בוליביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רפובליקת בוליביה (בספרדית: República de Bolivia) היא מדינה מוקפת יבשה, במערב דרום אמריקה. היא גובלת עם ברזיל בצפון ובמזרח, פרגוואי וארגנטינה בדרום, וצ'ילה ופרו במערב.

בוליביה היא אחת המדינות הנחשלות ביותר בדרום אמריקה. במדינה זו שיעור האינדיאנים, תושביו הראשונים של האזור, הוא מהגבוהים ביבשת. מספרם בבוליביה עולה על מספר התושבים הלבנים (ממוצא אירופאי).

הבירה המנהלתית של בוליביה, לה פאס, היא עיר הבירה הגבוהה ביותר בעולם - היא שוכנת בגובה של 3,600 מטרים מעל לפני הים. פירוש שם העיר בספרדית: השלום.

המדינה קרויה על שמו של מי שכונה "המשחרר" של דרום אמריקה, סימון בוליבר.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 פוליטיקה 3 כלכלה 4 גאוגרפיה 5 מחלקות 6 דמוגרפיה 7 תרבות 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של בוליביה

האזור של הרי האנדים היה מיושב, קרוב לוודאי, לפני 2,000 שנים. בתחילת המאה ה-2 לפנה"ס החלה תרבות הטיוואנאקו להתפתח בדרום אגם טיטיקקה. תרבות הטיוואנאקו הצטיינה בארכיטקטורה מודרנית וטכניקות חקלאיות חדישות במושגים של אותם הימים. מרכזה של תרבות זו היה בעיר טיוואנאקו. בסביבות אותה תקופה, התפתחו גם תרבויות מוקסוס ומולוס, באזור לה פס של היום.

בערך בשנת 1450, נכנס שבט האינקה לבוליביה וסיפח אותה לממלכתו. הם שלטו באזור עד לכיבוש הספרדי בשנת 1530.

במשך התקופה של הקולוניה הספרדית בבוליביה, הטריטוריה הזו נקראה פרו העליונה והייתה תחת המרות של המשנה למלך של לימה, בירת פרו. מכרות הכסף הבוליביאניים הפיקו הרבה מההון והנכסים של האימפריה הספרדית, ופוטוסי, הייתה במשך שנים רבות העיר הגדולה ביותר בחצי הכדור המערבי. הסמכות המלכותית-ספרדית בבוליביה נחלשה במשך מלחמותיו של נפוליאון, והשנאה כנגד השלטון הספרדי גדלה. בשנת 1809, הוכרזה עצמאותה של בוליביה, אבל רק כ-16 שנים של מלחמת עצמאות, נוסדה הרפובליקה שנקראה ע"ש של סימון בוליבר ב-6 באוגוסט 1825.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של בוליביה

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת בוליביה

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של בוליביה

בוליביה היא מדינה במערב דרום אמריקה אשר מוקפת יבשה. המדינה גובלת עם ברזיל בצפון ובמזרח, פרגוואי וארגנטינה בדרום, וצ'ילה ופרו במערב.

בוליביה ממוקמת ברכס הרי האנדים, כאשר הנקודה הגבוהה ביותר במדינה מגיעה לגובה של 6,542 מטר. מרכז המדינה מעוצב על ידי רמה, רמת אלטיפלנו, היכן שגרים מרבית הבוליביאנים. במזרח המדינה ישנה שפלה אשר מכוסה על ידי יערות הגשם של האמזוניה.

האקלים במדינה מורכב, ולמרות שבוליביה נמצאת באזור טרופי, האקלים מאוד משתנה מהאזורים הנמוכים ועד ההרים האנדים.

[עריכה] מחלקות

ערך מורחב – מחלקות בוליביה

מבחינת שלטון מקומי, בוליביה מחולקת לתשע מחלקות, וכל מחלקה מחולקת למספר מחוזות נוספים אשר מנהלים את העניינים הפנימיים שלהם.

צ'וקיסקה קוצ'במבה אל בני לה פאס אורורו פנדו פוטוסי סנטה קרוז טריחה

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של בוליביה

במפקד האוכלוסין האחרון שנערך במדינה, ב-2001, נמנו 8,274,325 תושבים. על-פי הערכה מ-2007, מונה אוכלוסיית בוליביה כיום כ-9.11 מיליון נפש.

רוב האוכלוסייה בבוליביה היא ממוצא אמריקאי-ילידי (אינדיאני). חלקם של האמריקאים הילידים באוכלוסייה מוערך ב-56 עד 70 אחוזים, ורובם הגדול משתייכים לשתי הקבוצות הילידיות הגדולות, קצ'ואה (Quechua) ואיימרה (Aymara), ששורשיהן באינקה. עוד כ-30 קבוצות ילידיות קטנות יותר קיימות במדינה. החשובה בהן היא בני הגוארנו, השוכנים בחלקה המזרחי.

כ-10 עד 15 אחוזים מן התושבים הם ממוצא אירופי. רובם ממוצא ספרדי, ומיעוטם צאצאי מהגרים מגרמניה, אוסטריה ומדינות אירופיות נוספות. כ-30 עד 40 אחוזים הם מסטיסוס, בני תערובת של אירופים וילידים אמריקאים. כחצי אחוז מן התושבים הם ממוצא אפריקאי, וכן קיימים מיעוטים קטנים של צאצאי מהגרים מסין, מיפן, ומן המזרח התיכון.

התושבים הם ברובם הגדול נוצרים קתולים. כחמישה אחוזים משתייכים לזרם האוונגליסטי, אשר חלקו באוכלוסייה הולך וגדל, וכאחוז אחד הם בהאים.

כשני מיליון בוליביאנים חיים מחוץ לארצם הענייה. יעדי ההגירה העיקריים הם ארגנטינה, ספרד וארצות הברית.

[עריכה] תרבות

התרבות הבוליביאנית הושפעה רבות מתרבות האינקה ותרבויות אינדיאניות מקומיות נוספות. פסטיבל ידוע שנערך בבובליבה הוא "קרנבל אורורו" - "El carnaval de Oruro".

[עריכה] קישורים חיצוניים

• בוליביה
• ילדי רחוב בבוליביה
• מידע על בוליביה
• בוליביה, באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)