גלוריה (ויוואלדי)
גלוריה, 589 RV, היא אחת משלוש הלחנות שכתב אנטוניו ויוואלדי לטקסט של Gloria in excelsis Deo מתוך תפילת המיסה. שתי היצירות הנוספות ממוספרות ברשימת ריום RV 588 ו-RV 590, כשהאחרונה אבדה ולא קיימת בימינו. מס' 589 היא המוכרת והמבוצעת ביותר מבין יצירותיו הדתיות של ויוואלדי.
הוא הלחין את היצירות כנראה ב-1715, בעת שלימד מוזיקה בבית היתומות "פיו אוספדאלה דלה פייאטה" בוונציה. לפני הגלוריה נועדו להתבצע יצירות אחרות, קצרות יותר, המהוות מעין הקדמה. המוטטים 637, 639 בוצעו לפני RV 588 והמוטטים 640 ו-642 – לפני RV 589. בשתי הגרסאות ניכרת השפעה של הגלוריה של המלחין ג'ובאני מריה רוג'יירי (Giovanni Maria Ruggieri)[1][2]. הגלוריה שלו ממוספרת כנספח 23 ברשימת ריום (RV Anh.23).
מבנה והרכב מבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלוריה ברה מז'ור, מס' 588[עריכת קוד מקור | עריכה]
היצירה נכתבה עבור שני קולות סופרן, אלט, טנור ומקהלה בת ארבעה קולות, בליווי שני אבובים, חצוצרה, כלי קשת ובאסו קונטינואו[3]. היא מורכבת משנים עשר חלקים:
- מקהלה: Gloria in excelsis deo
- מקהלה: Et in terra pax
- סופרן 1 ו-2: Laudamus te
- מקהלה: Gratias agimus tibi
- מקהלה: Propter magnam gloria
- טנור: Domine Deus
- מקהלה: Domine, Fili unigenite
- סופרן: Domine Deus, Agnus Dei
- מקהלה: Qui tollis peccata mundi
- אלט: Qui sedes ad dexteram Patris
- סופרן: Quoniam tu solus sanctus
- מקהלה:Cum Sancto Spiritu
מס' 589[עריכת קוד מקור | עריכה]
היצירה נכתבה עבור שני קולות סופרן, אלט ומקהלה בת ארבעה קולות, בליווי אבוב, חצוצרה, שני כינורות, ויולה ובאסו קונטינואו[4]. היא מורכבת משנים עשר חלקים:
- מקהלה: Gloria in excelsis deo
- מקהלה: Et in terra pax
- סופרן 1 ו-2: Laudamus te
- מקהלה: Gratias agimus tibi
- מקהלה: Propter magnam gloria
- סופרן: Domine Deus
- מקהלה: Domine, Fili unigenite
- סופרן ומקהלה: Domine Deus, Agnus Dei
- מקהלה: Qui tollis peccata mundi
- אלט: Qui sedes ad dexteram Patris
- מקהלה: Quoniam tu solus sanctus
- מקהלה: Cum Sancto Spiritu
הקלטות ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמו שאר יצירותיו של ויוואלדי, הלחנות הגלוריה לא היו ידועות לציבור הרחב עד שנת 1939, אז ארגן אלפרדו קאזלה את "שבוע ויוואלדי" בסיינה, ובו הושמעה היצירה בגרסה RV 589 מחדש לראשונה. מאז היא זכתה לפופולריות רבה ולהשמעות רבות באירועים דתיים, כולל של חג המולד. לעומתה, RV 588 ויצירות דתיות אחרות שלו זכו להתייחסות מועטה יותר.
כמו יצירות אחרות מתקופת הבארוק, מבוצעת היצירה לעיתים בביצוע אותנטי, ואף בביצועים בהם כל תפקידי הקולות בוצעו על ידי גברים וילדים, כדי להידמות כמה שיותר למקור.
שימוש בחלקים מהיצירה נעשה גם בכמה סרטים, בהם הסרט "ניצוצות" על חייו של הפסנתרן דייוויד הלפגוט.
