ג'ון קין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון קין
לידה 3 בפברואר 1949 (בן 75)
אוסטרליה הדרומית, אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
www.johnkeane.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון קיןאנגלית: John Keane) הוא חוקר ותאורטיקן פוליטי, ופרופסור למדע המדינה באוניברסיטת סידני וב-WZB ברלין (אנ').[1][2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בדרום אוסטרליה, למד מדע המדינה, ממשל והיסטוריה באוניברסיטת אדלייד וזכה בפרס טינלין למצטיין המחזור בשת 1971. זכה במלגת חבר העמים הבריטי (אנ') ולמד באוניברסיטת טורונטו פילוסופיה וכלכלה פוליטית וקיבל דוקטורט בו הנחה אותו החוקר הפוליטי סי בי מקפרסון (אנ'). לאחר מכן נסע לפוסט דוקטורט בקינגס קולג' שבאוניברסיטת קיימברידג', שם עבד בצמוד לאנתוני גידנס ולקוונטין סקינר. קין הוא פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת סידני,[1] וב-WZB Berlin Social Science Center (אנ').[2]

קין התפרסם בעולם בשל תפיסתו החדשנית של הדמוקרטיה.[3] הוא היה הראשון להביא למודעות הציבור, עוד טרם סתיו העמים, את חשיבותה של חברה אזרחית מתפקדת כמנטרת השלטון. במהלך שנות ה-80 של המאה העשרים הוא תרם משמעותית למיזם האוניברסיטה הצפה ולסמינרים בפולין, צ'כוסלובקיה והונגריה. הכתיבה האקדמית והפוליטית שלו במהלך תקופה זו פורסמה תחת שם העט Erica Blair.[4] הסדרה שלו במוסף הספרות של הטיימס, שנכתבה בסגנון דיאלוג של המאה ה-18 עם דגש על דמויות מחתרתיות כמו אדם מיצ'ניק (אנ') וג'רג' קונרד זכתה לתפוצה רחבה ותורגמה לשפות רבות. הוא יזם את פרסומו של ספרו הראשון של ואצלב האוול באנגלית - The Power of the Powerless אותו גם ערך.[5] באביב 2018, מעט לפני סתיו העמים, הוא הקים את המרכז הראשון בעולם למחקר הדמוקרטיה בלונדון (CSD).[6] הקים את Sydney Democracy Network.[7]

במהלך שהותו הארוכה בבריטניה, הטיימס תיאור אותו כ"אחד מההוגים והכותבים הפוליטיים המובילים בעולם".[8] עבודתו תורגמה לכ-35 שפות. בין ספריו הנודעים, הוא זוכה הפרסים Tom Paine: A political life ו-The Shortest History of Democracy (2022) בעברית: ההיסטוריה הקצרה של הדמוקרטיה, הוצאת תכלת.

הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Tom Paine: A political life (2003)
  • Violence and Democracy (2004)
  • Democracy and Media Decadence (2013)
  • The Life and Death of Democracy (2009)
  • When Trees Fall, Monkeys Scatter (2017)
  • Power and Humility: the Future of Monitory Democracy (2018)
  • The New Despotism (2020)
  • The Shortest History of Democracy (2022) בעברית: ההיסטוריה הקצרה של הדמוקרטיה[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון קין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 People - Professor John Keane, The University of Sydney (ב־Australian English) (ארכיון)
  2. ^ 1 2 Prof. John Keane, WZB (באנגלית)
  3. ^ John Keane, Cambridge University Press (באנגלית)
  4. ^ Blair, Erica (19–25 February 1988). "Towards a Civil Society: Hopes for Polish Society". The Times Literary Supplement. 188: 198–99.
  5. ^ Vaclav Havel John Keane, The Power of the Powerless: Citizens Against the State in Central Eastern Europe by Vaclav Havel John Keane(1985-06-26), Routledge, 1985-01-01
  6. ^ Centre for the Study of Democracy | University of Westminster, www.westminster.ac.uk
  7. ^ ארכוב של sydneydemocracynetwork.org/
  8. ^ John Keane, Q+A (ב־Australian English)
  9. ^ אתר למנויים בלבד איתי מאירסון, אחרי שקוראים את הספר הזה מבינים שאסור להעריץ את הדמוקרטיה, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2023 (ארכיון).