הפרלמנט של בריטניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בתי הפרלמנט, נראים מעל גשר וסטמינסטר
ממשל ופוליטיקה של
הממלכה המאוחדת
סמל הממלכה המאוחדת

הפרלמנט של בריטניה הוא הרשות המחוקקת העליונה של הממלכה המאוחדת. הפרלמנט הבריטי מורכב מבית עליון - בית הלורדים, ומבית תחתון - בית הנבחרים. בית הפרלמנט נמצא בארמון וסטמינסטר, בעיר הבירה לונדון. חברי בית הלורדים הם בכירי הכנסייה האנגליקנית ואצילים שאינם נבחרים לתפקיד, ולכן כוחו מוגבל; חברי בית הנבחרים נבחרים על ידי הציבור, ולכן הוא הבית החזק של הפרלמנט. מקורו העתיק של הפרלמנט במועצה, שחבריה היו יועצי המלך בנושאי חקיקה.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת ימי הביניים היו ממלכות נפרדות באנגליה, סקוטלנד ואירלנד, ולכל אחת מהן היה פרלמנט נפרד. בשנת 1707 הוקם הפרלמנט של בריטניה הגדולה (אנגליה וסקוטלנד), ובשנת 1800 הוקם הפרלמנט של הממלכה המאוחדת (אנגליה, סקוטלנד ואירלנד).

הפרלמנט של אנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלך אנגליה ויליאם הראשון, שעלה לשלטון בשנת 1066, הקים מועצה שסייעה לו בנושאי חקיקה. בשנת 1215 חברי המועצה החתימו את המלך ג'ון על המגנה כרטה, שחייבה את המלך לקבל את אישור המועצה המלכותית בנושאי מסים. בשנת 1265 נערכו הבחירות האזוריות הראשונות לכהונה בפרלמנט, ובשנת 1295 המלך אדוארד הראשון הקים פרלמנט שהורכב מאצילים ובכירי כנסייה, לצד נבחרי ציבור. בשנת 1327, המלך אדוארד השלישי הקים פרלמנט שהורכב משני בתים נפרדים, וקבע שחקיקת חוק תחייב אישור בשני הבתים.

בעקבות סכסוך שהיה בין המלך צ'ארלס הראשון לפרלמנט על רקע מלחמות הבישופים וגיוס כספים נוספים, החליט המלך לפזר את הפרלמנט בשנת 1629 ולא כינסו מחדש עד 1640. הפרלמנט החדש שכונה הפרלמנט הארוך והונהג על ידי הפוריטנים העביר חקיקה שמנעה את פיזור הפרלמנט ללא הסכמתו, דרשה הסכמה פרלמנטרית להטלת מסים ואפשרה פיקוח פרלמנטרי על השרים. ההתנגשות בין תפיסות המלך והפרלמנט החריפה והביאה למלחמת האזרחים האנגלית. המלחמה הסתיימה ב-1647, ב-1649 הוצא להורג המלך צ'ארלס הראשון ועלה לשלטון אוליבר קרומוול בשנת 1653, בית הלורדים פורק, והוקם מחדש בשנת 1660. בשנת 1689, המלכים מרי השנייה וויליאם השלישי חתמו על מגילת הזכויות של הפרלמנט, שהפכה את אנגליה למונרכיה חוקתית באופן חלקי.

הפרלמנט של בריטניה הגדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות איחוד אנגליה וסקוטלנד לממלכת בריטניה הגדולה בשנת 1707 שני הפרלמנטים הנפרדים פורקו, ופרלמנט משותף הוקם בלונדון. במהלך המאה ה-18 כוחו של הפרלמנט התחזק - אך רוב חבריו היו אצילים, הוא נשלט למעשה על ידי המלך, והבחירות הכלליות היו נגועות בשחיתות.

הפרלמנט של הממלכה המאוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריטניה ואירלנד אוחדו בשנת 1800. בתחילת המאה ה-19 בית הלורדים נחשב לבית החזק, וחבריו שלטו גם בחברי בית הנבחרים. בעקבות רפורמות שנערכו משנת 1832 במטרה לבטל את התלות של בית הנבחרים בבית הלורדים, הבית התחתון התחזק.

בית הנבחרים הפך לבית החזק בתחילת המאה ה-20, ובשנת 1911 נחקק חוק שמאפשר חקיקה ללא אישור בית הלורדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 51°29′57.5″N 00°07′29.1″W / 51.499306°N 0.124750°W / 51.499306; -0.124750