הארמייה ה-14 של הצבא הבריטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הארמייה ה-14
הארמיה ה-14.svg
פרטים
כינוי הארמייה הנשכחת
מדינה Flag of the United Kingdom.svg  הממלכה המאוחדת
יחידת אם הפיקוד המזרחי
סוג ארמייה
תאריכים וזמנים
הקמה 1943
פירוק 1945
מלחמות

הזירה הדרום-מזרח אסייתית

פיקוד
מפקדים ליוטננט ג'נרל ויליאם סלים
ליוטננט ג'נרל מיילס דמפסי
חיילי הדיוויזיה ה-7 בארקאן, בורמה.
חיילי הדיוויזיה ה-19 מפעילים מרגמה בקרבות ההגנה על צפון-מזרח הודו.
חיילי הדיוויזיה ה-19 בקרבות בגבעת מנדלי.

הארמייה ה-14 של הצבא הבריטי הייתה ארמייה בצבא הבריטי, ששירתה במלחמת העולם השנייה בזירה הדרום-מזרח אסייתית ובעיקר במערכה בבורמה. הארמייה ה-14 בדומה לארמייה השמינית הייתה ארמייה אשר הורכבה מיחידות ממדינות האימפריה הבריטית ומדינות חבר העמים הבריטי, בהן הודו ומדינות אפריקה.

לארמייה ניתן בתקופה מאוחרת יותר הכינוי הארמייה הנשכחת כפי שהמערכה על בורמה כונתה המערכה הנשכחת, משום שבהתעסקות ההיסטורית במלחמת העולם השנייה ישנה נטייה להמעיט בערך המערכה והכוחות אשר פעלו בה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארמייה נוצרה עם פיצול הארמייה המזרחית ויצירת הפיקוד המזרחי בשנת 1943. הארמייה המזרחית הייתה אחראית על הגבול של האזורים בשליטה הבריטית במזרח הודו כנגד הצבא היפני, עם עליית הפעילות הצבאית היפנית באזור, פוצלה הארמייה המזרחית לכוח הגנתי באחריות הפיקוד המזרחי החדש וכוח התקפי שהוא הארמייה ה-14. במהלך קיום הארמייה היו תחתיה ארבעה קורפוסים, שני הקורפוסים הראשוניים ששירתו תחתיה היו הקורפוס ה-4 שמפקדתו באסאם (הודו) והקורפוס ה-15 שמפקדתו באראקן (בורמה).

ההגנה על הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1944, כוחות הארמייה החלו לנוע לכיוון דרום-מזרח כדי לשחרר את האזורים שנכבשו על ידי היפנים, כתגובה לכך הצבא היפני החל במתקפות נגד לאורך החזית באזורי בורמה וצפון-מזרח הודו. המטרה היפנית הייתה שבירת כוחות בעלות הברית עוד בבסיסיהם ומפקדותיהם ובכך למנוע את המאמץ לכיבוש מחדש של בורמה.

ההתקפה הראשונית היפנית הייתה מופנית כלפי מערב בורמה ודרום-מזרח בנגל, בסיסי ומפקדות בעלות הברית באזור נפלו תחת ההתקפה, כולל מפקדת הקורפוס ה-15 במה שמכונה קרב אראקאן. הצבא הבריטי הטיס אספקה ותגבורות לחיילים הנצורים באראקאן שהחזיקו כנגד ההתקפות היפניות. ההתקפה היפנית העיקרית כנגד מערב בורמה ואראקן כשלה אך לצד התקפה זו שלחו היפנים כוח לכיוון צפון, לצפון-מזרח הודו (כיום שבע האחיות ובנגלדש) כנגד כוחות בעלות הברית אשר ישבו שם, בהם מפקדת הקורפוס ה-4 באסאם. היפנים תקפו באימפל וקוהימה בין מרץ ליולי 1944, כנגד התקפות אלו הטיסו הבריטים יחידות מאזור בורמה היכן שההתקפות היפניות כשלו והעבירו גם את יחידות הקורפוס ה-33 מדרום הודו לצפון-מזרח הודו לעזרת הכוחות המגינים.

