הגם אתה, ברוטוס?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגם אתה, ברוטוס? (לטינית: Et tu, Brute?‎), היו, על פי מחזהו של ויליאם שייקספיר, מילותיו האחרונות של יוליוס קיסר, דיקטטור הרפובליקה הרומאית.

דיוקן ברוטוס על מטבע המנציח את רציחתו של קיסר

מקורות עתיקים מייחסים לקיסר "מילים אחרונות" אחרות, או שמציינים כי מת בלי לומר דבר. אחת הגרסאות הנפוצות יותר מספרת כי אמר "הגם אתה, בני?" ביוונית (καὶ σὺ τέκνον) בהתייחסו לאחד מרוצחיו, מרקוס יוניוס ברוטוס,‏[1] אשר לפי שמועות היה בנו מפרשת אהבים אותה ניהל עם אמו סרוויליה קפיאוניס.‏[2] הפירוש המקובל הוא שהדברים מבטאים את התדהמה ותחושת הבגידה העמוקה שקיסר חש לנוכח העובדה שברוטוס היה בין רוצחיו, אולם ייתכנו פירושים אחרים למילים אלו; ייתכן שהן באו לבטא את הזלזול של קיסר בברוטוס בכך שהוא קורא לו בפטרונות "בני".‏[3] לפי פירוש אחר זאת הייתה אמרה נפוצה שתוכנה המלא הוא "גם אתה, בני, תדע יום אחד את טעם השלטון", כלומר שגם ברוטוס ימות מוות אלים לאחר שיגיע לפסגת הכוח.‏[4]

הגרסה הלטינית שלעיל פורסמה על ידי ויליאם שייקספיר, שהשתמש בה במחזהו "יוליוס קיסר".

מילים אלה הפכו לביטוי פופולרי המשמש לרוב את מי שחש נבגד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סווטוניוס, חיי שנים העשר הקיסרים - יוליוס האלוהי, 82.2
  2. ^ Martin Lonther Clarke, The Noblest Roman: Marcus Brutus and His Reputation, pp. 11
  3. ^ Daniel E. Gershenson, Caesar's Last Words, Shakespeare Quarterly, Vol. 43, No. 2. (Summer, 1992), pp. 218-219
  4. ^ Woodman, A.J. ,Tiberius and the Taste of Power: The Year 33 in Tacitus, Classical Quarterly 56 (1): 175–189