ג'ייקוב סטאוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ייקוב סטאוט
Jacob Stout
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1764
מחוז קנט, מושבת דלאוור, אמריקה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בנובמבר 1855 (בגיל 91 בערך)
מחוז קנט, דלאוור, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות הפרסביטריאני, דובר, דלאוור, ארצות הברית
מפלגה המפלגה הפדרליסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מושל דלאוור ה־21
18 בינואר 182016 בינואר 1821
(52 שבועות)
חבר הסנאט של דלאוור
2 בינואר 181618 בינואר 1820
(4 שנים)
חבר בית הנבחרים של דלאוור
5 בינואר 18133 בינואר 1815
(שנתיים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ייקוב סטאוטאנגלית: Jacob Stout;‏ 1764 – 28 בנובמבר 1855) היה פוליטיקאי אמריקאי מדלאוור, איש המפלגה הפדרליסטית, שכיהן כמושל דלאוור ה-21 בשנים 18201821, וכחבר בית הנבחרים והסנאט של דלאוור.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ייקוב סטאוט נולד במחוז קנט שבמושבת דלאוור, כבנם של ג'ייקוב עמנואל סטאוט ושל אשתו השנייה מרי גריפין סטאוט. אבותיו הגיעו למחוז קנט מפרובינציית ניו ג'רזי במאה ה-17. כמו רבים מתושבי האזור, לא היה אביו נלהב בנוגע למהפכה האמריקאית ב-1776, אך בהמשך כיהן שש שנים באספה הכללית של דלאוור. ב-1795 נשא סטאוט לאישה את אנג'ליקה קילן ולשניים נולדו ארבעה ילדים. מקום מגוריהם המדויק שנוי במחלוקת. יש הטוענים שהם התגוררו מצפון לעיירה ליפסיק, ויש הטוענים שממערב לה. בכל אופן, הם התגוררו באזור, שכן סטאוט היה אחד ממייסדי העיירה. בשנים 18441847 הוא היה נשיא בנק סמירנה.

לסטאוט היה מפעל לבורסקאות בדובר.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטאוט כיהן כחבר בית הנבחרים של דלאוור ב-1813 וב-1814. לאחר מכן הוא נבחר לסנאט של דלאוור וכיהן בו שתי תקופות כהונה מ-1815 ועד 1820, אז הוא נבחר ליושב ראש הבית. בחירתו זו נעשתה בידיעה מלאה שהוא עשוי, מתוקף תפקידו, להתמנות מידית לתפקיד מושל דלאוור, שכן האדם שנבחר אז לתפקיד, הנרי מולסטון, נפטר לפני שהושבע לכהונתו. כחלק מההסדר, הוסכם שסטאוט יכהן כמושל במשך שנה, ואחריה יערכו בחירות מיוחדות לתקופת כהונה של שנתיים. סטאוט כיהן כמושל מ-18 בינואר 1820 ועד 16 בינואר 1821.

במהלך תקופת כהונתו כמושל, סוגיית הרחבת העבדות אל הטריטוריות של ארצות הברית הפכה למשבר לאומי. באופן טיפוסי, הייתה דלאוור חלוקה בשאלה זו. סטאוט והאספה הכללית תמכו בצעדיה של הממשלה למניעת הרחבת העבדות, אך רוב נציגי דלאוור בקונגרס לא הסכימו. התוצאה הסופית של המשבר הייתה פשרת מיזורי. ב-1822 מונה סטאוט כשופט בבית המשפט לפניות רגילות.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ייקוב סטאוט נפטר בביתו שבמחוז קנט ב-28 בנובמבר 1855. בתחילה הוא נטמן בביתו, אך מאוחר יותר הועברה קבורתו לבית הקברות הפרסביטריאני בדובר, כיום בתחומי המוזיאון המדינתי של דלאוור.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]