גאוגליף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גאוגליף – (יוונית "גאו" – ארץ, "גליף" לגלף) הוא ציור, מוטיב או תרשימים גדולים הנוצרים על הקרקע בעזרת סידור של קלאסטים או גילוי אדמה מתחת למצע.

גאוגליף מסוג פוזיטיב הוא תבנית של אבנים או תל עפר וגאוגליף מסוג תשליל (נגטיב) נעשה על ידי חשיפת אדמה, בדרך כלל פטינה, לצורך רישום הצורות.

בין הגאוגליפים המפורסמים ביותר הם קווי נסקה בפרו. אזורי גאוגליפים אחרים כוללים את בוליביה, ברזיל[1], מדבר אטאקמה בצ'ילה, אוסטרליה המערבית וחלקים במדבר האגן הגדול שבדרום-מערב ארצות הברית. דמויות גבעה בבריטניה, מבוכי צמחים ומבוכי האבן של סקנדינביה, איסלנד, לפלנד וברית המועצות לשעבר, הם סוגים של גאוגליפים.

הגאוגליף הגדול ביותר הוא "אדם מארי" (Marree Man) בדרום אוסטרליה ([1] [2])

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סיימון רומרו, הניו יורק טיימס, סודות האמזונס נחשפים, באתר הארץ, 16 בפברואר 2012
ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.