עם עובד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו החברה

עם עובד היא הוצאת ספרים ישראלית שנוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

עם עובד בראשיתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאת "עם עובד" הייתה חזונו של ברל כצנלסון עוד מראשית דרכו הציבורית, לפיה הפועל העברי הוא אדם קשה-יום אך בעל שאיפה להשכלה רחבה, לפיכך על הסתדרותו לסייע לו לבנות את ארון הספרים שלו, שיהיה עשיר בתוכן איכותי, במחיר שווה לכל נפש ותוך בחירה מושכלת של הכותרים. כמו כן היוותה ההוצאה חוליה חשובה בברית בין "הפועלים" ל"אינטליגנציה", שעמדה בבסיס התפיסה של תנועת העבודה. ראשית ההוצאה בהוצאת דבר שהייתה מסונפת לעיתון "דבר", אך דווקא בסערת מלחמת העולם השנייה מצא כצנלסון, בתמיכת ראשי מפא"י וההסתדרות את המועד להקמת הוצאת ספרים גדולה ועצמאית, תוך הבטחת האחרונים שלכצנלסון יהיה חופש בחירה ועצמאות. לפי דברי כצנלסון, "עם עובד" היא צלע חיונית של ההסתדרות, "כפי שחברת העובדים אחראית להקמת הארץ, אחראית "עם עובד" לתרבותו של העם." עבור כצנלסון היו לעם עובד גם מטרות לשיקום התרבות העברית והיהודית וגם סיוע לסופרים יהודים ממעמד הפועלים, בעיקר עקב צפייתו, שנים רבות לפני כן, במאמצי הקיום של יוסף חיים ברנר.

Cquote2.svg

רגע קט עלה בידי להכניס את ההסתדרות - בידיעתה או שלא בידיעתה - לא למפעל מו"לי בלבד, כי אם באחריות לגורלה של הספרות העברית ולמצב עבודתו של הסופר העברי.

Cquote3.svg
– ברל כצנלסון, מתוך מכתב לדוד זכאי‏‏‏[1]

עם כינונה, היו להוצאה שלוש "ספריות": "לילד", "שחרות" (לנוער) ו"לדור". מתוכן "לילד" ו"שחרות" (בעריכת ברכה חבס) עסקו בהוצאת ספרים "חינוכיים", שתפקידם היה להבנות את הערכים הרצויים של ציונות וסוציאליזם לנוער. לא הערך הספרותי עמד בראש הקריטריונים להוצאת ספר בספריות אלה אלא הערך החינוכי. החוקרת אניטה שפירא מציינת שרק טעמו הטוב של ברל כעורך מנע את הפיכת ספריות אלה לספרות מגוייסת של ממש. מאידך, ספריית "לדור" התמקדה בהוצאת ספרות מקור בדגש איכותי בעיקר משל דור סופרי תנועת העבודה וההתיישבות העובדת כאהרן אברהם קבק, דוד מלץ, חיים הזז, יהודה בורלא, זלמן שניאור, דבורה בארון, גרשון שופמן, ישראל זרחי ואף נתן אלתרמן שהתחבב על כצנלסון למרות רקעו השונה וידידים אישיים של כצנלסון כמשה בילינסון ושלמה לביא. כצנלסון ביקש גם "להציל" (כדבריו) את ספרי ביאליק, טשרניחובסקי ועגנון מידיו של זלמן שוקן ולמכרם לציבור הרחב במחיר נמוך, דבר שלא עלה בידו. כעורך הצהיר "לא קיבלתי על עצמי לספק מה שהקהל דורש, אלא מה שלפי הכרתי דרוש לקהל."‏‏‏[2] ההוצאה הקפידה על איכות ההדפסה והלשון, וכצנלסון הנהיג ניקוד חלקי שיטתי על מנת להפוך את הכתוב לנגיש וקריא.

מספר התרגומים היה קטן וכלל בעיקר ספרי עיון והגות ולא ספרות יפה. בין ספרי העיון הראשונים החשובים שיצאו בעם עובד היו "היהודים ברוסיה הסובייטית" של יעקב לשצ'ינסקי, כתבי האידאולוגים המרכזיים של הציונות הסוציאליסטית דב בורוכוב ונחמן סירקין ו"נפתולי עם האמת", הביוגרפיה של מהטמה גאנדי. יוצאים מן הכלל בתחום התרגום היו ספרי יצחק בשביס זינגר וצ'כוב.

בשנת הפעילות המלאה הראשונה של ההוצאה, 1942-3 הופצו 150,000 עותקים מספריה, וזאת ליישוב שכל גודלו מנה 450,000 איש.

לאחר מותו של כצנלסון ב-1944 עברה עם עובד שורה של עורכים אשר שינו אט-אט את אופיה והרחיבו את סוגי הספרות שהוציאה. ספריית "לדור" הפכה ל"ספרייה לעם", ששמרה על העיקרון של "בניית ארון הספרים של העם" ויצאו בה מאות ספרי מופת תוך איזון בין ספרות מקור וספרות תרגום. הספרייה לעם היא המפעל הספרותי הוותיק ביותר במדינת ישראל.

משנות החמישים ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמתה פרסמה "עם עובד" למעלה מ-5,000 כותרים, והיא מוציאה מדי שנה כ-100 כותרים חדשים ו-250 הוצאות מחודשות.

להוצאה שתי סדרות בולטות, שנמכרות בחנויות הספרים, ובמחיר מוזל למנויים:

  • ספריה לעם, סדרה של סיפורת, שבמסגרתה יוצאים לאור 12 ספרים בשנה. הסדרה החלה לצאת לאור באפריל 1958‏‏[3], וזוכה להצלחה רבה.
  • ספריית אופקים, סדרה של ספרי עיון. הסדרה החלה לצאת לאור בנובמבר 1969. עורך סדרה זו (נכון ל-2009) הוא פרופ' אלי שאלתיאל.

בשתי הסדרות יוצאים לאור ספרי מקור וספרים מתורגמים.

קיימת גם הסדרה עם עובד - מדע בדיוני, ובה התפרסמו כמה מהתרגומים המוכרים ביותר לספרות מדע בדיוני, כגון "מבחר הסיפורת הבדיונית", סדרת "חולית", ועוד.

הוצאת "עם עובד" מוציאה לאור גם כתבי עת:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג. קרסל, ‬'הוצאת הספרים "עם עובד" – במלאת ארבעים שנה לראשית פעילותה הסדירה', שנתון הספר היהודי 40 (1982/3), 67–75.
  • ספרי עם עובד: קטלוג כללי תש"א–תשנ"ח, 1941–1997; הקטלוג לשנים 1941–1982 הוכן בידי איזה וג. קרסל, הקטלוג לשנים 1983–1991 הוכן בידי יעקב דן ועדנה צחור, הקטלוג לשנים 1992-1997 הוכן בידי עדנה צחור, תל אביב: עם עובד, תשנ"ט 1998.
  • אניטה שפירא, ברל, עם עובד 1980, כרך ב, עמ' 646–663.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אניטה שפירא, ברל, עמ' 647.
  2. ^ שפירא, ‏ברל, עמ' 652‏.
  3. ^ יהודה בורלאמפעל רב תנופה, דבר, 15 באפריל 1955