גיל אלקבץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיל אלקבץ
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 12 בפברואר 1957
משאבי שדה, ישראל
התאבד 14 בספטמבר 2022 (בגיל 65)
שטוטגרט, גרמניה

גיל אלקבץ (12 בפברואר 1957[1]14 בספטמבר 2022) היה אנימטור, קריקטוריסט ומאייר ישראלי.

רוב עבודות האנימציה של אלקבץ הן סרטי אנימציה עצמאיים של 3–13 דקות. מיצירותיו המפורסמות התינוק של במבה שאותו יצר ב-1993 וקטעי האנימציה מהסרט "ראן לולה ראן" מ-1998.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלקבץ נולד בקיבוץ משאבי שדה במשפחה בת שלושה ילדים.[2]

בשנים 1979–1983 למד אלקבץ עיצוב גרפי בבצלאל בירושלים.[3] סרט הגמר של לימודיו של אלקבץ בבצלאל שאותו יצר ב-1983 נקרא "בצבוץ" בהדרכתו של פרופסור יצחק יורש.[4] בעקבות הסרט הוזמן אלקבץ לעבוד בסטודיו שניהל רוני אורן בירושלים, שם עבד כשנה וחצי עד לסגירתו בשנים 1984–1985. סרט הגמר של לימודיו זכה בפרסים במספר פסטיבלים, ובפרט בפרס ראשון, משותף, על סרט ביכורים בפסטיבל האנימציה אנסי ב-1984.[5] בעקבות הקרנה של סרט הגמר שלו בפסטיבל שטוטגרט, זכה אלקבץ למלגת לימודים שם.[6] בעקבות הקשרים שיצר שם עבר בהמשך להתגורר בשטוטגרט.[4]

בשנים 1985–1989 עבד כעצמאי כמאייר, כבמאי אנימציה וכמורה לאנימציה.

בשנים 1989 עד 1992 עבד באקדמיה לאמנות בשטוטגרט (גר') יחד עם שותפתו נורית ישראלי על סרט אנטי-מלחמתי "ביצה".[3] ב-1992 זכה הסרט בפרס שלישי בפסטיבל שטוטגרט, בפרס הראשון לסרט הקצר הטוב ביותר בגרמניה ובפרס מיוחד בפסטיבל אוטווה.

בשנת 1993 נוצרה דמות התינוק של במבה – דמות מותג שמייצגת את החטיף – שאותה פיתח אלקבץ יחד עם "אולפני אנימה" וחברת הפרסום "אריאלי".[7] לרעיון תרם עופר גולן, רעיונאי במשרד הפרסום "אריאלי", בהשראת מילותיו הראשונות של בנו.[8]

ב-1994 עבר להתגורר בשטוטגרט. ב-1996 יצר את הסרט הקצר "Yankale",[9] וב-1997 יצר את "רוביקון".[10] שני הסרטים זכו בפרסים בפסטיבלים שונים.

יצר את קטעי האנימציה מראן לולה ראן מ-1998.

בשנת 2000 הקים יחד עם אשתו נורית ישראלי סטודיו עצמאי "סוויט הום סטודיו", שיצר בין היתר סרטים קצרים עבור הטלוויזיה הגרמנית.

מ-2004 היה אלקבץ פרופסור לאנימציה באוניברסיטת קונארד וולף לקולנוע בבלסברג (גר'). בנוסף היה מרצה אורח והעביר סדנאות אמן לסטודנטים בישראל, ארצות הברית, שווייץ וגרמניה.

ב-2005 היה הבמאי והכותב של "Morir de amor" שזכה לפרסים בפסטיבלים בינלאומיים.[11]

ב-2007 יצר את "Ein sonniger Tag".[12]

ב-2020 הוציאה טובה גרטנר את הסינגל "בסדר", לו הופק קליפ אנימציה שעוצב על ידי אלקבץ שזכה בפרסים בתחום המולטימדיה.

ב-14 בספטמבר 2022 שם קץ לחייו בשטוטגרט שבגרמניה. הותיר אחריו בת זוג ובן.[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תאריך הלידה מופיע באתרים שונים, ביניהם IMDb כ-2 בדצמבר. זו טעות - ראו קובץ:Elkabetz-id.png
  2. ^ גיל אלקבץ, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  3. ^ 1 2 Gil Alkabetz — Tinta nos Nervos, tintanosnervos.com (באנגלית)
  4. ^ 1 2 צביקה אורן, סיפור האהבה נחטף, סינמטק, כתב עת לענייני קולנוע בהוצאת סינמטק תל אביב, ינואר פברואר 1993, מס' 66, עמ' 29
  5. ^ אורן, צביקה. אנימציה בישראל. בצלאל: כתב עת לתרבות חזותית וחומרית, גיליון מספר 8 - אנימציה כיום, אפריל 2008.
  6. ^ רעות ברנע, גיל אלקבץ: "בגרמניה נוח להיות בבועה", באתר כלכליסט, 16 בנובמבר 2014
  7. ^ "אולפני אנימה". / בית שמש / תל אביב 1991–1996, דודו שליטא
  8. ^ אורנה יפת, דמויות מונפשות בפרסומות: קלות להזדהות, באתר ynet, 27 באוקטובר 2002
  9. ^ Yankale באתר IMDb
  10. ^ Rubicon באתר IMDb
  11. ^ Morir de amor באתר IMDb
  12. ^ Ein sonniger Tag באתר IMDb
  13. ^ אתר למנויים בלבד נירית אנדרמן, גיל אלקבץ, מהמאיירים הישראלים המצליחים בעולם, מת בגרמניה בגיל 65, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2022