גאורגה אפוסטול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גאורגה אפוסטול

גֶאורְגֶה אֶפוסְטול ( ברומנית Gheorghe Apostol16 במאי 1913 - 21 באוגוסט 2010) היה פוליטיקאי רומני, מראשי השלטון הקומוניסטי של רומניה, בין השנים 1954-1955 עמד מבחינה פורמלית בראש מפלגת הפולעים הרומנית כמזכיר ראשון של הפוליטבירו, בהתאם למהלך שביצע השליט גאורגה גאורגיו דז', לפי דגם ההנהגה הסובייטית שלאחרי מות סטלין. אפוסטול כיהן פעמיים (1952-1954 ובין 1961-1967) כסגן ראש ממשלת רומניה. נודע כמתחרה העיקרי מול ניקולאיה צ'אושסקו במאבק על ירושת מקומו של מאוחר יותר כיהן כשגריר רומניה בארגנטינה. נמנה עם חותמי "מכתב השישה" משנת 1989.

ילדותו, לימודיו ופעילותו המחתרתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאורגה אפוסטול נולד ביישוב קטן על יד הכפר טודור ולדימירסקו באזור טקוץ' שבמחוז גאלאץ, רומניה כבן לעובד שרות הרכבות. אחרי לימודים בבית ספר יסוד, בין השנים 1927-1931 למד בבית ספר מקצועי לעובדי הרכבת. הועסק בהמשך בשרות הרכבת הרומני .בקרב עובדי שרות זה נמצא במחצית הראשונה של המאה ה-20 אחד ממרכזי הכוח של המפלגה הקומוניסטית הרומנית הקטנה. לפי מקורות אחדים בשנת 1926 היה עדיין מקורב למפלגת האיכרים, בשנת 1929 התחבר לחוגים של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ובשנת 1934 התקבל לשורות המפלגה הקומוניסטית, לצדו של גאורגיו-דז'. כמוהו גם אפוסטול נשפט ונכלא בדופטאנה בעקבות השתתפותו במבאקי הפועלים שבמפעלי גריביצה של שרות מסילות הברזל (1933). נאסר שוב ב1936 אחרי שנבחר ליושב ראש איגוד הנוער הקומוניסטי במחתרת. בין השנים 1937 - 1944 ישב רוב הזמן במאסר, בהתחלה 3 שנים בגאלאץ ובדופאטנה, אחר כך במחנות לאסירים פוליטיים בטרגו ז'יו, קראקל ומיירקוריה צ'וק יחד עם גאורגיו דז', אמיל בודנראש וקיבו סטויקה. באפריל 1944 השתחרר מהמאסר (לפי ההסיטוריה הרשמית של המפלגה - ברח מהמחנה).

השנים בשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 1945-1952 גאורגה אפוסטול מילא את התפקיד של ראש הקונפדרציה הכללית של האיגודים המקצועיים - (ה"סינדיקטים") - הנכפפו ברומניה למרות המפלגה הקומוניסטית שעלתה לשלטון בשנת 1946 בנסיבות הכיבוש הסובייטי. אפוסטול היה למעלה מעשרים שנה, בין השנים 1948 - 1969, חבר הלשכה הפוליטית (פוליטבירו) של "מפלגת הפועלים" (הקומוניסטית) הרומנית ומילא לפרק זמן קצר את התפקיד הבכיר של ,מזכיר הראשון של המפלגה (בשנים 1954-1955). בשנים 1953-1954 היה שר החקלאות והסילביקולטורה ופעמיים מונה לתפקיד סגן ראש ממשלת רומניה. בשנות החמישים ובשנות השישים של המאה ה-20 חזר פעמיים לתפקיד של מנהיג ארגון האיגודים המקצועיים: בין השנים 1955-1961 יו"ר המועצה המרכזית של האיגודים המקצועיים ובין 1967 - 1969 יו"ר האיחוד הכללי של האיגודים המקצועיים. נחשב שנים רבות ליורש אפשרי של גאורגיו דז'. אחרי מותו של זה נבחר עדיין כחבר בפרזידיום הקבוע של הוועד המרכזי של המפלגה (1965 - 1969) אבל לא הצליח לגבור על צ'אושסקו בתחרות על תפקיד המזכיר הכללי של המפלגה.

סיום הקריירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל תדמית שמרנית, אפוסטול נכשל במאבק הירושה מול ניקולאיה צ'אושסקו בין השאר, בגלל תמיכתם של אמיל בודנראש ושל ראש ממשלת רומניה דאז, יון גאורגה מאורר, בצ'אושסקו. בסופו של דבר ,בעידן צ'אושסקו, בשנת 1969, הודח אפוסטול מהנהגת המפלגה, מונה קודם בראש המינהל הכללי לרזרבות המדינה 1969 - 1975. סולק מתפקיד זה ב-13 במרץ 1975 בנימק של "סטיה מהמוסר". מאוחר יותר, בין השנים 1977 - 1988 התמנה לשגריר רומניה במספר מדינות דרום-אמריקאיות: קודם בארגנטינה ואורוגוואי ואחר כך בברזיל.

אפוסטול טען שצ'אושסקו נתן בשלב מסוים הוראה לסקוריטטה לביים את מותו בתאונת דרכים. אחרי שנאלץ לפרוש מעבודתו הדיפלומטית בשנת 1988, נמנה גאורגה אפוסטול עם חותמי "מכתב השישה" משנת 1989 שמתח בקורת על הנהגתו של צ'אושסקו וקרא לרפורמה. תוכן מכתב זה פורסם בשידורי "בי.בי סי". בעקבות גישתו האופוזיציונית אפוסטול הושם במעצר בית. אחרי מהפכת דצמבר 1989 שהביאה לקץ שלטון הזוג צ'אושס'קו ולסיום המשטר הקומוניסטי בארצו, אפוסטול שוחרר ממעצר הבית. ניסה יחד עם אחד ממקרובי צ'אושסקו לשעבר, איליה ורדץ, להקים מפלגה שמאלנית קקיונית בשם "המפלגה הסוציאליסטית של הפועלים". נפטר בגיל 97 באוגוסט 2010 בבוקרשט.

מקורות וקישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]