גלקסיה ספירלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הגלקסיה הספירלית M81 בצילום משולב של כמה אורכי גל שנעשה על ידי טלסקופ החלל האבל וטלסקופ החלל שפיצר. הזרועות הלוליניות של הגלקסיה נראות בבירור בשל הזווית בה הגלקסיה פונה אלינו

גלקסיה ספירלית או גלקסיה לוליינית היא גלקסיה המורכבת מדיסקה שטוחה וזרועות היוצרות מבנה ספירלי. גלקסיות ספירליות הן אחד משלושת הסוגים העיקריים של גלקסיות לפי הסיווג של אדווין האבל מ-1936. הגלקסיה בה אנו נמצאים, שביל החלב, היא גלקסיה ספירלית.

גלקסיות מסוג זה מסומנות באות S ולאחריה אות קטנה המייצגת את מידת ההדיקות של הזרועות (החלק העליון בשרטוט של מזלג האבל, בשרטוט משמאל). בסוג השני של הגלקסיות הספירליות, התפיחה המרכזית מתוחה לצורה דמוית מוט (bar) או מקל עבה, והזרועות יוצאות מה"מוט". הן מסומנות באותיות SB עם אות קטנה אחריהן, בדומה לגלקסיות הספריליות הרגילות (החלק התחתון בשרטוט משמאל). גלקסיות מהסוג השני מהוות כ-30% מהגלקסיות הספירליות.

ביחד עם הגלקסיות הלא-סדורות, הן מהוות כ-70% מהגלקסיות ביקום.‏[1] רוב הגלקסיות הספירליות נמצאות באזורים פחות צפופים של היקום ונדיר למצוא אותן במרכזם של צבירי גלקסיות.‏‏[2]

מבנה וצורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזלג האבל; גלקסיות ספירליות נמצאות בשני חלקי המזלג הימניים

המבנה הבסיסי של הגלקסיות הספירליות מורכב מריכוז כוכבים במרכז, הנקרא תפיחה (bulge) והוא דומה בצורתו לגלקסיה אליפטית. מהתפיחה יוצאות זרועות, לרוב שתיים, המתעקלות לכדי צורת ספירלה. סיווג הגלקסיות הספירליות לתתי הסוגים נעשה לפי מידת הדיקותן של הזרועות לתפיחה המרכזית; כך לדוגמה, גלקסיה מסוג Sa היא בעלת זרועות הדוקות מאוד וגלקסיה המסומנת Sc היא בעלת זרועות חופשיות יותר. הבדל נוסף בין סוגי הגלקסיות הוא בגודלה של התפיחה המרכזית: לרוב, ככל שהזרועות הדוקות פחות, כך גם התפיחה עצמה קטנה יותר.

עוביין של הגלקסיות קטן מאוד ביחס לשטחן; יוצא מן הכלל הוא אזור התפיחה המרכזית, שהוא עבה מאוד ביחס לכלל הגלקסיה. גודלה של התפיחה המרכזית, שצורתה בדרך כלל גוף כדורי או אליפטי, הוא בסדר גודל של קילו-פארסקים בודדים. מדענים סוברים כי במרכז התפיחה המרכזית נמצא חור שחור על-מסיבי.

הגלקסיות הספירליות שונות מאוד זו מזו בגודלן ובבהירותן. קוטרן נע בין 10 ל-30 קילו-פארסק ומספר הכוכבים מוערך ב-‎109‎ ל-‎1012‎.‏‏[3]

אוכלוסיית כוכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלקסיית הסומבררו M104 ניתן להבחיו בבירור בתפיחה במרכז הגלקסייה, האופיינית לגלקסיות ספירליות

במרכז הגלקסיה, בתפיחה המרכזית, אוכלוסיית הכוכבים היא זקנה יחסית: צבעה צהוב-כתום ורוב הכוכבים הם כוכבי סדרה ראשית זקנים.

אזור הזרועות כחול יותר ומעיד על הימצאותם של כוכבים צעירים וחמים יותר. כמו כן הזרועות מכילות ענני גז בהם נוצרים כוכבים חדשים וכן אבק וחומר בין-כוכבי קר.

מעל לדסקה ומתחתיה ישנה הילה (spheroidal halo או galactic spheroid) המכילה כוכבים זקנים וצבירים כדוריים, שאוכלוסייתם דומה לאוכלוסייה בתפיחה המרכזית, אך בצפיפות נמוכה יותר, כך שברוב הגלקסיות אינם נראים לעין, ולרוב אינה מכילה אבק. היווצרתה של הילה זו נמצאת עדיין במחלוקת בין מדענים, ויש הסוברים כי נוצרה כתוצאה מגלקסיה קטנה שנלכדה בכוח המשיכה של הגלקסיה הספירלית ואוחדה לתוכה.

תנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדידה מהצד של גלקסיות ספירליות ניתן למדוד את מהירות התנועה על ידי שימוש בתצפיות ספקטרוסקופיות ואפקט דופלר. כך נמדד כי החומר סובב סביב למרכז במהירות הולכת וגדלה עם המרחק. מהירות הכוכבים יכולה להגיע ל-300 ק"מ לשנייה.

דוגמאות לגלקסיות ספירליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמיה של נאס"א של שביל החלב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1]
  2. ^ [2]
  3. ^ ‏ היקום - יסודות האסטרופיזיקה: מאיר מידב, חגי נצר ונח ברוש, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2000, עמודים 211-215 ‏