הנסיון של הצבא היפני ב-1944 לכיבוש בורמה והודו והרס כוחות בעלות הברית באזור נכשל באופן גורף, כאשר היפנים איבדו כ-85,000 חיילים במתקפה לרוב כתוצאה מאספקה לקויה ומחלות.

שחרור בורמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המערכה על בורמה

בשנת 1945 עברה הארמייה לפיקוד ברית כוחות היבשה בדרום-מזרח אסיה (ALFSEA), בשלב זה הייתה הארמייה מורכבת מהקורפוס ה-4 והקורפוס ה-33. לאחר שנבחרה האופציה של התקפה יבשתית לשחרור בורמה על פני האופציה האמפיבית, נבחרה הארמייה ה-14 להוביל את ההתקפה בבורמה כנגד הצבא היפני.

הקורפוס ה-4 החל להתקדם בציר נהר האירואדי במרכז בורמה כאשר הוא כובש את העיר מאיקטילה שהייתה בסיס לוגיסטי חשוב עבור הצבא היפני. הקורפוס ה-33 בינתיים התקדם וכבש את מנדליי, עיר בעלת חשיבות רבה לתושבי בורמה מה שתרם להרמת מורל התושבים. הפעולות ההתקפיות במרכז בורמה השיגו השמדה של מירב הכוח היפני באזור ותרמו רבות להמשך המערכה.

המשך תנועת הארמייה היה דרומה, הקורפוס ה-33 המשיך דרומה לאורך נהר האירואדי והקורפוס ה-4 נע לאורך נהר הסיטאנג. היעד היה הגעה ושחרור ראנגון שהייתה עיר הבירה הבורמזית ועיר נמל חשובה לאספקת הכוחות, לפני עונת המונסונים. בתוך כחודש, הגיעו כוחות הארמייה לכדי כ-64 ק"מ מהעיר והקורפוס ה-4 נכנס ללחימה קשה כנגד כוחות יפנים שהגנו על העיר מצפון. התקדמות הארמייה והלחימה מצפון לראנגון גרמו לחיל המצב היפני לנטוש את העיר.

ב-2 במאי 1945, נחת כוח אמפיבי של בעלות הברית בראנגון כחלק ממבצע דרקולה, הכוח שחרר את העיר ללא קרב שכן הכוחות היפנים נסוגו לפני הנחיתה.

ב-2 בספטמבר 1945 יפן נכנעה ובכך נגמרה מלחמת העולם השנייה. ב-1 בנובמבר 1945, הארמייה הפכה להיות פיקוד מלאיה להמשך פעולות לשחרור מלאיה וסינגפור.

מבנה הארמייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופות שונות במלחמה שירתו תחת הארמייה ארבעה קורפוסים: הקורפוס ה-4, הקורפוס ה-15, הקורפוס ה-33 והקורפוס ה-34.
בארמייה שירתו 13 דיוויזיות, כולן דיוויזיות חיל רגלים ומספר יחידות עצמאיות קטנות יותר:

  • הדיוויזיה ה-2
  • הדיוויזיה ה-17 (הודית)
  • הדיוויזיה ה-25 (הודית)
  • הדיוויזיה ה-82 (מערב אפריקאית)
  • הדיוויזיה ה-5 (הודית)
  • הדיוויזיה ה-19 (הודית)
  • הדיוויזיה ה-26 (הודית)
  • חטיבה 50 המוצנחת (הודית)
  • הדיוויזיה ה-7 (הודית)
  • הדיוויזיה ה-20 (הודית)
  • הדיוויזיה ה-36
  • חטיבת לושאי (הודית)‏[1]
  • הדיוויזיה ה-11 (מזרח אפריקאית)
  • הדיוויזיה ה-23 (הודית)
  • הדיוויזיה ה-81 (מערב אפריקאית)
  • חטיבת חי"ר 28 (מזרח אפריקאית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חטיבה זמנית שהורכבה במערכה בבורמה כדי להגן על גבעות לושאי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]