חברה אזרחית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

החברה האזרחית היא סך כל הארגונים האזרחיים והחברתיים, או המוסדות המעצבים דמוקרטיה מתפקדת, ושאינם גופים שקיומם תלוי באופן מלא בממשלה או בגופים מסחריים. קבוצות הפועלות במסגרת החברה האזרחית תומכות ופועלות בעיקר עבור התפתחות חברתית והאינטרס הציבורי.

ההגדרה הרווחת והמקובלת לביטוי חברה אזרחית, היא זירה המאופיינת בארגון, בבחירה חופשית, בעצמאות ובערכים משותפים, אשר השחקנים בה פועלים במסגרת הסדר הציבורי. הגדרה זו (Diamond, 1994), מוציאה מכלל החברה האזרחית את המשפחה, המדינה, המפלגות ורשויות השלטון, השוק (שמבוסס על תחרות ולא על ערכים משותפים) ואת הארגונים האלימים והמחתרתיים.

שלוש הנחות הבסיס של תורת החברה האזרחית המודרנית הן:

בחברה האזרחית יש ארגונים אוטונומיים הנבדלים מהשלטון
בארגונים חברים אזרחים שמתאגדים מרצונם לפעולה משותפת
ליחידים האלו יש ערכים משותפים, שתמציתם היא הדדיות, שוויוניות, חמלה ואמפתיה.

החברה האזרחית מגשרת ומפשרת בין גוונים חברתיים - כלכליים ואידאולוגיים, ומאפשרת להם לחיות בצוותא, מתוך כבוד הדדי ובעיקר מתוך השלמה עם השונות.

דוגמאות למוסדות של החברה האזרחית: קבוצות חוץ פרלמנטריות, ארגוני התנדבות פרטיים, תנועות חברתיות, איגודים מקצועיים, ארגוני צדקה, ארגונים לשינוי חברתי, ארגונים קהילתיים, ארגונים או קבוצות דת, מגדר ותרבות, מועדוני ספורט ותקשורת המונים.

החברה האזרחית הפכה ברבות השנים למושג שנוי במחלוקת, עקב הפרשנויות השונות שניתנו לו. מחד, החברה האזרחית הוא מושג תאורטי העוסק ברעיונות של חברה, דמוקרטיה, פלורליזם ושלום, ומאידך זהו מושג המתאר מציאות חברתית שהתפתחה מהמאה ה-18 בעיקר באירופה וארצות הברית. מציאות של מפגשים שאינם תלויים בממשל והינם פורמלים וא-פורמליים המתרחשים במרחב הציבורי בו יכולים לפעול אינדיבידואלים ללא קשר לזהותם הדתית, חברתית, המין או הגזע. להיפגש, להתחבר, להחליף דעות, לקרוא, להציג , להקים קהילה חדשה, להתארגן סביב רעיון, ולקדם שירות חדש. הארגונים החברתיים הם חלק חשוב ממציאות החברה האזרחית בכל מקום, אך הם בהחלט לא החלק היחיד.

החל מסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 ועם עלייתן של תנועות אנטי גלובליזציה, המושג "חברה אזרחית" הופך לחלק מהותי מהשיח הציבורי במדינות המערב. יש חוקרים במדעי החברה, אשר טוענים כי ארגוני חברה אזרחית בישראל כמעט אינם קיימים, כי תמיד הם מוכפפים לסדר היום הפוליטיצבאי במדינה.[דרוש מקור]

מבחנה של החברה האזרחית היא האוטונומיה שיש לה מן המדינה סוג התביעות שהיא מציגה למדינה, יכולתה להניע אזרחית להשתתף בחיים הציבוריים ולטעת בהם ערכים אזרחיים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

שיתופים לקידום החברה האזרחית בישראל

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
כלים אישיים