גרוסיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרוסיט
תכונות המינרל
הרכב כימי CaAl4O7
מערך קריסטלוגרפי מונוקליני
צורת הגביש הגבישים מיקרוסקופיים מופיעים במקבצים המוקפים במליליט.
צבע לבן עד חסר צבע
ברק זגוגי
שקיפות שקוף
פצילות מושלמת על {1010}, ובלתי מובחנת על {0001}
משקל סגולי 2.88
שרטוט לבן
מינרלים נלווים בראונמילריט, מאייניט, לרניטתצורת חתרורים), פרובסקיט, מליליט, היבוניט, ספינל ופירוקסן סידני (במטאוריטים)

גרוסיט הוא מינרל אוקסידי נדיר מאוד שנתגלה לראשונה בישראל, המכיל סידן ואלומיניום.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב כימי וקריסטלוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסחת המבנה הכימי של הגרוסיט היא CaAl4O7.

הגרוסיט מתגבש במערכת המונוקלינית, חבורת סימטריות נקודתית מונוקלינית רגילה 2/m\ וחבורת סימטריות מרחבית \mathrm{C}2/\mathrm{c}\,\!. הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=12.94‏, b=8.91Å‏, c=5.446Å, וגודל זווית β הוא 107.01°.‏[1]

תכונות פיזיקליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבישים מיקרוסקופיים מופיעים במקבצים המוקפים במליליט. הקשיות של המינרל טרם נקבעה, ומשקלו הסגולי הממוצע 2.88 גרם לסמ"ק.

תכונות אופטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופטית המינרל הוא דו-צירי חיובי. מקדמי השבירה של הגרוסיט הם: nα=1.618‏, nβ=1.618‏ ו- nγ=1.652.‏‏[2] גבישי הגרוסיט שקופים, צבעם לבן עד חסר צבע. הברק של הגרוסיט הוא זגוגי והנפיצה שלו מובחנת.

גילוי ומקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרוסיט זוהה לראשונה על ידי הגאולוגית שולמית גרוס בתצורת חתרורים אך היא לא סיימה לתארו. המינרל תואר ונקרא על שמה על ידי צמד מינרלוגים גרמנים‏[3] - דיטמר ובר (Dietmar Weber) ואדולף בישוף (Adolf Bischoff) בשנת 1994.

מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2010 נמצא גרוסיט שנוצר באופן טבעי על פני כדור הארץ במקום אחד בעולם - בתצורת חתרורים מזרחית לערד, שם הוא מצוי באבני גיר חרסיתיות שעברו התמרה בטמפרטורה גבוהה ובלחץ נמוך. הגרוסיט גם נתגלה בתכלילים עשירים בסידן ובאלומיניום, שמעריכים כי נוצרו מהתעבות של גז לוהט, במטאוריטים כונדריטים בכמה מקומות בעולם: במינרל המסומן כ-Acfer 059 שנתגלה בטנזרופט במחוז טמנרסט (ولاية تمنراست) באלג'יריה, במינרל המסומן כ-NWA 470 שנתגלה בא-רשידיה במחוז מקנס-תפלילאת במרוקו, במינרל המסומן כ-ALH) 85085) שנתגלה בהרי אלן (Allan Hills) שבאדמת ויקטוריה שבמזרח אנטארקטיקה וייתכן שגם במטאוריטים נוספים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gross, S., 1977. The mineralogy of the Hatrurim formation. Israel. Geol. Surv. Isr. Bull. 70, 80 p. (המאמר של שולמית גרוס על תצורת חתרורים)
  • Weber, D. and A. Bischoff (1994) Grossite (CaAl4O7) – a rare phase in terrestrial rocks and meteorites. European Journal of Mineralogy; August 1994; v. 6; no. 4; p. 591-594 (המאמר המקורי של ובר ובישוף על גילוי הגרוסיט)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]