1974)
אליפות צרפת הפתוחה 6 זכיות (1974, 1975, 1978-1981
וימבלדון 5 זכיות (1976-1980)
אליפות ארצות הברית הפתוחה פינאליסט (1976, 1978 ,1980, 1981)

ביורן רון בורגשבדית: Björn Rune Borg , נהגה "בְּייֶרְן בּוֹרִי"; נולד ב-6 ביוני 1956) הוא טניסאי שבדי, שדורג ראשון בעולם במשך 109 שבועות בסוף שנות השבעים וראשית שנות השמונים של המאה העשרים, וזכה ב-11 תוארי גראנד סלאם. בורג נחשב אחד הטניסאים הטובים ביותר אי פעם, בעיקר בזכות חמש זכיותיו הרצופות בווימבלדון וארבע זכיותיו הרצופות באליפות צרפת הפתוחה. הוא הטניסאי היחיד שזכה ב-3 תוארי גראנד סלאם ללא איבוד מערכה. הוא אחד מ-4 שחקנים בעידן הפתוח שהצליח לזכות בווימבלדון וברולאן גארוס באותה שנה. והוא היחיד שעשה זאת 3 פעמים ברצף. הוא הגבר הראשון בהיסטוריה שזכה ביותר מ-10 תוארי גראנד סלאם בעידן הפתוח. (היחידים כיום עם מעל ל-10 תארים הם: נאדאל עם 13, סאמפראס עם 14, ופדרר עם 17 תארים). בדרכו לתארים ושיאים אלה, שאותם השיג במשך קריירה מקצוענית קצרה יחסית, בת תשע שנים, גבר על גדולי טניסאי התקופה, ספורטאים כג'ון מקנרו, ג'ימי קונורס, גיז'רמו ויאס ואיליה נסטסה.

בורג היה השחקן הראשון שהרוויח יותר ממיליון דולאר מפרסי זכייה בעונה אחת, ב-1979.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביורן בורג נולד ב-6 ביוני 1956, וגדל בעיירה סדרטליה שבפרוורי סטוקהולם. אביו, שהיה שחקן טניס שולחן ידוע בשבדיה, העניק לבנו את מחבט הטניס הראשון שלו, לאחר שזכה בו בתחרות טניס שולחן. המתנה הסיטה את בורג הצעיר מענפי ספורט חורף כגון הוקי קרח, לטניס, שלא היה ענף ספורט מפותח במיוחד בשבדיה באותה העת. בורג היה אתלטי ובעל סיבולת גדולה מאוד בנוסף למהירותו הגבוהה. שריריו אפשרה לו לשים טופספין כבד במכת הגב יד שלו ובמכת הכף יד שלו. הוא הלך אחרי ג'ימי קונורס והשתמש בשני ידיו בעת מכת גב היד שלו.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 10 החל להתאמן תחת המאמן פרסי רוסברג. התקדמותו המהירה התבטאה בכך שהביס את הטניסאים השבדים הגדולים ממנו בשנים. בורג הצטרף לסבב המקצועני בגיל 14.

ב-1972 ערך בורג בן ה-15 הופעת בכורה בגביע דייוויס, והיה הצעיר ביותר בתולדות המפעל לעשות כן, ואף ניצח את יריבו הניו-זינלנדי אוני פרון, שדורג אז בין 20 הראשונים בעולם. באותה השנה זכה באליפות וימבלדון לנערים. שנה לאחר מכן השתתף לראשונה בטורניר הבוגרים בווימבלדון, והעפיל לשלב רבע הגמר.

ב-1974 זכה בתואר מקצועני ראשון, בטרם מלאו לו 18. זמן קצר לאחר יום הולדתו ה-18 זכה בתואר גרנד סלאם ראשון מבין 11 בקריירה שלו, אליפות צרפת הפתוחה 1974. בשעתו היה הצעיר ביותר לזכות בטורניר הגברים של הגרנד סלאם הצרפתי, אולם שיאו זה נשבר מאז. ב-1975 הגן על תוארו בצרפת (ניצח בגמר את גיז'רמו וילאס מארגנטינה), והוביל את נבחרת שבדיה לזכייה ראשונה בתולדותיה בגביע דייוויס. בווימבלדון אותה שנה, בורג הגיע לרבע הגמר שם הפסיד לאלוף שבדרך, ארתור אש. בורג לא הפסיד משחק מאז עד שנת 1981 בווימבלדון.

בשנת 1976 באליפות צרפת הפתוחה הפסיד בורג לאיטלקי אדריאנו פנטה (פנטה הוא השחקן היחידי שניצח את בורג ברולאן גארוס, זה קרה פעמיים: פעם אחת ב-1973 בסיבוב הרביעי, וב-1976 ברבע הגמר).

