האריה שאהב תות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האריה שאהב תות
מידע כללי
מאת תרצה אתר
איורים דני קרמן
שפת המקור עברית
תורגם לשפות ערבית
סוגה ספרות ילדים
הוצאה
הוצאה הקיבוץ המאוחד
תאריך הוצאה 1971 / 2003
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002331308, 002818202, 003527126
גן סיפור "האריה שאהב תות" בחולון

האריה שאהב תות הוא ספר ילדים מאת הסופרת והמשוררת הישראלית תרצה אתר. הסיפור פורסם לראשונה במסגרת ספרה של אתר "יעל מטיילת" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1971). בשנת 2003 יצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד מחדש כספר נפרד, מעוטר באיוריו של הצייר דני קרמן[1]. הספר עובד להצגות ילדים שונות.

ראה אור בתרגום לערבית מאת רג'אא בכריה (رجاء بكرية).

תקציר הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתמקד באריה המבקש לאכול תותים, ותותים בלבד, אך ביער שבו הוא גר אין תותים. בעוד שאמו הלביאה מנסה לשכנע אותו לאכול מאכלים אחרים, האריה מתעקש לאכול רק תות. כאשר ילדים מטיילים ביער ובאמתחתם תות, מבקש האריה לטעום מהמאכל, אולם הילדים נבהלים ובורחים מהמקום. האריה טועם מהתות שמצא בתיקיהם שנותרו מאחור ואוכל את כל התותים שהם השאירו, כתוצאה מכך הוא החליט שהוא לא אוהב תותים. החוויה משנה את גישתו של האריה ומאותו יום ואילך הוא אוכל בתיאבון את האוכל שנותנת לו אמו.

העקשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מצביע על חשיבותה של העקשנות, שהיא תכונה המסייעת בהתמודדות של ילדים עם מצבים שנדרש בהם מאמץ, ומביאה אותם שלא לוותר ולסגת מהפעולה. כן היא מצביעה על התפתחות עצמאית, ופיתוח אישיות אינדיבידואלית, בה הילד מפעיל שיקול דעת אישי ומביע את רצונותיו בנפרד מרצונותיהם של הוריו.[2]

מוסר השכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר ילד מתעקש על דבר מה, על אף שההתעקשות יכולה להיות מתסכלת עבור ההורה, יש לאפשר לו להתנסות וללמוד בעצמו ואף בדרך "הקשה", מה הדבר הנכון עבורו. עם זאת, קיימת ביקורת כלפי הספר על כך שהוא מחנך לקונפורמיות, בכך שבסופו של הסיפור האריה "...אוכל רק מה שאמא שלו מכינה ולא רוצה דברים שאין ... והוא כבר לא בוכה ולא מתנהג כמו טיפש".[3]

ב-28 ביולי 2013 נחנך בחולון גן סיפור "האריה שאהב תות" ובו פסליו של אסף ליפשיץ.

עיבוד לתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הצגת ילדים נוספת שעלתה בישראל המבוססת על הספר בכיכובה של מיקי (מיכל מוכתר) בהפקת "משגב עורי הפקות".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קרמן סיפר שהיה לו ברור שכפי שתרצה אתר השתעשעה במילה תות, גם אצלו תהיה נוכחות חזקה לפרי הזה (במקום אחד אפילו הדמעות של האריה הן בצורת תותים).
  2. ^ שעת סיפור - האריה שאהב תות, באתר פורטל יפו
  3. ^ למה "האריה שאהב תות" הוא ספר בעייתי