מיהאי ורשמארטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מִיהָאי וֶרֶשְמָארְטִי
כיכר ורשמארטי בבודפשט, הונגריה

מִיהָאי וֶרֶשְמָארְטִיהונגרית: Vörösmarty Mihály; ‏1 בדצמבר 1800 - 19 בנובמבר 1855) היה משורר לירי ומחזאי הונגרי, מאבות התחייה התרבותית ההונגרית באמצע המאה ה-19.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורשמארטי נולד בכפר ליד סקשפהרוואר, מעברו המערבי של נהר הדנובה באמצע הדרך בין בודפשט הבירה לאגם בלטון. משפחתו הייתה קתולית והוא יועד ללימודי כמורה במסדר הציסטרסיאני. אולם לאחר שעבר לבודפשט החל ללמוד באוניברסיטה ולכתוב שירי חול (רובם שירי אהבה).

ב-1824 קיבלו שיריו תפנית פטריוטית-לאומית, בעקבות התסיסה נגד שלטון האימפריה האוסטרית, שהטילה הגבלות וצנזורה על השפה והתרבות העממית ההונגרית. באותה עת כתב את האפוס הרומנטי "Zalán futása" ("מאבקו של זאלאן").

עם ייסודה של האקדמיה ההונגרית למדעים ב-1830, נבחר כחבר המחלקה הלשונית. בין 1830 ו-1843 כתב בעיקר מחזות דרמטיים. וב-1848 חבר ליאנוש אראן ולשנדור פטפי לתרגום יצירותיו של ויליאם שייקספיר להונגרית.

בתקופת המהפכה ההונגרית של 1848 נבחר על ידי לאיוש קושוט לכהן כחבר בית המשפט העליון של השלטון המהפכני. עקב דיכוי המרד ב-1849 נאלץ לצאת לגלות. כשחזר לבודפשט ב-1850, היה במצב בריאותי קשה. בשנת 1854 כתב את שירו האחרון "A vén cigány" ("הצועני הזקן"). הוא נפטר ב-1855 והלווייתו צוינה באבל לאומי.

בתו, אילונה (1846–1910), חיה לאחר מותו בביתו של המדינאי פרנץ דיאק, ב-1867 התחתנה עם קלמן סל, ראש ממשלת הונגריה (1899-1903).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]