גורו (ראפר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גורו
Guru (rapper).jpg
מידע כללי
תאריך לידה 17 ביולי 1961
מקור רוקסברי, ארצות הברית
תאריך פטירה 19 באפריל 2010 (בגיל 48)
שנות פעילות 19852010
סוגה ראפ, היפ-הופ
חברת תקליטים Wild Pitch/EMI Records
Chrysalis/EMI Records
Virgin/EMI Records
Ill Kid Records
7 Grand

קית' אדוארד אלאםאנגלית: Keith Edward Elam ; נולד ב-17 ביולי 1961 ונפטר ב-19 באפריל 2010), ידוע גם בשם הבמה גורו (Guru), היה ראפר וחבר בלהקת ההיפ הופ גאנג סטאר שכללה, מלבדו, את די ג'יי פרמייר. שם הבמה גורו (Guru) הוא ראשי תיבות של Gifted Unlimited Rhymes Universal. הוא ידוע גם בכך שדובב את השחקן "8-בול" במשחקים Grand Theft Auto III ו-Grand Theft Auto: Liberty City Stories.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורו נולד ברוקסברי ששוכנת ליד בוסטון, מסצ'וסטס. אביו של גורו, אהרי, היה שופט ואימו ברברה הייתה ספרנית בספריה של בית ספר ציבורי בבוסטון. גורו למד ב-Noble and Greenough School ולאחר מכן למד בתיכון Cohasset High School. גורו סיים את לימודיו עם תואר במנהל עסקים בMorehouse College שבאטלנטה והתחיל תואר שני ב-Fashion Institute of Technology שבמנהטן. גורו עזב באמצע התואר כדי להגשים את קריירת ההיפ הופ שלו. בין היתר גורו עבד בשרות הסוציאלי.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורו התחיל את קריירת הראפ שלו תחת הכינוי MC Keithy E אבל לאחר מכן שינה את הכינוי שלו לגורו. ב1987 הוא הקים את גאנג סטאר. בהתחלה הלהקה הוציאה לאור שלוש הקלטות, שהופקו על ידי DJ Mark the 45 King, תחת חברת ההקלטות Wild Pitch Records, אך ההקלטות הללו לא קבלו הרבה התייחסות מצד הציבור. לאחר שינוי בהרכב הלהקה, הלהקה כללה את די ג'יי פרמייר. הלהקה הוציאה את האלבום הראשון שלה No More Mr. Nice Guy בשנת 1989 תחת הלייבל Wild Pitch Records. ב1998 הוציאה הלהקה את האלבום sizable וב-1999 את האלבום Full Clip: A Decade of Gang Star, שני האלבומים הגיעו לאלבום זהב בארצות הברית על ידי RIAA.

ב1993 גורו הוציא לאור את אלבום הסולו הראשון שלו Jazzmatazz, Vol. 1, שבה התארחו האומנים MC Solaar, N'Dea Davenport, Donald Byrd ו-Roy Ayers, האלבום קבל ביקורת טובות מצד הקהל ומהמבקרים. אלבום הסולו השני שלו Jazzmatazz, Vol. 2: The New Reality, שכלל את האומנים Chaka Khan, Ramsey Lewis, Branford Marsalis ו-Jamiroquai. האלבום השלישי שיצא בשנת 2000 קבל ביקורות פחות טובות מאשר האלבומים הקודמים.

ב1994 התארח גורו באלבום Stolen Moments: Red Hot + Cool של Red Hot Organization. האלבום העלה את המודעות ונתן תמיכה כספית לחולי AIDS באוכלוסייה אפריקנית אמריקאית. האלבום הוכרז כאלבום השנה על ידי הטיים מגזין.

גורו הוציא את האלבום הראשון שלא מסדרת האלבומים Jazzmatazz, Baldhead Slick & da Click, בשנת 2001. האלבום הגיע למקום 22 במצעד אלבומי הR&B\היפ הופ של בילבורד. ב2007 גורו הוציא את האלבום Version 7.0: The Street Scriptures עם הלייבל שלו, 7 Grand Records, האלבום הופק על ידי labelmate Solar והגיע למקום ה54 במצעד אלבומי הR&B\היפ הופ של בילבורד.

