מכבי שירותי בריאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכבי שירותי בריאות
Maccabi Health Care Services 2011 logo.svg
שנת הקמה: 1941
שמות קודמים: קופת חולים מכבי
משרד ראשי: המרד 27 תל אביב
מספר מבוטחים: כ-2 מיליון (2013)‏[1]
הכנסה: 8.2 מיליארד ש"ח (2009)‏[2]
עובדים: כ-6,000
דף הבית: מכבי שירותי בריאות
סמליל הקופה הקודם, הכולל את סמלה ההיסטורי של מכבי. עוצב על ידי דן רנון בשנת 1997 עם שינוי השם מ"קופת חולים" ל"שירותי בריאות".

מכבי שירותי בריאות (שמה הקודם: קופת חולים מכבי) היא אחת מארבע קופות החולים הפועלות בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות העלייה היהודית מגרמניה, שהביאה עמה מאות רופאים, נוצר עודף היצע של אנשי רפואה וחלקם התקשו למצוא עבודה ולהשתלב בחיי החברה והרפואה בארץ ישראל. קבוצה מאותם רופאים, בהם ד"ר פליקס טיילהבר, ארנסט פרוידנטל ויונה הירשלר, ייסדו ב-1941 את קופת החולים "מכבי". בתחילת דרכה, מנתה מכבי 10 רופאים וכ-250 מבוטחים. מייסדי מכבי ביקשו להקים גוף בריאות בלתי מפלגתי שיהווה חלופה לקופת החולים ההסתדרותית ששלטה באותה תקופה ביישוב, ולספק פרנסה לרופאים שנאלצו לעזוב את גרמניה בעקבות עליית הנאצים לשלטון. בשנים הראשונות פעלו 'סניפים' של מכבי רק במרכז הארץ, בתל אביב, יפו, רמת גן, חולון, בת ים וכפר שמריהו. פעילות מכבי הייתה מבוססת על עקרונות הרפואה הפרטית: כוח אדם שכיר מצומצם ורופאים עצמאים שקיבלו תגמול בהתאם לפעילותם. בהתאם, אפשרה מכבי למבוטחיה לבחור היכן יקבלו טיפול רפואי. 'מכבי' הוקמה כאגודה בתוך תנועת "מכבי ישראל" ובתקנון הקופה נקבע כי היא מיועדת אך ורק לחברי התנועה. עם השנים התרופף הקשר, עד שב-1969 הוצהר במפורש כי "הקופה עצמאית מכל הבחינות".

שנות ה-50 עד שנות ה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך שנות ה-50 ואחריהן התרחבה פעילות "מכבי" ליישובים רבים בישראל. ב-1950 הוקמה 'מכבי מגן' - חברה פרטית לביטוח אשפוז בבית חולים פרטי. מכבי מגן היוותה את התשתית לביטוח המשלים המכונה כיום "מגן זהב" ו"מגן כסף". במהלך שנות ה-60 וה-70 התנהל מאבק מתוקשר בין מכבי להסתדרות הרוקחים, עקב ניסיון הקופה להקים מרכז אספקה עצמית לתרופות. ב-1 באפריל 1976 התמזגה קופת חולים אסף עם קופת חולים "מכבי"‏[3]. לאורך השנים נעשו גם ניסיונות למיזוג עם "קופת חולים מאוחדת", אך הם נכשלו. בסוף שנות ה-80 נקלעה "מכבי" לסכסוך מתמשך עם קופת חולים כללית, הקופה הגדולה במדינה, על רקע מעבר מבוטחים מהכללית אל הקופות הקטנות. המאבק החריף ב-1988, אז קיבל אופי משפטי. במהלך שנות ה-80 החלה מכבי לעסוק גם במתן טיפולי שיניים. שתי מרפאות שיניים של הקופה הוקמו ברמת גן ובתל אביב. בהמשך נפתחו מרפאות נוספות בבת ים, בכפר סבא, בחיפה, בירושלים וביישובים נוספים. לקראת סוף העשור מנתה מכבי כחצי מיליון מבוטחים.

שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המנכ"ל רפי רוטר באמצע שנות ה-90, לפני החלתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הוחלט על שינוי התפיסה של מכבי ולפעול להתרחבות מהירה ולצרוף חברים רבים ככל האפשר. באותה תקופה צמחה הקופה בחודשים מעטים בעשרות אלפי חברים.

ב-1994 רכשה "מכבי" את בית החולים אסותא ואיחדה אותו עם בית החולים רמת מרפא. מוסדות אלה מהווים את הבסיס לרשת בתי החולים "אסותא".

אחרי שנים של דיונים וועדות, מינתה הממשלה בשנת 1988 ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות בישראל. בראש הוועדה עמדה שופטת בית המשפט העליון שושנה נתניהו, שעל שמה גם נקראה הוועדה - 'ועדת נתניהו'. דו"ח הוועדה, שהוגש ב-1990, כלל שורה של המלצות לרפורמה, שהמרכזית והחשובה שבהן הייתה ההמלצה לחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. חוק זה נכנס לתוקף ב-1995 והפך את ביטוח הבריאות בישראל לביטוח חובה. החוק מאפשר לכל תושב בישראל לבחור את הקופה שבה יבוטח. החוק, שהובל על ידי שר הבריאות חיים רמון, העביר את גביית תשלום דמי החבר מהקופות אל המוסד לביטוח לאומי, תוך קביעת סל שירותים אחיד, קביעת קריטריונים אחידים לתקצוב הקופות ומתן זכות לכל אזרח לבחור את הקופה הרצויה לו.

שינויים אלה נתנו תנופה נוספת ל"מכבי", וב-1995 מנתה הקופה מיליון מבוטחים. באותה שנה הוקמה רשת "מכבי טבעי", חברת בת של מכבי לתחום הרפואה משלימה (או רפואה אלטרנטיבית). לאורך שנות ה-90 הקימה מכבי גם את "ממבט ראשון", חברת בת בתחום האופטומטריה.

ב-1996 מונה שבתי שביט למנכ"ל הקופה. בשנת 1997 שינתה הקופה את שמה מ"קופת חולים מכבי" ל"מכבי שירותי בריאות". כשמונה שביט לתפקידו זה הייתה הקופה במצב תקציבי מאוזן, אך בשנה בה עזב את הקופה, 2001, נרשם בתקציבה גירעון של 140 מיליון ש"ח. סמנכ"ל משרד הבריאות דאז, מיכל עבאדי, הזמינה דו"ח ביקורת ממשרד רואי החשבון סומך-חייקין שקבע כי בחלק מהתקופה נוהלה הקופה באופן כושל שבא לידי ביטוי ברכש, בניהול מלאי ובהתקשרויות עם ספקים.

עד סוף העשור התקרב מספר המבוטחים במכבי למיליון וחצי איש.

המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2011 מנתה הקופה כ-1,870,000 חברים‏[4] והיא עדיין מתבססת על רפואה עצמאית שלצדה מערך שכיר של אלפי עובדים.

בשנים 2002–2007 ניהל את הקופה פרופ' יהושע שמר, לשעבר קצין רפואה ראשי ומנכ"ל משרד הבריאות. במאי 2007 התמנה למנכ"ל הקופה פרופ' אהוד קוקיה, וביולי 2011 החליף אותו רן סער.

בין השנים 1988 ל-2010 כיהנה שרה דורון כיו"ר הנהלת הקופה, ובשנת 2010, עם פרישתה מתפקיד זה, מונתה לנשיאת כבוד.

חברות בת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אסותא מרכזים רפואיים – בתי חולים פרטיים
  • מכבי טבעי –מרפאות רפואה משלימה (אלטרנטיבית)
  • מכבי פארם – בתי מרקחת
  • מכבי דנט – מרפאות שיניים
  • מכבי ממבט ראשון – מכוני אופטומטריה ואביזרי ראייה
  • בית בלב – בתי דיור מוגן ומחלקות סיעודיות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קופות חולים בישראל

שירותי בריאות כללית · קופת חולים מאוחדת · מכבי שירותי בריאות · לאומית שירותי בריאות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]