חבר העמים הבריטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חבר העמים הבריטי הוא השם המקובל בעברית[1] לארגון וולונטרי בינלאומי הנקרא באנגלית The Commonwealth of Nations ("חבר העמים"). בארגון חברות 54 מדינות עצמאיות, כולן למעט שתיים (מוזמביק ורואנדה), היו חלק מהאימפריה הבריטית.

בניגוד לעבר, ומאז הפכה הודו לרפובליקה, לא כל המדינות החברות בחבר העמים הבריטי מכירות במלכה אליזבת השנייה כזו אשר עומדת בראשן. מדינות אלו הן בחלקן רפובליקות, וחלקן מונרכיות מקומיות. המדינות בחבר העמים הבריטי אשר רואות באליזבת השנייה גם את מלכתן, מכונות ממלכות חבר העמים (Commonwealth Realms). עם זאת חשוב לציין כי כל המדינות החברות, ללא קשר לשיטת המשטר ולזהותו של ראש המדינה, מכירות במלכה אליזבת השנייה כראש חבר העמים.

יום שני השני של חודש מרץ הוא יום חגו של הארגון.

מטרות הארגון ופעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרותיו של הארגון פורטו לראשונה במסגרת הצהרת סינגפור משנת 1971. על פי ההצהרה מטרות הארגון כארגון המיועד לקדם שלום עולמי ויחסי שלום בין המדינות החברות בו, היא לקדם דמוקרטיה ייצוגית וזכויות אדם ברחבי העולם, לקדם שוויון ולהתנגד לגזענות, להילחם כנגד העוני, הבורות והמחלות, ולקדם סחר חופשי. בהצהרת לוסקה משנת 1979 נוספה מטרה נוספת לארגון - להתנגד לאפליה על בסיס מגדרי. בשנת 1989 במסגרת הצהרת לאנגקאווי נקבע כי הארגון יקדם קיימות אקולוגית.

מטרות הארגון האמורות הוצהרו מחדש והוגדרו מחדש בהצהרת הארארה משנת 1991.

בהצהרת אסו רוק משנת 2003 הוצהר כי המטרה המרכזית אשר הארגון היא לקדם דמוקרטיה ופיתוח בקרב מדינות מתפתחות. ההצהרה מציינת את יתר מטרות הארגון: קידום דמוקרטיה, כלכלה, השכלה, שוויון מגדרי, ממשל יעיל, זכויות אדם, חקיקה לזכויות אדם, קידום מדינות קטנות, קידום הספורט, קיימות כלכלית ואקולוגית, וקידום בני נוער.

זכויות אזרחי חבר העמים הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזרחי חבר העמים הבריטי הם אזרחי כל אחת מהמדינות החברות בארגון. כל מדינה חברה רשאית לקבוע אילו זכויות היא מעניקה, אם בכלל, לאזרחי חבר העמים הבריטי שאינם אזרחיה.

בבריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבריטניה אזרחי חבר העמים הבריטי שאינם אזרחים בריטיים אינם נחשבים לזרים, והם נהנים כמעט מכל הזכויות האזרחיות מהן נהנים האזרחים הבריטיים: הזכות להצביע בכל הבחירות הנערכות במדינה (בחירות פרלמנטריות, בחירות מקומיות, בחירות של האיחוד האירופי[2]), הזכות להיבחר לבית הנבחרים הבריטי, הזכות לשרת בתפקיד ציבורי (שופט, שר וכו') ועוד. ישנן זכויות מעטות שאינן מוענקות לאזרחי חבר העמים הבריטי, אולם מדובר בזכויות חשובות ביותר, וביניהן הזכות לשהות בבריטניה באופן בלתי מוגבל ולעבוד. עם זאת, חוקי ההגירה הבריטיים מעניקים מספר יתרונות לאזרחי חבר העמים הבריטי על-פני מהגרים אחרים, והם נהנים מתנאים מקלים בכל הנוגע להגירה, שהיה בבריטניה ועבודה.

במדינות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות חברות רבות מעניקות לאזרחי חבר העמים הבריטי שאינם אזרחיהן זכויות דומות לאלו הניתנות להם בבריטניה. מספר מדינות אף מעניקות זכויות נוספות: הקלות במתן אשרת כניסה, אפשרות לקבל אזרחות בתנאים מקלים ובזמן קצר יותר, אפשרות לקבל מלגה (Commonwealth Scholarship) ועוד.

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לישראל קשרים היסטוריים עם הממלכה המאוחדת, ששלטה באזור במסגרת המנדט הבריטי. בנוסף, יש לישראל גם קשרים משפטיים עם הממלכה המאוחדת (כמוסדר במסגרת פקודת סדרי השלטון והמשפט).

ב-2006 הציע המזכיר הכללי של חבר העמים הבריטי שישראל (וכן הפלסטינים) יצטרפו לארגון.‏[3] עם זאת, הצטרפות של כל חברה חדשה לארגון מותנית באישור כל החברות הקיימות.‏[3]

מדינות החברות בארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות בארגון מסומנות בכחול

חלוקה של מדינות לפי יבשת (בסוגריים: שנת ההצטרפות):

חברות לשעבר בארגון:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בעבר היה שם הארגון The British Commonwealth ("חבר העמים הבריטי"), שם זה שונה באפריל 1949‏, אך השתרש בעברית
  2. ^ הכרעת בית-הדין האירופי בנושא (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 דיווח באתר הטלגרף: ישראל והפלסטינים יוכלו להצטרף לחבר העמים הבריטי (באנגלית)
  4. ^ חבר העמים הבריטי מתרחב: רואנדה הצטרפה, באתר ynet‏, 29.11.09