סיינה
ערך זה עוסק בעיר באיטליה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו סיינה (פירושונים).
|
||||||||||||||||||||||||
| המרכז ההיסטורי של סיינה | |
|---|---|
| פיאצה דל קמפו ממגדל הפעמונים | |
| מדינה | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1995, לפי קריטריונים 4, 2, 1 | |
סיינה (איטלקית: Siena) היא עיר בטוסקנה שבאיטליה בת 54,498 תושבים (2004). מרכזה ההיסטורי של סיינה הוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
בדומה לערים טוסקניות רבות שנמצאות על גבי הרים, מיישביה הראשונים של סיינה היו האטרוסקים (900 עד 400 לפנה"ס), ובפרט שבט ה"סאינה". הרומאים הקימו עיר שנקראה סאינה יוליה (Saena Julia) באתר היישוב הקדום. סיינה לא שגשגה תחת הרומאים בשל מיקומה המרוחק מהדרכים הראשיות, עד כי גם הנצרות לא חדרה אליה עד המאה הרביעית לספירה, אז השתלטו עליה הלומברדים. העיר החלה לפרוח רק עם קביעת תוואים חדשים לדרכים דרך סיינה בגלל התקפות ביזנטיות על הדרכים העתיקות. עקב כך הפכה סיינה מרכז מסחר בדרך בין צפון איטליה לרומא, ותנועת הצליינים לרומא עברה דרכה ושימשה משאב משמעותי בכלכלתה בבמהלך ימי הביניים.
במאה ה-12 המשטר האריסטוקרטי בסיינה השתנה בהדרגה למשטר רפובליקני. באותה עת, נבנו מבניה המפורסמים של העיר, כולל הקתדרלה והפיאצה דל קמפו. ב-1203 הוקמה אוניברסיטת סיינה הפועלת עד ימינו אלה. העיר ספגה מכה קשה מן המוות השחור ב-1348.
במהלך ימי הביניים ובתקופת הרנסאנס, סיינה הייתה יריבה פוליטית של שכנתה פירנצה, ואף התחרתה עמה בתחום האמנויות והתרבות. לאחר מאבקים ממושכים, נכנעה סיינה ב-1557 לפירנצה וסופחה לדוכסות הגדולה של טוסקנה אשר תחת שלטונה נשארה עד איחוד איטליה במאה ה-19.
כיום, סיינה עודנה מרכז אקדמאי ותרבותי באיטליה. הודות למבניה ורחובותיה מימי הביניים, העיר מושכת אליה רבבות תיירים מידי שנה, והיא הוכרזה כאתר מורשת עולמי על ידי אונסק"ו.
ספורט [עריכה]
קבוצת הכדורגל של העיר, קאלצ'ו סיינה, נוסדה ב-1904 ומשחקת בסרייה א', הליגה האיטלקית הראשונה. הישג השיא שלה הוא זכייה בודדת בקופה איטליה.
קבוצת הכדורסל מונטפסקי סיינה נוסדה ב-1871 והייתה לקבוצת הכדורסל הראשונה באיטליה כולה. בשנות האלפיים הפכה מונטפסקי למעצמת כדורסל, זכתה מספר פעמים באליפות ובגביע המדינה, ואף העפילה לפיינל פור של היורוליג, אך מעולם לא הגיעה לגמר.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- רויטרס, 48 שעות בסיינה, באתר ynet, 13 בדצמבר 2011