פרו

הרפובליקה של פרו
דגל סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: אנחנו חופשיים, ולעד נהיה כאלה
יבשת	אמריקה, דרום אמריקה
שפה רשמית	ספרדית
עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר)	לימה 12°2.6′S 77°1.7′W
משטר	רפובליקה
ראש המדינה - נשיא - ראש ממשלה	נשיא אויאנטה אומאלה אוסקר ואלדס
הקמה - עצמאות - תאריך	מספרד 28 ביולי 1821
שטח‏ - דירוג עולמי - אחוז שטח המים	1,285,216 קמ"ר  20 בעולם 8.8%
אוכלוסייה‏‏ (הערכה ליולי 2011) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות	29,248,943 נפש  42 בעולם 22.76 נפש לקמ"ר 186 בעולם
תמ"ג‏‏ (הערכה לשנת 2011) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש	299,700 מיליון $  41 בעולם 10,247 $ 112 בעולם
מדד הפיתוח האנושי‏‏ (2011) - דירוג עולמי	0.725  80 בעולם
מטבע	סול ‏ (PEN)
אזור זמן	UTC -5
סיומת אינטרנט	.pe
קידומת בינלאומית	51+

הרפובליקה של פרו (בספרדית: República del Perú, ) היא מדינה בדרום אמריקה, לחופו של האוקיינוס השקט. היא גובלת בדרום בצ'ילה, בדרום מזרח בבוליביה, במזרח בברזיל, בצפון בקולומביה ובאקוודור.

פרו היא אחת ממדינות אמריקה הלטינית.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

ערך מורחב – היסטוריה של פרו

תרבויות עתיקות התקיימו בפרו ובסביבותיה כבר בשנת 1000 לפני הספירה ויש הסבורים שאף קודם לכן. לבני האינקה, ששלטו באזור והודחו בשנת 1532 על ידי פרנסיסקו פיזארו יצא מוניטין עולמי כבעלי תרבות מרתקת וייחודית להם. לאחר שפיסארו, נציג הכיבוש ההיספני, תפס את השלטון הפכה פרו לנקודה מרכזית עבור משלחות כיבוש ומשלחות מתיישבים מספרד, ומאירופה בכלל. מהנמלים שלה יוצאו סחורות לספרד וכשהגיע המשנה למלך ספרד הוא קבע את מקום מושבו בלימה. רק בשנת 1824, לאחר הניצחון של גנרל סוקרה נגד הספרדים בקרב אייקוצ'ו, סולקו המלוכנים סופית ופרו מימשה את ריבונותה על כל שטחה.

פוליטיקה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

כלכלה

פרו היא מדינה מתפתחת. על פי מקורות רשמיים, נכון ל2004, 51.6% מהאוכלוסייה מוגדרת ענייה, ו-19.2% מוגדרת ענייה מאוד.

המדינה היא אחת מיצרניות הנחושת, הכסף והאבץ הגדולות בעולם. כמו כן, היא מעצמת דיג.

יש הבדלים עצומים ברמת החיים בין תושבי הערים לבין האינדיאנים של האנדים המתפרנסים בדחק מחקלאות, בין היתר מגידול קוקה.

גאוגרפיה

פרו משתרעת על פני 1,285,220 קמ"ר, שטח זה הופך אותה למדינה השלישית בגודלה בדרום אמריקה והרביעית באמריקה הלטינית. שכנותיה הן אקוודור וקולומביה בצפון, ברזיל במזרח, בוליביה בדרום מזרח וצ'ילה בדרום.

שרשרת הרי האנדים מקבילה לחוף האוקיינוס השקט לכל אורכה של פרו ומחלקת את המדינה לשלושה חבלי ארץ:

1. במערב - החוף
2. במרכז - הרי האנדים, הכוללים את הר ההואסקראן, הגבוה במדינה, שגובה פסגתו 6,768 מטר.
3. במזרח - למעלה ממחצית שטח המדינה, שפלת האמזונס המכוסה יער גשם טרופי.

חלוקה אחרת מחלקת את פרו לשמונה חבלי ארץ:

1. צ'לה - החוף
2. יונגה - שיפולי ההרים המשופעים במקורות מים, מקום שבני אדם יכולים להתיישב.
3. קווצ'ואה - מורדות ההרים הפונים מערבה (גובהם 300 - 3,500 מטר) בהם יש עמקים ונחלים
4. סני - 3,500 - 4,100 מטר
5. פונה - 3,500 - 4,100 מטר
6. ג'ונקה - הפסגות המושלגות
7. רופה-רופה, השוליים המזרחיים, 400 - 1,000 מטר
8. הג'ונגל (יער גשם טרופי)

החי

בפרו נמצא המגוון הביולוגי הגדול ביותר בעולם, הודות להרי האנדים, שבהם מצויים קונדור האנדים, הויקוניה, דוב המשקפיים ועוד; לנהר האמזונאס, ולאוקיינוס השקט: לחופי פרו מגיעים ראשתנים ועוד חיות ימיות ובחופי פרו גם מצויות ציפורים ימיות כמו השקנאי הפרואני, קורמורן נאוטרופי, קורמורן גואני וקורמורן אדום-רגל, בפרו יש 120 ציפורים אנדמיות.

דמוגרפיה

ילדה אינדיאנית בפרו

עם אוכלוסייה של כ-28 מיליון נפש, פרו היא המדינה הרביעית מבחינת מספר התושבים בדרום אמריקה. שיעור גידול האוכלוסייה ירד מ-2.6% לשנה בשנת 1950 ל-1.6% ב-2000.

קרוב לשלושה רבעים מהאוכלוסייה היא עירונית. הערים הגדולות הן לימה, ארקיפה, טרוחיליו, ציקליו, פיאורה, איקיטוס, טימבוטה, קוסקו וחואנקיו.

כמחצית מהאוכלוסייה הם אינדיאנים, רובם צאצאי האינקה, השומרים על תרבותם הייחודית ועל אורח חייהם המסורתי. השכבה העשירה ביותר היא זו של המסטיסים - בני תערובת של אירופאים ואינדיאנים. בידיהם מרוכזות מרבית המשרות החשובות, ומהווים את העילית החברתית של פרו.

בפרו גם קהילה יהודית קטנה המונה כ-2,500 איש, המרוכזת רובה ככולה בבירה לימה, ובית חב"ד בלימה ובקוסקו.

בלימה קיים בית ספר יהודי על שם ליאון פינלו.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: פרו
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרו

עיינו גם בפורטל:
	פורטל אמריקה הלטינית

• מידע פוליטי-חברתי מקיף על פרו, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה