גיל המעבר אצל גברים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גיל המעבר אצל גבר או אנדרופאוזהאנגלית: Partial Androgen Deficiency of the Ageing Male, בר"ת: PADAM) הוא הגרסה הגברית לגיל המעבר אצל נשים (מנופאוזה). מונח זה התבסס בשנים האחרונות, לאחר שנתגלה שגם בקרב גברים קיימות תופעות דומות לגיל המעבר אצל נשים. האגודה הישראלית העוסקת בכך שינתה את שמה לאגודה הישראלית לגיל המעבר לנשים ולגברים. כך עשו גם גופים נוספים וגם האיגוד הבינלאומי לגיל המעבר.

אצל נשים גיל המעבר מתמקד בסביבות גיל 50, עם הפסקת המחזור החודשי, אך אצל הגברים התופעה אינה חדה כל כך, אלא יותר הדרגתית. בתהליך הכניסה לגיל המעבר עלול הגבר לסבול מחולשה, עייפות, שינויים במצב הרוח, נדודי שינה, ירידה במסת השרירים, דיכאון, ירידה בליבידו, התמעטות האנרגיה, אבדן שיער ברגליים ולעתים גם גלי חום והזעות.

כ-10% מהגברים בגילאים 45–50 חשים בתופעות ועם ההתקדמות בגיל, עולה שכיחות התופעה.

התופעות נובעות מהתמעטות הפרשת הטסטוסטרון, הורמון המין הזכרי, מהאשכים. החל מגיל 50 שיעור הפרשת הטסטוסטרון יורד באחוז בכל שנה. לעתים אין ירידה של ממש בהפרשת הטסטוסטרון, אך זמינותו בגוף פוחתת.

מתן תוספת של טסטוסטרון צריכה להיעשות רק לפי הוראות רופא, כי לתוספת טסטוסטרון יכולות להיות גם השלכות שליליות, במיוחד בכל הקשור בהתרחבות בלוטת הערמונית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]