ביוני 2007 גורו הוציא לאור את האלבום האחרון שלו בסדרת אלבומי הJazzmatazz . ב-19 במאי 2009 גורו הוציא את אלבום הסולו האחרון שלו Guru 8.0: Lost And Found. אלבום האיחוד של גאנג סטאר תוכנן לצאת, אך בעקבות מותו של גורו הוא אף פעם לא יצא.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 בפברואר 2010, גורו קיבל דום לב ולאחר ניתוח נפל לקומה. היו שמועות שגורו התעורר מהקומה שבה הוא נמצא, אך ב-19 באפריל 2010 בגיל 48 הוא מת מסרטן. גורו הותיר לאחר מותו, את שני הוריו, שלושת אחיו ואת בנו Keith Casim. המפיק של גורו, labelmate Solar, טען שגורו התעורר מהקומה וכתב מכתב לציבור, אך DJ Premier וחברים נוספים של גורו מז'אנר ההיפ הופ טענו שהוא מעולם לא חזר להכרה. משפחתו של גורו טענו שsolar מנע מהם להיות בקשר עם בנם בזמן שהוא היה חולה, קצת לפני שהוא עמד למות. משפחתו של גורו גם פקפקו באמיתותו של המכתב שגורו כתב לפני מותו. בראיון לרדיו Solar, Conspiracy Worldwide טען שהוא מגן על גורו וכל מה שאמר זה נכון. הריאיון הזה עורר תגובות קיצוניות מצד קהילת ההיפ הופ וקצת הוריד את הערפל בקשר למחלוקת סביב הטענות שאמר.

DJ Premier הפיק מיקס של שירי הספד לזכרו של גורו, בנוסף לכך הוא הוציא מכתב עם אחותו של גורו Patricia Elam ו-Harry J. Elam אחיו הבוגר של גורו. במכתב הם כתבו את הזיכרונות שלהם מגורו וחוויות אישיות שהם חוו איתו. המכתב פורסם ב-23 באפריל 2010 בעיתון The Boston Globe. משפחתו של גורו בנו אתר אינטרנט לזכרו. אחיינו של גורו, Elam Ruff, יצר סרט דוקומנטרי שבו הוא מספר את סיפור חייו של גורו.

במהלך טקס פרסי הגראמי של שנת 2011, שמו של גורו לא הוזכר בחלק בו מזכירים את המוזיקאים שמתו במהלך השנה החולפת (2010). ב-21 באפריל 2011 הלהקה Revive Da Live ערכה מופע לזכרו של גורו ב-Le Poisson Rouge שבניו יורק. המופע כלל מחווה לסדרת אלבומיו של גורו, Jazzmatazz, אשר כללה הופעות של להקות ג'אז. במהלך המופע Babygrande Records תרמו 5000 דולר לבנו K.C. Elam.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1993 - Guru's Jazzmatazz, Vol. 1
  • 1995 - Guru Presents Ill Kid Records
  • 1995 - Guru's Jazzmatazz, Vol. 2: The New Reality
  • 2000 - Guru's Jazzmatazz, Vol. 3: Streetsoul
  • 2001 - Baldhead Slick & da Click
  • 2005 - Version 7.0: The Street Scriptures
  • 2007 - Guru's Jazzmatazz, Vol. 4: The Hip Hop Jazz Messenger: Back to the Future
  • 2007 - The Timebomb: Back To The Future Mixtape
  • 2008 - The Best of Guru's Jazzmatazz
  • 2009 - Guru 8.0: Lost and Found

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1990 - Main Source
  • 1993 - ?Who's the Man
  • 1998 - The Substitute 2: School's Out
  • 2000 - Train Ride
  • 2001 - .A.M
  • 2002 - Urban Massacre
  • 2003 - Kung Faux

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]