פגישה, חצי פגישה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המשוררת רחל בלובשטיין-סלע

"פגישה, חצי פגישה" הוא שירה של רחל המשוררת, אשר נכתב בתל אביב ב-13 באפריל 1925.

השיר נלמד בבתי הספר התיכונים במוסדות החינוך הממלכתי בישראל במסגרת תוכנית הלימודים בספרות, כחלק מלימודי החובה לבגרות[1].

נושא השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא השיר הוא אהבה בין בני זוג, שזכרה העז מתעורר לאחר פגישה קצרה ביניהם. הדוברת הנשית בשיר, שהוא גם תיאור ביוגרפי של המשוררת, נכנעת לרגשות המתעוררים בעקבות הפגישה ואף מודה בכוחם המחיה עבורה.

יש הטוענים כי הפגישה המתוארת נערכה עם אהובה זלמן שזר (שהיה לנשיאה השלישי של ישראל, כעבור כארבעים שנה). השניים לא נפגשו שנים אחדות והפגישה ביניהם הייתה חטופה, כפי שתיארה רחל: "חצי פגישה, מבט אחד מהיר"[2].

מילות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה, מַבָּט אֶחָד מָהִיר,
קִטְעֵי נִיבִים סְתוּמִים – זֶה דַי...
וְשׁוּב הֵצִיף הַכֹּל, וְשׁוּב הַכֹּל הִסְעִיר
מִשְׁבַּר הָאשֶׁר וְהַדְוָי

אַף סֶכֶר שִׁכְחָה – בָּנִיתִי לִי מָגֵן –
הִנֵה הָיָה כְּלֹא הָיָה.
וְעַל בִּרְכַּי אֶכְרַע עַל שְׂפַת אֲגַם סוֹאֵן
לִשְׁתּוֹת מִמֶנוּ לִרְוָיָה!

לחן וביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הולחן על ידי המלחין והזמר חנן יובל, והושר לראשונה על ידי יובל, דורית ראובני ודני כץ במופע "ערב שירי המשוררת רחל", בשנת 1974. כל השירים במופע היו מלחניו של יובל, והם, ובכללם שיר זה, תועדו על גבי אלבום שיריו, ששמו כשם המופע.

עם זאת, השיר זכה ללחן מוקדם יותר ומוכר פחות מזה של יובל. ב-1967 השיר הולחן על ידי דינה עמלי, חברת קיבוץ כפר סאלד[3]. היא עצמה הייתה שותפה לביצועו כחברת "צוות הווי הדרכה" בשנת 1969, במסגרת התוכנית "מותר לחלום", בעיבודו של אמיתי נאמן. שנתיים לאחר מכן שרה את השיר, בלחנה של עמלי, "להקת כפר סאלד" (בעיבוד אלברט פיאמנטה), במסגרת פסטיבל "ניחוחי חציר". השיר בביצוע זה הופיע בתקליט ורשות השידור אף צילמה לו וידאו קליפ שהוקרן בערוץ הראשון.

השיר זכה לפרסום בעקבות לחנו של יובל. בעקבות זאת, הביטוי שטבעה בו המשוררת, "פגישה, חצי פגישה", נעשה מקובל בתרבות העברית הישראלית, לתיאור פגישה חטופה שהיא בעלת משמעות, אך קצרה או שיעדיה לא מוצו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]