הדוויג הידאש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדוויג הידאש
Hidas Hedvig
לידה 6 בדצמבר 1915
טרזווארוש (רובע 6), הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בינואר 2011 (בגיל 95)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Bruckner Hedvig עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אמן מצטיין של הונגריה (1975) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הדוויג הידאש (במקור ברוקנר, בהונגרית: Hidas Hedvig;‏ בודפשט, 6 בדצמבר 1915[1]17 בינואר 2011 ) הייתה רקדנית יהודייה-הונגרייה, כוריאוגרפית, אמנית מאסטר בבלט, בין השנים 19621972 הייתה מנהלת המכון הממלכתי לבלט (היום שמו "האוניברסיטה ההונגרית למחול") וגם לימדה שם כפרופסור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוויג ברוקנר נולדה במשפחה יהודית בורגנית מהמעמד הגבוה. אביה היה המנהל הראשי של רכבות הונגריה (מ.א.ב), אמה הייתה ממוצא יהודי-אוסטרי. לפי הצעתה של רקדנית בית האופרה של בודפשט פפי פטאשינסקי, הילדה הקטנה והחולנית נרשמה לבית הספר לבלט בבית האופרה המלכותית ההונגרית בשנת 1922, שם הייתה תלמידתם של שלושת מומחי הבלט מלווין פוץ, אדה ברדה (הו') ושל יאן צ'יאפלינסקי (Jan Ciepliński). בשנת 1929 קיבלה מלגה. בעונת 1932–1933 מונתה לרקדנית להקת האופרה. בקיץ הופיע ב"חוג התיאטרון של בודה". בעונת 19371938, הפכה לרקדנית אמנית מדופלמת. בסוף העונה שלאחר מכן, ב-30 ביוני 1939, כתוצאה מהחוק היהודי השני, ולאחר מכן החוק היהודי השלישי הופסקה חברותה באופרה. במשך שנים לא הורשתה להופיע על הבמה, אלא בתיאטרון גולדמארק בלבד בפני קהל יהודי במסגרת הפעילות האמנותית של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך. היא רקדה ועסקה בכוריאוגרפיה. ב-1942 נישאה לפקיד הבנק טיבור פראגר. בשנים 19441945 הסתתרו בבודפשט עם ילדם הראשון.

לאחר מלחמת העולם השנייה היא לא רצתה לחזור לבמה. נולד לה ילד שני. בשנים 19481949 סיימה את הקורס הכלל ארצי של בית הספר להכשרת מורים למחול ותנועה. בספטמבר 1950 הפכה למורה במכון הממלכתי לבלט שזה עתה הוקם. לאחר שג'רג' לרינץ (במקור לוי) רקדן בולט יהודי-הונגרי, מאסטר לבלט, כוריאוגרף, מנהל בלט, עזב לבית האופרה ב-1962, הידאש הפכה למנהלת בפועל של האוניברסיטה, וב-1 באפריל 1963 מונתה למנהלת הראשית עד לפרישתה ב-1972, שקרה על פי בקשתה. היא המשיכה ללמד כפרופסורית עד לפרישתה לגמלאות ב-1980, בסך הכל לימדה במשך שלושים שנה, עד לפרישתה ב-1980. בין תלמידיה היו רקדנים מהוללים רבים: קטלין צ'ארנאי, קטלין הגאי, איבאן מרקו ואילונה מדבצקי.

הידאש יצרה גם כוריאוגרפיות למופעי הבחינה באוניברסיטה, ולאחר שראה זאת המלחין ומנהל בית האופרה של בודפשט באותה התקופה, סאבולץ' פנייש (הו') הפקיד אותה על הובלת צוות המחול של תיאטרון האופרטה של בודפשט ועל הכוריאוגרפיה של הצגות האופרה שהועלו. היא עבדה באופרה בין השנים 1960 לבין 1973, אך רבות מיצירותיה נשארו בתוכניות במשך עשרות שנים גם לאחר סיום כהונתה.

תפקידיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קלוד דביסי – יאן צ'יאפלינסקי: תיבת הצעצועים – ימאי
  • ארנסט פון דוהנאני – Elza Galafrés: הלפיד הקדוש – נערה צוענייה; מלכת רפאים;
  • ינה הובאי – דיולה הרנגוזו – ינה קנשי
  • ויקטור יעקובי – דיולה הרנגוזו: להקת ריקוד מתוך האופרטה Sybill – מזורקה
  • ינה קנשי – גיולה הרנגוזו: צ'יזמאש ינקו – הפיה הראשונה
  • ליאו דליב – יאן טרויאנובסקי: סילביה – דיאנה
  • מיקלוש רדנאי – יאן צ'יאפלינסקי: יום הולדתו של הנסיכה המלכותית – אקרובטית צרפתייה

כוריאוגרפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מופעי הבכורה שלה הרשומים במאגר התיאטרון: 13.[2]

הצגות בחינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגות תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיטור מסדר הצטיינות בעמל, דרג כסף (1965)
  • עיטור מסדר הצטיינות בעמל, דרג זהב (1972)
  • פרס האמן המצטיין (1975)
  • פרס מפעל חיים (1995)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קוגלר, הורסט: לקסיקון הבלט. המהדורה ההונגרית נערך על ידי Géza Körtvélyes. בודפשט, 1977. הוצאת מוזיקה. מסת"ב 963330203X
  • MTI Ki kicsoda 2009. (מיהו מי. סוכנות הידיעות ההונגרית) ISBN 978-963-1787-283
  • מאגר התיאטרון – המוזיאון והמכון לתולדות התיאטרון הלאומי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Születési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári születési akv. 2706/1915. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-09-13.
  2. ^ 2011. december 7-i lekérdezés