גן נעול
| שיר | |
| יצא לאור |
1928  |
|---|---|
| שפה |
עברית |
| כתיבה | רחל המשוררת |
| לחן | שוקי שוקי |
  | |
גַּן נָעוּל הוא שיר עברי מאת רחל המשוררת אשר נכתב בתל אביב הקטנה באדר תרפ"ח 1928, והתפרסם בספר שיריה השני, "מנגד" (1930). השיר עוסק ביחסים ובתקשורת חזותית ומילולית בין בני אדם. רחל הקדישה את השיר "לזר" – על פי הפרשנות המקובלת, לאהובה הנשוי זלמן רובשוב (שזר).[1]
תוכן השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר מתאר מערכת יחסים וכמיהה למגע בין שני בני אדם, שמבחינתם הוא ב"פגישה", מבלי שנמסר אם היא אקראית או שתוכננה מראש. הבית הראשון נפתח בשאלה כוללת על זהותו, מהותו ומניעיו של הזולת. המשוררת מתארת כישלון בתקשורת החברתית, היא מושיטה את ידה לזולת (דימוי שמופיע גם בשיריה האחרים כגון ב"קח את ידי"), אולם אין יד המושטת אליה במקביל. הידיים של שני בני האדם, ממשיות או מטפוריות, תחת אשר תבטאנה אחווה ("יד אחות"), אינן נפגשות. מעמד זה מייצר בנפשה רגשות אכזבה, מבוכה והתלבטות כיצד לנהוג מול הזולת שאינו חפץ בתקשורת עמה.
הדחייה של הזולת מביאה אותה למסקנה, ארעית או קבועה, על אודות טבע האדם, שהוא כמו "גן נעול". הביטוי "גן נעול" הוא שיבוץ מפסוק בשיר השירים: ”גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה, גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם” (שיר השירים ד, יב).[2] המשוררת רומזת בהרמז זה כי לדעתה, הזולת הוא משאב חיוני לקיום האדם, כמו מים. משמעות המילים היא, כי הנגישות לזולת, או התקשורת הבינאנושית, עלולה להיות חסומה או עשויה להיות פתוחה כמצב נתון, ותלויה רבות גם במאמץ ההדדי לשנות ולעצב אותה לכאן או לכאן.
המשוררת מדמה את ניסיון התקשורת שערכה להכאה על הסלע של משה, בהיותו עם בני ישראל במדבר סיני. בניגוד להצלחתו של המנהיג הקדמון להנביע מים מהסלע, כאשר הכה עליו (אף כי נטען שההכאה תוארה ככישלון באמונתו של משה באפשרות נס הנביעה של מים במדבר, ועליה נענש באי כניסה אל ארץ ישראל),[3] הרי שחוויָתה היא חוסר יכולת להנבעת המים - דימוי לתקשורת זורמת - ואף פציעתה המדממת האפשרית של ידהּ המושטת בשל ניסיון ההכאה על "הסלע",[4]
מבטאת דימוי של התקשורת החסומה, ללא מענה.
| השיר המנוקד | השיר המנוקד בכתב ידה של רחל |
|---|---|
|
 |
עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
השיר הולחן בשנת 1979 על ידי שוקי שוקי ובוצע על ידו ועל ידי דורית פרקש (שהיו לצמד "שוקי ודורית").[5] פרט לביצועם המוכר, זכה השיר לביצועים רבים נוספים. גרסה זו של הצמד הגיעה למקום הראשון במצעד השבועי של רשת ג',[6] למקום השישי במצעד השנתי של גלי צה"ל (ה'תשל"ט),[7] ולמקום ה-86 ב"מצעד של המדינה" בשנת 2009 (ה'תש"ע).[8] בשנת 2012 ביצעו דן שפירא ורוני דלומי גרסה לשיר במסגרת מחווה לרחל המשוררת של התיאטרון הקאמרי.[9] בנוסף השיר זכה גם לביצוע בדרמה המוזיקלית היומית "השיר שלנו" של רן דנקר ואניה בוקשטיין, וכן באחד הפרקים הוא בוצע גם ע"י מושיק עפיה ורוני דואני (שכל אחד מהם שר בסגנון שונה). גם ריף נאמן ביצעה את השיר בסדרה "PPS".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "גן נעול" באתר בית לזמר העברי
- דויד פרץ, על השיר 'גן נעול' מאת רחל המשוררת, באתר "תרבות•il"
ביצועים:
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בלהה רובינשטיין, שירים ומה שביניהם: על משוררים ושירים בתוכנית הלימודים החדשה לבית הספר העל-יסודי, חלק ב: שירה עברית חדשה, שירה מתורגמת, תל אביב: עם עובד, 2001, עמ' 94.
- ^ מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק י"ב.
- ^ ספר במדבר, פרק כ', פסוקים ז'–י"ג.
- ^ במילים אלו השתמשה המשוררת בפסוק: "וְאִשָּׁה כִּי-יָזוּב זוֹב דָּמָהּ" בספר ויקרא, פרק ט"ו, פסוקים כ"ה–כ"ח.
- ^ על נסיבות הלחנת השיר וביצועו ראו גם סמדר שיר, קפיצה מאלמוניות אל ראש המצעד, מעריב, 21 במאי 1979; דודי פטימר, ריאיון עם שוקי ודורית באתר "דודיפדיה", 30 בספטמבר 2015.
- ^ גן נעול, מתוך אתר פזמונט
- ^ גן נעול, מתוך אתר פזמונט
- ^ המצעד של המדינה, מתוך אתר פזמונט
- ^ דן שפירא ורוני דלומי, מחווה לאמן בקאמרי - רחל המשוררת חלק א, בעמוד היוטיוב של כאן חינוכית, 9 במאי 2012
| שירת רחל | ||
|---|---|---|
| ספיח (1927) | זמר נוגה • אל ארצי • רחל • כאן על פני אדמה • אני • כנרת • הן יצאנו בסך • כוחי הולך ודל • מיכל • פגישה, חצי פגישה • יום בשורה | |
| מנגד (1930) | עקרה • ספר שירי • ואולי לא היו הדברים... • אם צו הגורל... • להקיץ ולדעת • זמר • גן נעול • העברת ידך • לא פעם, בקיץ • פשטתי יד לבקש רחמים • הוי ארצי הורתי • בלילה • שי • אקליפטוס • מנגד • זו הדרך • אני ואתה | |
| נבו (1932) | אביב • רק על עצמי • הנה אקח את מבט עיניך • בגני נטעתיך • על הגורן • עם שחר • חג • מתי • כה ציפיתי ליום והגיע • ליד החלון | |
| טיוטות ותרגומים | חופי ירדן • אל נא תשירי • התזכרי ליל אביב? • שיבה • אל גדר דחויה | |