ג'נט טיילור ספנס
 | |
| לידה |
29 באוגוסט 1923 טולידו, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
16 במרץ 2015 (בגיל 91) |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
| תפקיד |
President of the American Psychological Association (1984–1984) |
| בן או בת זוג |
Kenneth Spence (1960–?) |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ג'נט טיילור ספנס (Janet Taylor Spence; 29 באוגוסט 1923 – 16 במרץ 2015) הייתה פסיכולוגית אמריקאית, שעבדה בתחום הפסיכולוגיה של החרדה ולימודי מגדר[1][2]. היא הייתה האישה השישית שהפכה לנשיאת האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (APA).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'נט טיילור ספנס נולדה ב-29 באוגוסט 1923 בטולידו, אוהיו. לספנס אחות שקטנה ממנה ב-4 שנים. אביה, ג'ון קריקטון (John Chrichton), ואמה, הלן טיילור (Helen Taylor), היו חברים אקטיביים בקהילה שלהם. הלן וג'ון נפגשו בניו יורק, שם ג'ון עבד ככתב והלן למדה תואר שני בכלכלה באוניברסיטת קולומביה. ג'ון הצטרף להנהלת בית הספר והלן עבדה עם ליגת הנשים המצביעות של ארצות הברית[3][4].
השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספנס קיבלה את התואר הראשון שלה בפסיכולוגיה בקולג' אוברלין בשנת 1945, ובסתיו שאחריו, החלה תוכנית לתואר שני באוניברסיטת ייל (Yale University), אותה עזבה עבור תוכנית סבב התמחות בניו יורק. בשלב הזה, ספנס החלה להשתנות ולפתח יותר את האינטרסים של עבור אימון קליני בהתנהגות האדם. ייל היוותה חלק חשוב בחייה, בה היא גם הכירה את בעלה לעתיד והוגה היפותזת האל-ספנס ללימוד אפליה (Hull-Spence Hypothesis of discrimination learning), קנט ספנס (Kenneth Spence). לאחר מכן ספנס עברה לאוניברסיטת איווה, שם היא עבדה במעבדתו כסטודנטית לתואר שני במחקר לחרדה. בזמן שהגיעה לאוניברסיטת ייל כסטודנטית קלינית, ספנס עבדה תחת קלארק ל. הול (Clark L. Hull), התאורטיקן הדומיננטי והמשמעותי בתחומו.
כהרחבה להיפותזת האל-ספנס, ספנס חקרה כחלק מהתזה שלה את האפשרות של החרדה כתכונת אופי. היא הסבירה כי היא חוקרת האם אנשים הסובלים מחרדה כרונית יאובחנו יותר מהר מאאנשים שהם באופן כללי פחות חרדים. אחד מהישגיה המרכזיים היה פיתוח כלי למדידת ההיפותזה שלה: "מניפסט סקלת החרדה של טיילור" (Taylor Manifest Anxiety Scale / TMAS). כלי זה מכיל 50 היגדים שיוכלו להעיד על האנשים כסובלים מחרדה. זהו אחד מהישגיה המוכרים, במיוחד כי הוא היה הראשון מסוגו. ספנס סיימה את לימודיה בשנת 1949 עם דוקטורט בפסיכולוגיה.
המשך דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר סיום לימודיה, ספנס קיבלה תפקיד כמרצת סגל זוטר באוניברסיטת נורת'ווסטרן. בשנת 1951, מאמרה הראשון – "חרדה וחוזק ה-UCS כקובעים את כמות התניית העפעפיים" ("Anxiety and strength of UCS as determiners of the amount of eyelid conditioning,”) פורסם יחד עם קנט ספנס ככותב נוסף. באותה שנה, מאמרה העצמאי הראשון, "האינטראקציה בין חרדה לבין תגובת עפעפיים מותנית" ("The relationship of anxiety to the conditioned eyelid response") פורסם. לאחר מכן, היא קיבלה תפקיד של עמית פרופסור ונשארה בעבודה זו עד לשנת 1960. היא הרגישה לראשונה אפליה מגדרית בעבודתה כשהיא התחילה לעבוד באוניברסיטת נורת'ווסטן, שם היא קיבלה הזדמנות להיות האישה הראשונה שהיא חברת פקולטה ולדבריה, "יושב הראש של האוניברסיטה חשב ש'אישה בפקולטה זה רעיון חדשני ומעניין'", בניגוד לרצונם של כמה ממחברי הפקולטה האחרים. כמו כן, היא עבדה כפרופסור וכתבה ספרי סטטיסטיקה.
ג'נט טיילור ספנס וקנט ספנס התחתנו ב-27 בדצמבר 1959 ועברו לאיווה זמן קצר לאחר מכן. בזמן שהופלתה עקב היותה אישה ולא יכלה לקבל עבודה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת איווה, היא הועסקה בבית החולים ווטרנס (Veterans Hospital) בעיר לאיווה כחוקרת פסיכולוגיה. בזמן שעבדה בבית החולים, היא יכלה להרחיב את מחקרה לחקר סכיזופרניה. בשנת 1964, היא ובעלה עבור לאוסטין, טקסס (Austin, Texas) בעקבות עבודתו של בעלה באוניברסיטת טקסס. כמו באיווה, מכיוון שהייתה אישה היא לא יכלה להשיג עבודה באוניברסיטה; היא קיבלה משרה במכון "Austin State School" לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. בזמן שעבדה שם, היא החלה מספר מחקרים על ילדים בריאים ועל ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. לאחר מכן, הציעו לה משרה באוניברסיטת טקסס במחלקה לפסיכולוגיה חינוכית. היא התקדמה בתפקידים עד שהחליפה את יושב ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה[5].
