האורוות המלכותיות

האורוות המלכותיות
Royal Mews
מידע כללי
סוג היסטוריה ותחבורה
כתובת ארמון בקינגהאם עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום הסיטי של וסטמינסטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים המלוכה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 51°29′55″N 0°08′37″W / 51.4987317°N 0.143629°W / 51.4987317; -0.143629
האתר הרשמי
(למפת לונדון רגילה)
 
האורוות המלכותיות
האורוות המלכותיות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האורוות המלכותיותאנגלית: Royal Mews) היו האורוות של בית המלוכה הבריטי בלונדון בירת הממלכה המאוחדת. מאז ראשית המאה ה-19 ממוקמות האורוות המלכותיות בארמון בקינגהאם. כיום האורוות הן מוזיאון הפתוח לקהל הרחב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'רינג קרוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של האורוות המלכותיות, צ'רינג קרוס, 1793.

המונח "mews" המשמש כיום את האורוות המלכותיות, מקורו בשם האתר בו נשמרו הבזים המלכותיים. המילה "מיו" מקורה במילה האנגלית ל"השרת נוצות" ומתייחס לערמות הנוצות של הבזים שהצטברו במקום. האתר בקצה המערבי הסטרנד, בצ'רינג קרוס שימש כאתר החזקת הבזים החל משנת 1377 ועד שנהרס בשריפה בשנת 1534. לאחר השריפה נבנו במקום אורוות מלכותיות. במפה מתקופה זו ניתן לראות שהאורוות השתרעו בין צ'רינג קרוס לכיכר לסטר של ימינו.

בשנת 1732 נבנו האורוות מחדש על פי תכנונו של ויליאם קנט.

ארמון בקינגהאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום נמצאות האורוות המלכותיות בשטחי גני ארמון בקינגהאם, בסמוך רחוב גרוונר. האורוות הועברו לאתר זה בשנת 1764 של המאה ה-18 על ידי המלך ג'ורג' השלישי, לאחר שזה רכש את "בית בקינגהאם" בשנת 1762 עבור רעייתו. האורוות כונו אז "האורוות המלכותיות שבפימליקו" (the Royal Mews Pimlico). הכירכרות המלכותיות נותרו באותה עת באורוות המלך בצ'רינג קרוס. לאחר שבנו, ג'ורג' הרביעי הפך את המבנה לארמון המגורים הרשמי של בית המלוכה הועברו, בשנת 1820 מלוא האורוות והכרכרות המלכותיות לארמון בקינגהאם, והאורוות הישנות בצ'רינג קרוס נהרסו (לימים נבנו על שטחן כיכר טרפלגר והגלריה הלאומית) מבנה האורוות הנוכחי נבנה על ידי ג'ון נאש בשנת 1825. בשנת 1855 הקימה המלכה ויקטוריה באורוות בית ספר ללימוד רכיבה לילדי משרתי הארמון. בית הספר, שמומן על ידי המלכה מהכנסותיה הפרטיות, פעל במשך כ-20 שנים.

באורוות נשמרות כיום הכרכרות המלכותיות ובהן כרכרת הזהב הממלכתית, וכן כ-30 סוסים המשמשים למשיכת הכירכרות המלכותיות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האורוות המלכותיות בוויקישיתוף