ג'יהו דייוויס
 | |||||
| לידה |
1738 מחוז ווסטר, פרובינציית מרילנד, אמריקה הבריטית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
11 במאי 1802 (בגיל 64 בערך) מחוז קנט, דלאוור, ארצות הברית | ||||
| שם מלא | ג'ון (ג'יהו) דייוויס | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות של כנסיית סוואנה, מילפורד, דלאוור, ארצות הברית | ||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
ג'ון (ג'יהו) דייוויס (באנגלית: John (Jehu) Davis; 1738 – 11 במאי 1802) היה בעל חוות מטעים ופוליטיקאי אמריקאי מדלאוור, שכיהן כנשיא דלאוור התשיעי ממרץ ועד יוני 1789.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'יהו דייוויס נולד במחוז ווסטר שבפרובינציית מרילנד, כבנו של תומאס דייוויס, שאביו הגיע לאמריקה מויילס. דייוויד הגיע לעיירה לאורל, שם הוא נשא לאישה את רבקה לוס. לאחר נישואיהם הם רכשו את החווה "מקספרן" שממערב לעיר מילפורד, שם הם התיישבו באופן קבוע. לשניים נולדו שמונה ילדים. לאחר מותה של רעייתו, נישא דייוויס בשנית לשרה דאגלס.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת העצמאות של ארצות הברית לחם דייוויס בשורות המיליציה המקומית. החל מ-1777 ובמשך 14 שנים הוא כיהן כשופט שלום. הוא נבחר לבית הנבחרים של דלאוור וכיהן בו במשך עשר תקופות כהונה שונות בשנים 1776 -1790. במושב של 1788/1789 הוא כיהן כיושב ראש הבית, וב-29 במרץ 1789, כאשר נפטר נשיא דלאוור תומאס קולינס, לא היה תפקיד נשיא הסנאט של דלאוור מאויש, ולפיכך היה דייוויס הבא בתור בסדר הירושה. כתוצאה מכך הוא הושבע כנשיא דלאוור וכיהן בתפקיד עד 2 ביוני אותה שנה כאשר האספה הכללית של דלאוור קיימה בחירות מיוחדות ובחרה בנשיא חדש.
במהלך תקופת כהונתו הראשונה של דייוויס כנשיא דלאוור, הושבע ג'ורג' וושינגטון כנשיא ארצות הברית הראשון. האירוע בו עבר וושינגטון דרך וילמינגטון בדרכו לטקס ההשבעה בניו יורק, גרם להתרגשות רבה, כפי שתואר על ידי אליזבת מונטגומרי בספרה "זיכרונות מווילמינגטון":
וזה היה ככל הנראה לאחר בחירתו למשרה זו, שכן אני זוכרת היטב את המוני האדם ממהרים אל רחוב בולטימור (כיום שדרות מרילנד) כדי לתפוס מבט חטוף כאשר הוא עבר... היה זה יום גדול של תענוג, הכול היה על קצות האצבעות של הציפייה כאשר מרכבתו הופיעה, רוכבת באיטיות דרך הקהל, הוא הרכין את ראשו, כובעו בידו, ונופף בממחטתו הלבנה, וכל הפרצופים הסמיקו, ונצצו משמחה.[1]
לאחר תום כהונתו כנשיא דלאוור, כיהן דייוויס כשופט בבית המשפט לעתירות רגילות עד 1792, ומ-1793 ועד מותו כשופט שלום.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'יהו דייוויס נפטר בחוות מקספרן ב-11 במאי 1802. הוא נטמן בבית הקברות של כנסיית סוואנה במילפורד, דלאוור. לא קיים דיוקן ידוע של דייוויס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'יהו דייוויס באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ג'יהו דייוויס באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- ג'יהו דייוויס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