ב-12 בינואר 1967, בעלה נפטר. 3 שנים לאחר מכן, בשנת 1970, ספנס נבחרה למועצה לעניינים מדעיים של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (APA). שנתיים לאחר מכן, היא נבחרה לתפקיד נשיאת הארגון הפסיכולוגי הדרומי (Southwestern Psychological Association). בשנת 1974, ספנס החלה לערוך בכתב העת "פסיכולוגיה עכשווית" (Contemporary Psychology), בו היא החלה כעורכת שותפה, 5 שנים לפני כן. בין אמצע לסוף שנות ה-70, היא הייתה חלק ממועצת המנהלית של ארגון ה-APA, ובהמשך הפכה לנשיאה האישה השישית של ארגון ה-APA בשנת 1985.
בשנת 1989, ספנס הפכה לנשיאה הראשונה שנבחרה לחברת הפסיכולוגים האמריקאית (American Psychological Society), שכיום נקראת האגודה למדעי הפסיכולוגיה. בשנת 1993 היא קיבלה את הפרס למצוינות כמבקרת מדעית (Award for Excellence in Scientific Reviewing) מהאקדמיה הלאומית למדעים (NAS). בנוסף, היא קיבלה שלושה תוארי דוקטור לכבוד מאוברלין קולג', אוניברסיטת אוהיו ואוניברסיטת טולדו (University of Toledo). בנוסף, היא קיבלה מדליית זהב למפעל חיים במחקר פסיכולוגיה מהאגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (American Psychological Foundation’s 2004 Gold Medal Award for Life Achievement in the Science of Psychology). כמו כן, היא הייתה פרופסור אורח פעמיים בהארוורד. היא טענה כי "כילדות ונערות, אחותי ואני היינו חשופות באופן מלא לכל הפעילויות... אולי עקב החשיפה התדירה לסבל אנושי בזמן השפל הגדול ועיסוקם של הוריהן בכך... החלטתי כמתבגרת צעירה שאני רוצה להיות פסיכולוגית".
בשנת 2009, יוסד פרס ג'נט טיילור ספנס ("Transformative Early Career Contributions") על ידי הנהלת ה-APS לזיהוי תרומות משנות צורה לתחום המחקר הפסיכולוגיה על ידי העלאת כוכבים בתחום. פרס זה הוא מחווה הולמת לספנס, שפיתחה גישות חדשות במחקר וכלים חדשים, הכוללים את מניפסט מדד החרדה של טיילור ואת מדד גישות כלפי נשים (Attitudes Toward Women Scale), כמו גם דיסציפלינה חוצת גבולות עם עבודה על נושאים החל מסכיזופרניה, דרך פסיכולוגיה התפתחותית וכלה בהטיה מגדרית.
עבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Spence, J. T. (1988). Janet Taylor Spence. In A. N. O'Connell, & N. F. Russo (Eds.), Models of achievement: Reflections of eminent women in psychology (Vol. 2). (pp. 191-203). Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum Associates.
- Spence, J. T. (1999). Thirty years of gender research: a personal chronicle. In W. B. Swann, Jr., J. H. Langolis, & L. A. Gilbert (Eds.), Sexism and stereotypes in modern society: The gender science of Janet Taylor Spence. (pp. 35-42). Washington, DC: American Psychological Association.Further Reading Spence, J. T., & Helmreich, R. L. (1978). Masculinity and femininity: Their psychological dimensions, correlates and antecedents. Austin: University of Texas Press.
- Spence, J. T., & Helmreich, R. (1972b). Who likes competent women? Competence, sex-role congruence of interest, and subjects' attitudes toward women as determinants of interpersonal attraction. Journal of Applied Social Psychology, 2, 197-213.
- Spence, J. T., Helmreich, R. L., & Stapp, J. (1973). The Personal Attributes Questionnaire: A Measure of sex-role stereotypes and masculinity-femininity. JSAS Catalog of Selected Documents in Psychology, 4, 43-44 (Ms. 617).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'נט טיילור ספנס מתוך האתר Psychology's feminist voices (אורכב 26.06.2019 בארכיון Wayback Machine).
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Helmreich, R. (1999). The many faces of Janet Taylor Spence. In W. B. Swann, W.B. Jr., J. H. Langolis, & L. A. Gilbert, L.A. (Eds.), Sexism and stereotypes in modern society: The gender science of Janet Taylor Spence. (pp. 35-42). Washington, DC: American Psychological Association.
- ^ Deaux, Kay, Janet Taylor Spence (1923-2015), The Psychonomic SocietyDeaux, Kay
- ^ Janet Allison Taylor Spence, 91, capecodtimes.com (באנגלית)
- ^ Janet Taylor Spence, faculty.webster.edu
- ^ Agnes N. O'Connell and Nancy Felipe Russo, Women in Psychology: A Bio-Bibliographic Sourcebook, Bulletin of Science, Technology & Society 13, Greenwood Press, Westport, CT, 1990, עמ' 165–165 doi: 10.1177/027046769301300340
- ^ Swann, W. B., Langlois, J. H., & Gilbert, L. A., Sexism and stereotypes in modern society: The gender science of Janet Taylor Spence, American Psychological Association, 1998
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ג'נט טיילור ספנס".