לפלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לפלנד (סאמי: Sápmi ("סאפמי") וגם Sámeednam; פינית Lappi; נורבגית: Finnmark; שבדית: Sameland; רוסית: Лапландия) הוא חבל ארץ בצפונה של אירופה, הכולל את חלקיהן הצפוניים של ארצות סקנדינביה ואת חלקו הצפוני של חצי האי קולה שתחת שלטון רוסי. אזור לפלנד משתרע בשטחיהן של 4 מדינות - פינלנד, רוסיה, נורבגיה ושבדיה.

גבולות לפלנד הם: בצפון - ים ברנץ, במזרח - הים הלבן, במערב - הים הנורבגי ובדרום (ממערב למזרח) - נורבגיה, שבדיה, הים הבלטי, פינלנד ורוסיה.

כבירת החבל נחשבת העיר הפינית רובניימי.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

LocationSapmi.png

שטחה של לפלנד הוא כ-388,350 קמ"ר, ורובו נמצא צפונית לחוג הארקטי. החלק המערבי של לפלנד כולל פיורדים, עמקים, קרחונים והרים. הנקודה הגבוהה ביותר היא הר קבנקייסה (2,104 מטר) אשר נמצא בחלק השבדי של לפלנד.

שפת אגם קפוא בסביבת העיירה יוקמוק

מזרחה מן הנקודה הגבוהה ביותר משתנה הנוף לרמות נמוכות עם ביצות ואגמים רבים. האגם הגדול ביותר באזור זה, שהוא גם השני בגודלו בפינלנד כולה, הוא אגם אינארי שנמצא בחלק הפיני של לפלנד. שטחו הכולל של האגם הוא כ-1,040 קמ"ר, וגובהו מעל פני הים כ-118 מטר. באגם מצויים כ-3,000 איים, שחלקם שימשו את הלאפים כבתי קברות.

החלקים המזרחיים של לפלנד מתאפיינים בשטחי טונדרה.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקלימה של לפלנד הוא סוב-ארקטי והצמחיה נדירה, למעט האזור הדרומי, המיוער בצפיפות.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפלנד עשירה במחצבי טבע, במיוחד בעופרות ברזל בחלק השבדי, נחושת בנורבגיה, וניקל ואפטיט ברוסיה. הפאונה עשירה וכוללת איילים, זאבים, דובים ובעלי חיים אחרים.

כלכלתם של הסאמים, תושביה הילידים של לפלנד, התבססה במשך דורות רבים על ציד ומרעה איילים. אולם המודרניזציה, במיוחד בשבדיה ונורבגיה, לא פסחה עליהם ולצד פיתוח ענפים מודרניים ביישוביהם (לרבות תיירות) הם נאלצו להסתגל לשטחי מרעה קטנים יותר, מה שבמרוצת המאה ה-20 הביא לחשש לעתיד פרנסתם המסורתית.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לאפים

רוב אוכלוסיית האזור מתגוררת בכפרים וערים קטנות שמפוזרים על פני שטח עצום.

כ-80 אלף "בני סאמי", הידועים גם כסאמים, חיים ברחבי לפלנד, בעיקר בחלקה הדרומי, כאשר רישום וסטטיסטיקות לא-אחידים בין מדינה למדינה מסבירים את הפערים בהערכת מספרם המדויק. בלשונות רבות השתרש המינוח "לאפים", שבעיני הסאמים נתפס לעתים כמעליב.

תושבי לפלנד הסקנדינבית הם אזרחים שווים בשלוש המדינות שבשטחן הם חיים, וחוקים הנוגעים ללשון ותרבות, שנחקקו בכל אחת מהמדינות, מבטיחים את המשך הקיום הקהילתי הייחודי שלהם. ברוסיה עם זאת ניתן להניח כי מצבם טוב פחות. כמחצית מהסאמים (50,000 איש) נמצאים בנורבגיה, שהיא גם המתקדמת ביותר ביחסה אליהם.
שטחם של הסאמים נחלק על פני ארבע מדינות, אולם הם מחשיבים אותו כשטח רציף; שהגבולות הפוליטיים בו זרים מבחינתם ומגבילים את תנועתם.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשה סאמית בלבוש מסורתי

תרבותם של הסאמים נעוצה במרחבי הטבע שבו הם מגדירים את זהותם וחייהם, ושואבת מהקוטביות של החיים באזור הסוב-ארקטי, ולכן הם מייחסים בפולחנם חשיבות רבה לסממנים של חילופי עונות, ציד ושלג, לצד תשומת לב מרובה לפרטי-לבוש, הכוללים קישוטים מוקפדים ומשתנים מקהילה אחת לשנייה - לסאמים של נורבגיה למשל סגנון לבוש שונה מעט מלאחיהם שבפינלנד; הדיאלקטים של שפת הסאמי גם הם אינם אחידים, וכך יתר האיפיונים המסורתיים. ועל אף זאת רואים עצמם הסאמים כבני קבוצה אחת.

לסאמים דגל משלהם, ואת חגם הלאומי הם מציינים ב-6 בפברואר.

לפלנד בפולקלור המערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנטה קלאוס, שמקורו לפי הפולקלור מלפלנד

לפלנד נזכרת במספר ספרים לילדים, ביניהם מסע הפלאים של נילס הולגרסון מאת סלמה לגרלף ו"אלה-קארי הילדה מלפלנד", ספר מסדרת ספרים מעוטרי-צילומים מאת אסטריד לינדגרן, המספר על חייה הפשוטים של ילדה בלפלנד. הספרים תורגמו לעברית. "מסע הפלאים של נילס הולגרסון" זכה אף לסדרת אנימציה.

גם סנטה קלאוס, דמות בדיונית הקשורה לחג המולד הנוצרי, מגיע לפי הפולקלור מלפלנד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לפלנד בוויקישיתוף