ב-1976 זכה בורג בן העשרים בוימבלדון בלא לאבד אף מערכה. כך החל רצף חסר תקדים של חמש זכיות רצופות בתחרות היוקרתית, הישג שאותו שחזר רוג'ר פדרר ב-2007. ב-1977 דורג בורג לראשונה במקום הראשון בעולם, ובין השנים 1978 ו-1980 היה בשיאו, כאשר זכה בווימבלדון ובאליפות צרפת הפתוחה בכל אחת משלוש השנים. הוא זכה בצרפת ב-1978, כמו בווימבלדון שנתיים קודם לכן, בלא שהפסיד ולו מערכה אחת. ב-1979 וב-1980 זכה גם בטורניר המאסטרס של סוף השנה.

בין השנים 1974 ל-1980 העמיד בורג מספר שיא של 33 ניצחונות רצופים ביחידים במסגרת מפעל זה.

זכייתו השישית והאחרונה בצרפת (1981) זיכתה אותו בתואר הגרנד סלאם האחרון בקריירה. באותה שנה שם ג'ון מקנרו קץ לשלטון היחיד של בורג בווימבלדון, כשניצח אותו בגמר בארבע מערכות. באליפות ארצות הברית הפתוחה שלאחר מכן שוב ניצח מקנרו את בורג, בגמר הגרנד סלאם האחרון בקריירה של הטניסאי השבדי.

כמי שהחל את הקריירה המקצוענית בגיל צעיר מאוד, ושיחק באינטנסיביות עצומה, סבל בורג משחיקה רבה כבר באמצע שנות העשרים שלו. כתוצאה ממנה שיחק ב-1982 בטורניר אחד בלבד, ובראשית 1983 הודיע על פרישתו מטניס.

לאחר שפרש ידע בורג עליות ומורדות בחייו האישיים וסבל בין השאר מהתמכרות לסמים ומקשיים כלכליים. בראשית שנות התשעים ניסה את כוחו בסבב המקצועני לאחר כמעט עשור של העדרות, אולם חזרה לפעילות זו לא צלחה: הוא הפסיד שורה של משחקי סיבוב ראשון לטניסאים זוטרים יחסית, וזכה לקיתונות של לעג כשהתעקש לשחק עם מחבט העץ הישן שלו, למרות נחיתותו הברורה לעומת המחבטים המודרניים. לאחר שנתיים פרש בשנית ועבר לשחק בסבב הסיניורים, שם חידש את יריבותו מושכת-הקהלים עם מקנרו, קונורס וויאס.

במרץ 2006 שב בורג לכותרות העיתונים, כאשר נודע כי העמיד את גביעי וימבלדון שלו, יחד עם שניים ממחבטיו, למכירה פומבית. בסופו של דבר היה זה יריבו הגדול מקנרו, ששיכנע את בורג לקנותם בחזרה. [1].

סגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון המשחק של בורג נחשב כייחודי. ביסודו היה חובט מקו הבסיס (baseliner), שמיעט להתקרב לרשת, והשתמש בטופספין (topspin) ובכח רב כדי לתת תוקף לחבטותיו אף ששוגרו ממרחק. כושר גופני היה אלמנט חשוב במשחקו, כמו גם חבטת גב-היד בשתי הידיים, שמזוהה איתו יותר מכל. היכולת שלו כשחקן קו-בסיס לזכות בהצלחה כה רבה על משטח הדשא בווימבלדון אינה מובנת מאליה, והיא מוסברת על ידי חבטת הגשה טובה, והיכולת העקבית לבצע את חבטותיו ולהתיש את יריביו. מבין השחקנים שאחרי בורג, אנדרה אגסי, רפאל נדאל וכן רוג'ר פדרר הצליחו לזכות באליפות צרפת הפתוחה על חימר ובדשא האנגלי. בורג עשה זאת באותה שנה עצמה, שלוש שנים ברציפות.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלחתו המטאורית של בורג הביאה במולדתו לפיתוח מואץ של ענף הטניס. בין פירותיו של גל זה ניתן למנות את פריחתם של שני טניסאים נוספים שהגיעו למקום הראשון בעולם: מאטס וילאנדר וסטפן אדברג; כמו גם את הצלחתם של רבים נוספים: תומאס אנקוויסט, מגנוס נורמן, יונאס ביורקמן ואחרים. לזכותה של מעצמת הטניס השבדית עומדות כיום שבע זכיות בגביע דייוויס. בורג הוביל אותה לראשונה שבהן והיווה את ההשראה לדורות השחקנים שהביאו את האחרות.

נוסף על שיאיו העומדים על כנם, עומד לזכות בורג מאזן מרשים של 141 ניצחונות לעומת 16 הפסדים בתחרויות גרנד-סלאם (89.8%). שללו, 11 תוארי גרנד-סאלם, נופל מאלה של פיט סמפראס (14) ורוד לייבר (12), אך הושג במספר קטן יותר של נסיונות מאשר שלהם. בורג זכה ב-11 מתוך 27 תחרויות גרנד-סלאם שבהן השתתף. למספר מועט זה של השתתפויות אחראיות פרישתו המוקדמת והעובדה שפרט לפעם אחת, לא טרח להרחיק עד אוסטרליה כדי להשתתף בגרנד סלאם הרביעי של השנה.

ביורן היווה את ההשראה לדמות ריצ'י טננבאום בסרט של וס אנדרסון משפחת טננבאום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]